אורי מגידיש, החיילת ששוחררה משבי חמאס, תדליק משואה

אורי מגידיש, החיילת ששוחררה משבי חמאס במבצע של צה”ל ושב”כ, תדליק משואה ביום העצמאות. התצפיתנית שחולצה משבי חמאס ב-30 באוקטובר בשעות הלילה, בפעולה קרקעית שעליה פיקדו אישית הרמטכ”ל וראש השב”כ – חזרה לשרת בצה”ל, בחיל המודיעין, מרצונה האישי. 

שמותיהם של חלק מהגיבורים והגיבורות שנבחרו להשיא משואה ביום העצמאות ה-76 למדינת ישראל פורסמו בסוף השבוע האחרון. השנה, תקנות הטקס שונו ויאפשרו למספר נבחרים ונבחרות להשיא משואה יחד, כמייצגים של אחת מפניה הרבות והשונות של החברה הישראלית בימי המלחמה.

הטקס המסורתי ייערך בערב יום העצמאות, 13 במאי, בהר הרצל בהנחיית הכתב בדרום של חדשות 12 תמיר סטיינמן ומגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14 מגי טביבי. אלה משיאי המשואות שפורסמו עד כה:

משואות המגן 

בועז לוי ממובילי פרויקט ה’חץ’ ותפיסת ההגנה השכבתית: כיהן כמהנדס הראשי וראש תכנית ‘חץ’ במל”מ והוביל למבצעיות ‘חץ 2’ והמצאת ‘חץ 3’. הוא כיהן כמנהל מפעל ההגנה האווירית וכראש חטיבת הטילים והחלל וכיום הוא מנכ”ל התעשייה האווירית לישראל.

תא”ל במיל פיני יונגמן שירת במערך ההגנה האווירית. הוא ממייסדי מערכות ‘כיפת ברזל’ ו’קלע דוד’ וממובילי התוכנית. כיום הוא ראש חטיבה במערכות ההגנה האווירית ברפאל.

אל”מ במיל’ שאול לוי הוא ממייסדי מערך השליטה והבקרה של מערך ה’חץ’ בחברת אלביט, הוא הקדיש את חייו המקצועיים לפיתוח מערכת ההגנה ומהווה אורים ותומים בתחום ההגנה האווירית.

משואת כוחות הביטחון

נציג צה”ל סרן שביט בן משה, מפקד לוחם ביחידת הצנחנים, לחם לאורך השבת השחורה בקיבוץ רעים ובהמשך ביישוב חולית. בשדה הקרב התבשר שאחיו, רס”ן אריאל בן משה, מפקד פלגה בסיירת מטכ”ל, נהרג בהיתקלות עם מחבל בעת שנלחם לטיהור בתים. בהמלצתה ובתמיכתה של אימו, החליט שביט להמשיך ולהילחם עד שייקרא לצאת ללוויה של אחיו. הוא חזר להילחם בקיבוץ חולית, נפצע בקרב ופונה לטיפול רפואי. לאחר ניתוח ושיקום קצר, שב ללחימה ופיקד על גדוד הצנחנים הסדיר 890 במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה.

נציגת המוסד מ’ עלתה לארץ באופן לא חוקי בצעירותה מאיראן. היא החלה את דרכה במוסד כמומחית לגיוס יעדים במדינות היעד, בייחוד באיראן. כבר כמה שנים שהיא משרתת כקצינת איסוף מצטיינת במסלול החוד המבצעי. במהלך שנות פעילותה המבצעית מ’ הובילה מבצעי גיוס רבים ומגוונים בליבת הנושא האיראני בתחכום, חתירה למגע, ובאומץ אישי ומבצעי, תוך הקרבה אישית. מ’ עומדת גם מאחורי פיתוח יכולות מיוחדות ותרמה רבות לפעילויות מול איראן לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. חבריה מתארים אותה כ”שחקנית נשמה, הפועלת מתוך שליחות לאומית, אחריות אישית, מקצועיות וצניעות, ומהווה דוגמה אישית לעובדי המוסד”.

