ברקע קולות בכי קורעי לב וזעקות של בני המשפחה, רס״ן איליי לוי, מ”פ בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים, שנהרג אתמול (שני), מפגיעת נ”ט במבנה בחאן יונס, הובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול בת”א. לוי (24), תושב תל אביב, הותיר אחריו הורים, אחיות ובת זוג.
האב רענן ספד לבנו: “קודקוד 20 שומע? כולם אוהבים אותך במקסימום, איליי חיים של אבא, בן אהוב לי ולאילנית. נכד אהוב לסבתא וסבא. חבר אהוב לנרי. נרי, כשנפגשנו פעם ראשונה בבנגקוק ואיליי נפרד ממך, ראיתי את הזיק שיש לו בפנים ואמרתי לי ולאילנית שזה זה”.
איליי, חבר אהוב לכל החברים שיש פה, כל המעגלים, ביה”ס, צבא, שכונה, כל כך הרבה חברים. איליי היה איש של חברים וגם מפקד אהוב. אין לי מושג איך בכלל נתמודד עם האובדן הזה, אתה הלב והאור של כולנו. כל כך מוכשר ומיוחד. אומרים שהקב”ה לוקח אליו את הטובים והוא אכן לקח אליו את הטוב ביותר, היית אחד המ”פים הצעירים אי פעם בצה”ל.
“זוכר שלקחתי אותך לאימון כילד במכבי תל אביב נכנסת למגרש רצת בלי לכדרר חטפת כדורים מחברים שלך, עשית מה שרצית ואני כל כך התפדחתי ובסיום האימון ניגש אליי המאמן ואמרתי לו ‘הבנתי לא נבוא יותר’, והוא תפס אותי ואמר לי, ‘הילד תותח, נכנס למגרש עם כזו חוצפה – תדע לך שבכל דבר שהוא יבחר בחיים שלו הוא יהיה תותח’. באמת היית תותח ומצטיין בכל דבר, בלימודים ובצבא”.
“8 שנים הקדשת לכדורסל, יומיום, אימונים והתמסרות טוטאלית. יום אחד הגעת ואמרת שהודעת שאתה פורש ואני ואמא היינו בשוק – מה קרה? אמרת שאתה רוצה להתאמן בחודשים הקרובים כדי להתגייס ליחידה מובחרת. ב-7 לעשירי יצאת לדרום ונסעת לשדרות ושם אמרו לך לבוא לכפר עזה. פינית לוחמים, קרבות פנים מול פנים, ביום שני בערב התקשרת ואמרת, אבא המלחמה הזו נועדה להציל את חורבן הבית, כל כך אהבת את המדינה ואת האדמה הזאת”.
אורי אחותו אתמול התגייסה וביקשה שיהיה שם איתה אבל הוא אמר לה שיש משימות ושהוא לא יכול להגיע ויגיע בסוף השבוע ויחליפו חוויות… אורי: “אני כל כך אוהבת אותך. איזה ילד מיוחד אתה. הלב של הבית, העוגן שלי, הביטחון שלי, מודל החיקוי שלי. מה נעשה בלעדיך, ילד יפה שלנו? מי יכוון אותי עכשיו? מי יראה לי את הדרך? מי יהיה שם לצידי ברגעים החשובים? בשבילי, האחים שלי הם הכול. חצי מהלב שלי שייך לך וחצי שייך לשירה. אבל עכשיו יש לי חור בלב כי חצי מהלב שלי זה שלך, שייך לך. איזה אדם למופת אתה, חייל, מפקד, בן, אח, ילד שהוא מלך הארץ. אתמול היה הגיוס שלי והיית אמור להיות פה, להיות איתי. בגיוס. כשדיברנו השבוע אמרתי לך, למה אתה לא בא? רק לגיוס שלי תחזור. אמרת לי, אמרת לי שאתה .במשימות, אבל אמרת לי שתחזור בסוף השבוע, בסוף השבוע שגם אני אצא מהצבא. ואז נעשה על האש ונעביר חוויות. שלשום בערב, כשדיברנו בטלפון, בפעם האחרונה, אמרת לי, יו, אורי, אני רוצה לראות אותך במדים. אז הנה, אני שמתי את המדים שלך עם הנעליים האדומות. אני לובשת אותם, בגאווה, כמו שאתה לבשת את שלך”.
תחת הגשם השוטף, ראשון עלה להספיד את רס”ן לוי, סגן אלוף רועי מינץ: “משפחת לוי היקרה, אילנית, רענן, אור, שירה, ונרי. ביום זה איבדה המדינה את אחד מטובי בניה, יקירכם איליי זכרו לברכה שנפל במלחמה. איליי התגייסת במרץ 2018 יצאת לגיבוש והתקבלת לסיירת צנחנים. 6 שנים אינטנסיביות של מסלול הכשרה עד שקיבלת את אות מצטיין אלוף פיקוד המרכז. כבר אז ידעו מפקדיך שאתה הראוי לפקד על דור ההמשך ועל אף גילך הצעיר יצאת לקורס מ”פים”.
“בלחימה חתרת למגע במקצועיות ויחד עם פקודיך ומפקדיך בקרבות מול המחבלים נלחמתם זה לצד זה באחוות לוחמים באומץ ובגבורה”.
“איליי איש של אנשים המקצוע היה נר לרגליך יחד עם אהבת האדם עם פיקוד לא מתפשר אך מכיל חם ואוהב כמו אח גדול. משיח עם חברית ופקודיך עולה דמותך הייחודית, היית להם מגדלור ופיקדת עליהם באהבה ובנתינה אינסופית. עד לרגע נפילתך הפגנת מנהיגות בצורה יוצאת דופן. משפחת הצנחנים איבדה לוחם מפקד מצטיין וחבר, ואתם איבדם בן אח נכד ובן זוג אהוב כלל חיילי לוחמי ומפקדי חטיבת הצנחנים משתתפים בצערכם”.
בת זוגו נרי: “אהבת חיי, אין מספיק מילים לתאר את האהבה הזאת. בחלומות הכי יפים שלי לא יכולתי לדמיין אותך. ראיתי את האהבה ביננו גדלה וגלדה וגם עכשיו אני מרגישה כמה אתה אוהב אותי. היינו אמורים לכבוש את העולם, לטוס לניו זילנד ולעשות פסיכומטרי יחד והיינו אמורים להתחתן זה היה ברור לשנינו. תודה על הזכות לאהוב אותך”.
