שופטי בג”ץ דנו היום (ב’) בעתירות המבקשות לחייב את המדינה לגייס את המגזר החרדי לצה”ל. הדיון שודר בשידור חי לבקשת גלובס וגופי תקשורת נוספים. מחוץ לבית המשפט התקיימה הפגנת תמיכה בעתירות.
צעדה מגשר המיתרים לבית המשפט העליון בקריאה לשוויון בנטל / צילום: שב״פ sha_b_p@
● היועמ”שית לבג”ץ: אם חוק הגיוס לא יקודם עד אפריל, צה”ל יידרש לגייס בני ישיבות
● דעה | בג”ץ צריך להודות: נכשלנו בגיוס בני הישיבות. לא הכול שפיט
“בית המשפט נותן לממשלה הארכה פעם אחר פעם”
עו”ד אליעד שרגא, ראש התנועה לאיכות השלטון שעתרה לבית המשפט, טען בפתח הדיון: “בדמוקרטיה המעוותת שלנו יש אזרחים בעלי חובות בלבד, כמו הצ’רקסים והדרוזים; אזרחים בעלי זכויות וחובות, כמו רוב הציבור המתגייס לשירות צבאי; וציבור בעל זכויות בלבד – תלמידי הישיבות הפטורים מכל חובה”.
לדברי שרגא, “כבר 25 שנים שנושא הגיוס מתגלגל בין הכנסת לבתי המשפט ללא הכרעה. בית המשפט הפך לבעיה במקום לפתרון. הוא נותן לממשלה הארכה פעם אחר פעם, במקום להכריע בנושא השוויון בנטל אחת ולתמיד. החוק ברור וחל על כל האזרחים. ברור שעוד 30-45 יום דבר לא ישתנה. הצבא זועק לכוח-אדם. במקביל לפטור למסות האדירות, הצבא מאריך את גיל הפטור לשירות. מאריך את השירות מ-32 ל-36 חודשים לסדיר”.
“אם אין חוק, אי-אפשר לקבל החלטה בממשלה”
ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, ביקש למקד את הדיון בשאלת הסמכות בעקבות בג”ץ רובינשטיין. בפסק דין זה נקבע בשנת 1998 כי לא ניתן לפטור ציבור שלם מגיוס בהחלטת ממשלה, ויש לעשות זאת רק באמצעות חקיקה ראשית בכנסת.
פוגלמן שאל: “האם יש סמכות להתערב אחרי בג”ץ רובינשטיין? אם אין סמכות, אז אין סמכות”. עוד הוא הוסיף כי “יש טענה, ויש לה משקל של ממש, שאי-אפשר לפטור חרדים מגיוס ללא חוק שייתן סמכות. מכאן זה מתחיל, וכאן זה נגמר”.
השופט נעם סולברג הוסיף: “בשנה הראשונה בלימודי משפטים, לומדים שאין סמכות ללא הסדר ראשוני. אם אין חוק, אז אי-אפשר לקבל החלטה בממשלה”.
“הטיעון שאנחנו בתקופת מלחמה אינו הטיעון המנצח”
עו”ד טומי מנור ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, המייצג את “אחים לנשק” וקבוצת אזרחים יחד עם עורכי הדין עמית מור, טל גנדלמן וויקי הקמון, טען: “הממשלה קיבלה החלטה להקפיא את גיוס הישיבות אחרי הבג”ץ. אם אין סמכות, אז ההחלטה לא יכולה לעמוד. ההארכה של הפטור פסולה”.
עו”ד מנור הוסיף כי המדינה אומרת בעצמה כי יש צורך הארכת שירות הסדיר והמילואים. “הטיעון שאנחנו בתקופת מלחמה אינו הטיעון המנצח. לחרדתי, מצאתי שבמשך 75 שנים של קיום המדינה היו 12 מלחמות. בממוצע כל 6 שנים יש מלחמה. העיקרון שחייבים לגייס את כל האוכלוסייה, ונקבע בבית המשפט העליון, קיים תמיד. המציאות הנוכחית מחדדת אותו בתקופה זו”.
נציג המדינה: ניתן להאריך את הפטור מגיוס
נציג המדינה, עו”ד אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג”צים, טען בדיון כי אם תהיה החלטת ממשלה הקובעת לוח זמנים לחקיקה, ניתן להאריך את הפטור מגיוס בני הישיבות עד לסוף יוני 2024, וכי לאחר מכן יהיה צורך בחקיקה ראשית. “לשיטת היועמ”שית, בנקודת הזמן הנוכחית הרשויות פועלות לפי סמכותן. הדרג המדיני הצהיר כי בכוונתו לחוקק הסדר חדש”. עוד הוא הוסיף כי בתקופת הביניים לא יינקטו הליכי גיוס, אבל גם לא יינתנו דחיות שירות חדשות.
השופט סולברג פנה לעו”ד מיליקובסקי ושאל: “איך אפשר להאריך בהחלטת ממשלה חוק שפקע?”. מיליקובסקי השיב: “אפשר להאריך עד לסוף יוני 2024. החלטת הממשלה לא אמרה לתת דחיות שירות למלש”בים, אלא להימנע מגיוס, ויש הבדל”.
קודם לכן, עו”ד דפנה הולץ-לכנר, המייצגת את “אימהות בחזית” מבין העותרות, טענה כי “אין מתווה באופק הקרוב או הרחוק. מה ההיתכנות שתוך שלושה חודשים יימצא הפתרון שגם יתאפשר לא לגייס אותם, וגם נעמוד בעיקרון השוויון שנקבע בבג”ץ?”.