נציג המשטרה ניצב אמיר כהן, היה המפקד שהכריז ב-7 באוקטובר על “פרש פלשת” – קוד להקפצת כוחות המשטרה והצבא בתרחיש חדירת מחבלים ואירוע רב-זירתי. בזכות פקודתו המהירה חסמו כוחות משטרה צירים ראשיים, ובלמו חוליות מחבלים שהיו כבר בדרכן לערים נוספות בעומק שטח ישראל. בכך מנע כהן אסון במימדים גדולים עוד יותר. הוא הוביל את הקרב על תחנת המשטרה בשדרות, חמוש באקדחו האישי בלבד, ובמהלכו נפצע בגבו ובעינו. כהן סירב להתפנות עד שהחליט על הפלת קירות התחנה על המחבלים וכך סיים את הקרב.

נציג שב”כ ע’ כיהן כראש אגף המבצעים בשב”כ, טיפח דורות של לוחמים והמציא שיטות לחימה מבצעיות חדשניות. גם אחרי שפרש לגמלאות המשיך לצאת לפעולות מבצעיות בשטח האויב. ב-7 באוקטובר ע’ יצא אל אזורי הלחימה כמפקד חוליית לוחמים בצוות טקילה. הוא חתר למגע, חיסל עשרות מחבלים וחילץ עשרות משפחות מקיבוץ כפר עזה תחת אש. למרות איבוד לוחמים, הצוות המשיך להילחם עד לטיהור העוטף.

נציג שב”ס סג”ד י’, מפקד יחידת העילית של שירות בתי הסוהר “מצדה”, משרת זה 29 שנים במערכת הביטחון. “מצדה”, המתמחה בהשתלטות על בתי סוהר, היא יחידה טקטית הנמנית עם יחידות החוד של מדינת ישראל ופועלת בכל הגזרות כתף לצד כתף עם היחידות המיוחדות של צה”ל, המשטרה והשב”כ, לצד מתן מענה מבצעי ייחודי מול כלל אוכלוסיות האסירים במתקני הכליאה בישראל. באירועי 7 באוקטובר הוא הוביל את פקודיו בהצלחה בלחימה מורכבת ביישובי הנגב המערבי, תוך חתירה למגע תחת אש ומתן מענה רפואי להצלת מספר רב של אזרחים בגזרה.

משואת כוחות ההצלה

אושרית חדד היא פרמדיקית בתחנת מגן דוד אדום באשדוד. כשפרצה המתקפה על יישובי העוטף, היא יצאה במהירות מביתה לתחנה ולקחה את הפיקוד על ניידת טיפול נמרץ. יחד עם חובשים נוספים היא יצאה אל אזור הלחימה ושם הקימה בית חולים שדה לצד הדרך – לא רחוק ממקום הטבח, בשעה שעוד התחוללו באזור קרבות עם מחבלים. אושרית וחבריה הצילו כך, תחת אש, את חייהם של עשרות פצועים.

ד”ר תמר שלזינגר, תושבת ראש פינה, מייצגת בטקס הן את אנשי ונשות איחוד הצלה והן את אלפי העובדים והעובדות הסוציאליות. כמתנדבת במוקד “חוסן” של איחוד הצלה קיבלה ד”ר שלזינגר את שיחתם מקפיאת-הלב של הילדים מיכאל ועמליה עידן, שהוריהם נרצחו ואחותם הקטנה נחטפה. במשך 12 שעות ארוכות שמרה ד”ר שלזינגר על קור רוח, הרגיעה ועודדה את הילדים המסתתרים, ונשארה איתם עד להגעת החילוץ.

נורית אירן כהן ממודיעין מתנדבת ביחידת הצוללנים של ארגון זק”א. מיד עם תום הקרבות ביישובי הנגב המערבי יצאה נורית, יחד עם חבריה המתנדבים מכלל ארגוני זק”א (ירושלים, תל אביב ו 360), למשימה הקדושה של איתור וזיהוי גופות הקורבנות בישובים, בכבישים ובשטחים הפתוחים. במשך ימים ארוכים הם עברו בין מאות הבתים המפויחים ואלפי המכוניות השרופות, מחפשים כל שריד לחללי הטבח וחולקים להם כבוד אחרון בהבאתם לקבר ישראל.

