בריאיון לעיתון “אשרק אלאווסט” אומר יו”ר הרשות, אבו מאזן, כי האחריות על רצועת עזה היא בידי הרשות הפלשתינית וזו מוכנה לממש את חובותיה בעניין זה, כלומר לפעול לפריסת שליטתה ברצועה, מיד אחרי סיום המלחמה. “היינו ונהיה אחראים על רצועת עזה”, הדגיש.
אשר לאפשרות כי יוצב כוח ערבי בעזה ביום שאחרי המלחמה כחלק מניהול הרצועה, אמר אבו מאזן: “כאשר הרשות תשוב להפעיל את סמכויותיה ברצועה, ותהפוך לכתובת הפוליטית שם, אנחנו נראה בחיוב שיתוף פעולה עם כל הצדדים שמוכנים לקחת חלק בתהליך שיקום עזה”.
“אין בתקופה הנוכחית שותף ישראלי לשלום”
הוא מסר כי הפתרון היחיד להשגת ביטחון ושלום הוא עצירה מיידית של המלחמה, הסגת כוחות צה”ל מכל רצועת עזה בלי לקחת “מילימטר משטחה”, האצת הכנסת הסיוע ההומניטרי והרפואי לרצועה, ולאחר מכן הכשרת הקרקע להתחלה של פתרון מדיני שמבוסס על החלטות האו”ם ויוזמת השלום הערבית.
בכלל זה דיבר על הכרה במדינה פלשתינית והצטרפותה לאו”ם כחברה מלאה וכינוס ועידה בינלאומית לשלום, בלוח זמנים מוגדר “לסיום הכיבוש הישראלי” והקמת מדינה פלשתינית עצמאית. “הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תאמר את דברה”, אמר.
לדבריו של אבו מאזן, “אין בתקופה הנוכחית שותף ישראלי להשכנת שלום צודק ובר קיימא”. בהקשר זה ציין: “אמרנו לעולם שנתניהו עומד כמכשול בפני השגת פתרון מדיני שמבוסס על החלטות האו”ם והחוק הבינלאומי, ולא מאמין בהשגת השלום ובסיום הכיבוש כדי שהפלשתינים והישראלים יחיו בביטחון וביציבות במקום מלחמות ופתרונות צבאיים אשר הוכחו ככושלים, ולמרות זאת הוא מתעקש להמשיך בזה”, כלשונו.
לא אתפשר על שליטה ביטחונית ישראלית מלאה על כל השטח ממערב לירדן – וזה מנוגד למדינה פלסטינית.
— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) January 20, 2024
עוד הוסיף וטען: “אני חושב שהעולם כולו יודע היטב מה שאנחנו אומרים, שנתניהו הפך לאבן נגף בפני המאמצים הבינלאומיים שמושקעים כיום כדי לעצור את המלחמה ולהתקדם במסלול מדיני. התבטאויות נתניהו הדוחות את פתרון שתי המדינות הן הוכחה ברורה להתנגדותו הפומבית למסלול השלום ולכך שהוא מאמין רק בהיגיון הכיבוש, הכוח וההתנחלויות”.
הציפייה: “הכרה ישראלית במדינת פלשתין”
בעניין מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר אמר אבו מאזן: “זו הייתה הפתעה לכולם, ואיש לא צפה אותה. מאז ההפיכה של חמאס ב-2007 אין לנו קשר לחמאס”.
בתשובה לשאלה האם שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, העביר לפלשתינים התחייבות להכרה רשמית במדינה פלשתינית, השיב אבו מאזן כי הרשות שמעה מבכירי הממשל האמריקני הבטחות בנוגע לפתרון שתי המדינות ותמיכה במאמצים להשגת שלום המבוסס על החלטות האו”ם, אך למרות “השיח העמוק והרצוף עם האמריקנים, לא קרה בפועל דבר, וממשל ביידן לא הפעיל לחץ אמיתי ורציני על ממשלת הימין הישראלית”.
לדבריו, “מה שנדרש כעת הוא הכרה ישראלית במדינת פלשתין”. עוד הוא שיבח את עמדת סעודיה כלפי הסוגיה הפלשתינית וכינה אותה “היסטורית ומכובדת”.
בשבוע שעבר פרסם משרד החוץ הסעודי הודעה שבה הודגש כי עמדת הממלכה היא שלא יהיו יחסים דיפלומטיים עם ישראל כל עוד לא תהיה הכרה במדינה פלשתינית עצמאית בגבולות 67′ ושבירתה מזרח ירושלים.
“זהו המשך לעמדה האמיצה של הממלכה כלפי פלשתין ולמאמציה לממש את זכויות בני העם הפלשתיני לעצמאות. אנחנו מאמינים בתמיכה הסעודית המוצקה ובעיקר בנסיבות הקשות שהאזור והעולם עוברים”, ציין אבו מאזן תוך הבעת הערכה למידת ההתייעצויות והתיאום בין הממלכה לרשות.
בהתייחסו לשאלה סביב חשש מהתפרצות אינתיפאדה שלישית, האשים יו”ר הרשות כי “ישראל במעשיה מנסה להבעיר את הגדה המערבית ומזרח ירושלים בשל ההרג, המעצרים והפלישות לערים והכפרים הפלשתיניים תוך הענקת הגנה למתנחלים הטרוריסטים לביצוע פשעים נגד בני עמנו”.
“הרש”פ ממשיכה לשמור על השקט”
“יצרנו קשר עם מדינות בעולם ועם הממשל האמריקני והודענו להם שהמשך ההתנהגות הזאת של ישראל תוביל להתלקחות המצב באופן שאף אחד לא יוכל לשלוט עליו או לחזות את תוצאותיו”. הוא הוסיף כי למרות זאת, “הרשות ממשיכה במאמציה לשמור על השקט ולמנוע הסלמה”.
חלק מהראיון בעיתון, היוצא לאור בלונדון ומקורב לסעודיה, עסק בנושאים פנים פלשתיניים. בעניין כניסה אפשרית של חמאס למוסדות אש”ף ציין: “אמרנו פעמים רבות שאש”ף הוא הנציג החוקי היחיד לעם הפלשתיני, ומי שרוצה להצטרף – צריך להתחייב לתוכניותיו המדיניות ולהתחייבויותיו הבינלאומית וכן להכיר בהסכמים שעליהם הוא חתום”, בהתכוונו להסכמי אוסלו שהביאו להכרה בישראל ולהקמת הרשות הפלשתינית.
הוא הוסיף כי הרשות לא מתנגדת לפגישה עם הנהגת חמאס, אך יש סוגיות שצריך להתחייב להן כדי לסיים את הפילוג כגון “נשק אחד וחוק אחד”, והכרה באש”ף, ולאחר מכן היערכות לבחירות כלליות.
על רקע הביקורת שהושמעה בעניין אי מינוי יורש לתפקיד יו”ר הרשות, אמר כי “נושא זה כפוף לחוק היסוד הפלשתיני, שניתן לשנותו רק באמצעות כינוס המועצה הלאומית הפלשתינית או דרך עריכת בחירות כלליות ובחירות למועצה מחוקקת חדשה”.