לוחם האש יואל דמרי הוא מפקד צוות תחנת כיבוי האש בנתיבות. ב 32 שנותיו במערך הכבאות פעל במאות אירועי כבאות והצלה והציל חיים רבים. בבוקר ה-7 באוקטובר, היה דמרי בחופשה. כשהבין את חומרת המצב מיהר להתייצב עם ציודו המבצעי בתחנת נתיבות. משם נשלח עם רכב מבצעי של מערך כיבוי האש לסייע לכוחות הימ”מ אשר ניסו להשתלט מחדש על תחנת המשטרה בשדרות. תחת אש כבדה קירב יואל את המנוף אל גג התחנה, כשהוא מאפשר בכך את העלאתם הבטוחה של לוחמי הימ”מ לגג התחנה, חילוץ פצועים דרך הגג והעלאת תחמושת ומים ללוחמים ולפצועים. לוחמי הימ”מ מספרים כי דמרי פעל באומץ רב, העלה והוריד אותם במשך שעות, תוך שבאזור מתנהל קרב יריות והוא עצמו פועל תחת אש.

משואת המחלצים

יוסף אלזיאדנה, תושב רהט, הוא נהג מיניבוס. בבוקר מתקפת הפתע הוא הוזמן לאסוף שישה צעירים מפסטיבל המוזיקה “נובה” בחורשת רעים. במהלך הנסיעה הבין שהאזור תחת מתקפה, אך המשיך לנסוע היישר אל תוך שדה הקרב מתוך תחושת מחויבות עמוקה לצעירים אותם לא הכיר. בגבורה יוצאת דופן, חרף ירי לעברו ללא הפסקה, הוא החליט להציל בנסיעה כמה שיותר בני אדם. בסופו של דבר, הוא הצליח להעלות לרכבו 30 ניצולים מהטבח ולהציל את חייהם. למרבה הצער, במאורעות איבד יוסף קרוב משפחה שנרצח וארבעה מבני משפחתו נחטפו לרצועת עזה.

הרב שחר בוצחק, רב הגרעין התורני של אופקים, התעורר בבוקר שמחת תורה כמו יתר תושבי הדרום לאזעקות ולמטחים בלתי פוסקים. מתוך הבנה שמדובר באירוע יוצא דופן, פתח בוצחק את הטלפון שהיה סגור במהלך החג והשבת, ודרך קבוצת כיתת הכוננות של מושב מבטחים, בה היה חבר, הבין את ממדי הפלישה ואת גודל הסכנה. בלי להסס לקח הרב שחר את נשקו האישי ויצא במהירות כדי לסייע לחבריו. בדרך חבר לחייל בחופשה, נהוראי סעיד ז”ל, ולמאבטח שב”כ. באותה השעה כבר פלשו חוליות מחבלים לאופקים והשלושה נתקלו באחת מהן. בקרב היריות שהתפתח נהרג נהוראי, והרב יצחק נפצע ברגלו. על אף פציעתו, ותוך שהוא ממשיך להילחם, הרב שחר שמר על קור רוחו, עדכן בטלפון את חברי קהילתו באופקים, את רבש”ץ מבטחים ואת בני משפחתו ואף ארגן בעצמו את פינויו לבית החולים.

רמי דוידיאן ממושב פטיש קיבל בבוקר “השבת השחורה” שיחת טלפון מחבר שביקש ממנו לסייע בחילוץ של נער ממסיבת הנובה. רמי לא חשב פעמיים ונכנס לרכב. במהלך הנסיעה נחשף לממדיה של המתקפה וקיבל החלטה הרת-גורל – לחלץ כמה שיותר מניצולי המסיבה. במשך יום שלם הוא חילץ ניצולים מכל מקום אפשרי – מהוואדיות, מהפרדסים וממתחם המסיבה, תוך שהוא רותם למשימת ההצלה עוד בני משפחה וחברים. היכרותו עם הדרכים החקלאיות סייעה לו להגיע למוקדי הטבח בדרכים עקיפות מבלי להיפגע. במהלך אחד החילוצים הצליח רמי באומץ רב ובתושייה יוצאת דופן להציל נערה מידיהם של שישה מחבלים תוך שהוא מתחזה לערבי. במבצעי החילוץ שהוביל הציל את חייהם של למעלה מ- 700 איש שחבים לו את חייהם. לחדשות 12 מסר בתגובה: “המשואה הזו מוקדשת לכל מי שלא הצלחתי להציל”. 

משואת כיתות הכוננות

ענבל ליברמן, רק בת 26, היא רכזת הביטחון של קיבוץ ניר עם. בבוקר 7 באוקטובר, תחת מתקפת הרקטות על יישובי העוטף, זיהתה ענבל רעשים חריגים ליד הקיבוץ והחליטה לפעול במהירות. היא הותירה את שער הברזל של הקיבוץ סגור, העמידה חברים חמושים על גדר הקיבוץ ופרסה את חברי כיתת הכוננות במארבים לקראת פלישה אפשרית. במעשיה, הצילה ענבל את חייהם של חברי הקיבוץ. סיפורה של הרבש”צית שהצילה קיבוץ שלם

ברק שלום, מפקד כיתת הכוננות של קיבוץ עלומים, עמד בבוקר מתקפת חמאס בראש כיתת כוננות מצומצמת של 12 מתנדבים. על אף הנחיתות המספרית והמחסור בתחמושת הצליחו ברק וחבריו, יחד עם עוד שלושה חיילים שהצטרפו ללחימה, להתארגן ולהתייצב כחיץ בין מחבלי חמאס לבין הבתים הראשונים בעלומים. בלחימתם מנעו מהמחבלים להגיע לבתי הקיבוץ והצילו את חבריו.

אביחי אליה הוא חבר כיתת הכוננות ביישוב חוות יאיר שבשומרון. עם קבלת הידיעות הראשונות על הפלישה ליישובי העוטף, הוא מיהר יחד עם עוד תשעה מחבריו ליישוב להצטרף ללחימה ולהגנה על יישובי הנגב המערבי כשהם חמושים באקדחיהם בלבד. אביחי נלחם בצומת מעון וברעים, נפצע פצעים קשים וניצל בנס. בימים אלה הוא עובר ניתוחים ושיקום.

טל לויט הוא חקלאי, חבר כיתת הכוננות ודור שישי במושבה מטולה. ביתו נפגע מפגיעה ישירה של טיל לבנוני. יחד עם חבריו מכיתת הכוננות של המושבה לויט ממשיך להילחם על הגנת המושבה. הוא עושה זאת מתוך חמ”ל תת קרקעי, שממנו הוא וחבריו מנהלים את הקו הראשון של הלחימה על הבית. אחרי הטבח בנגב המערבי, פרסו חברי כיתת הכוננות של מטולה רשת מצלמות ברחבי העיר. הם מבצעים גם תצפיות אל מעבר לגבול ואל מקורות הירי של האויב. ומסייעים לצה”ל לאתר יעדים לתקיפה. לויט חי בחמ”ל כבר למעלה מחצי שנה, והוא מתכוון להמשיך ולהגן על המושבה ככל שיידרש ממנו.

משואת חזית ההסברה

יוסף חדאד, בן למשפחה ערבית-נוצרית מחיפה, התנדב לשירות קרבי בצה”ל, שירת כמפקד ונפצע קשה במהלך מלחמת לבנון השנייה. לאחר שהשתקם החליט להקדיש את פועלו להסברה הישראלית בעולם תוך שימת דגש על שותפות יהודית-ערבית. ב-2018 הקים את עמותת “ביחד – ערבים זה לזה” שמקדמת את שילוב הערבים בישראל תוך צמצום פערים ועידוד גיוס לצבא ולשירות לאומי. מאז פרוץ המלחמה החל חדאד במסע הסברה נרחב ברשתות החברתיות ובו התמקד בפשעי חמאס והג’יהאד האסלאמי, חרף איומים על חייו. לאחר זכייתו שיתף חדאד: “זה כבוד וזו זכות גדולה אבל השמחה לא שלמה עד שכל החטופים יחזרו הביתה”.

אלה קינן (אלה “טרוולס”) היא בלוגרית טיולים ומשפיענית רשת ישראלית. כנכדה למקימי קיבוץ כפר עזה וכקצינה במילואים לא עמדה מנגד בעת שהחלה המתקפה ברשתות החברתיות על ישראל, ואלה הסבה את פעילותה ברשת לטובת המאבק ההסברתי. קינן יזמה וקידמה את קמפיין הרשת hamasisisis# (חמאס הוא דאעש) שתפס תאוצה ברחבי העולם. בפעילותה ברשת X (לשעבר טוויטר) נאבקה בתכנים מעודדי הסתה של משפיענים וסייעה בהסרת ערוצים תומכי טרור. לצד זאת, גולת הכותרת של פעילותה היא ניהולה של רשת עולמית, בת עשרות אלפי מתנדבים, ששמה לעצמה למטרה להגיב מיידית לאירועים ולחולל באמצעותם תהודה למסרים ולתכנים שמייצגים את הנרטיב הישראלי.

מצאתם טעות לשון?