בנוסף היא טענה כי “כל האווירה במדינה השתנתה. רוצים להקדים גיוס ל-1,300 איש. יש 12 אלף דחויי שירות בשנה. אם צה”ל מסוגל להקדים גיוס לתלמידי המכינות, אז שיתחילו עם אלף”.
בשלב זה הקהל מחא כפיים, וממלא-מקום הנשיא, השופט פוגלמן, ביקש מהקהל להתנהג בהתאם למקובל בבית המשפט.
עו”ד שמואל הורוביץ, המייצג את ארגון איחוד הישיבות באר”י, גוף המאגד מספר ישיבות חרדיות, ביקש שבית המשפט לא יתערב בהחלטת הממשלה: “להתערב בהחלטת הממשלה זה לגרום לה להחליט אם להוציא חלק מחברי ממשלת האחדות ואם לעמוד בהסכמים קואליציוניים. התערבות בהחלטת ממשלה היא משהו חריג”, אמר.
יותר ממיליארד שקל לתמיכות במוסדות תורניים
השופטים דנו גם בשתי עתירות המבקשות להפסיק את התמיכות הכספיות בבני ישיבות שלא מתגייסים.
עו”ד משה שפירא מ”פורום איילון לזכויות אדם” סיפר כי שכל את בנו איילון במהלך שירותו הצבאי. “אף אחד לא שאל את איילון בני אם הוא מעוניין לשרת. אף אחד לא שאל אותו אם הוא רוצה ללמוד באוניברסיטה או בישיבה”, אמר והוסיף: “אני חי עם רגשות אשם שגייסתי ילדים. יש לי בן שעושה שנת שירות ואמור להתגייס. חינכתי את ילדיי להתגייס. במקביל ציבור שלם חי במדינה שלו על חשבון דמים וכלכלה שהוא לא חלק ממנה, וזה לא נותן לי מנוח. ב-1982 הקמתי קבוצה של מילואימניקים בשם ‘נמאס’. חלפו 42 שנה, ולא קרה כלום”.
שפירא ביקש מבג”ץ להוציא צו ביניים להפסקת תשלום הכספים לתמיכה בבני ישיבות שלא מתגייסים, מאחר שאין מקור חוקי להחלטת הממשלה. “מי שהגיע מועדו להתגייס ולא עשה כן, לא יכול להמשיך לקבל מימון. זה לא סביר. אי-גיוס זו עבירה על החוק. מדובר על מאות מיליוני שקלים, לא מדובר פה על פיצוחים לשבת”.
עו”ד גלעד ברנע מהתנועה הדמוקרטית האזרחית טען כי מדובר ביותר ממיליארד שקל של תמיכות למוסדות תורניים. “מבחן התמיכה קובע בצורה ברורה – כדי לתת תמיכה, התלמיד צריך להיות דחוי שירות או פטור משירות כדין. אי-אפשר לפרק את הקואליציה, אז עושים דברים לא חוקיים”.
נציג המדינה, עו”ד מיליקובסקי, הסכים כי היעדר חקיקה משפיע על התקציבים, אך ציין כי היועמ”שית טרם גיבשה את עמדתה באיזה אופן, זאת מאחר שעד הימים האחרונים לא ידעו מה המצב מבחינת הדרג המדיני. “היעדר הסדר נורמטיבי שמאפשר את דחיית השירות משליך על חוקיות מתן התמיכות”, אמר. לצד זאת אמר מיליקובסקי כי כל עוד החלטת הממשלה להאריך את הפטור קיימת, אין עילה להתערבות בית המשפט. הוא ביקש דחייה לגיבוש העמדה עד לסוף מרץ.
ממלא-מקום הנשיא, השופט פוגלמן, השיב כי “מבחן התמיכה הוא למי שקיבל דחיית שירות כדין. אדוני הולך חלק מהדרך אך לא את כל הדרך”. פוגלמן הבהיר לעו”ד מיליקובסקי כי על המדינה למסור נתונים לבג”ץ כדי להכריע בבקשה לצו ביניים, כולל בחינה לפי שנתונים.
הדיון הסתיים. השופטים הודיעו כי החלטתם תימסר במועד מאוחר יותר.
העתירות הוגשו לאחר פקיעת החוק
העותרים הם התנועה לאיכות השלטון, “אחים לנשק” ו-240 אזרחים. לעתירת התנועה לאיכות השלטון הצטרפו קרוב ל-400 בכירי צה”ל, המוסד, המשטרה והשב”כ. הדיון כולל גם שתי עתירות המבקשות למנוע תקציב למוסדות תורניים שתלמידיהם לא מתגייסים לצה”ל.
העותרים מבקשים לבטל את החלטת הממשלה שקבעה כי לא יינקטו הליכים לגיוס תלמידי הישיבות לאחר שהמועד לחוק הגיוס פקע ביוני האחרון.
העתירות הוגשו לאחר שביוני האחרון פקע סופית “חוק הגיוס” שבוטל בבג”ץ בשנת 2017, לאחר שנקבע כי אינו שוויוני. הממשלה הגישה שורת בקשות דחייה עד שפקע החוק.
ביוני 2023 החליטה הממשלה על הוראת שעה שממשיכה את הסדר הפטור הקיים עד לסוף מרץ 2024. העותרים טוענים כי החלטת הממשלה להאריך את הפטור מגיוס מנוגדת לחוק שירות הביטחון המבטיח שוויון בגיוס אזרחי ישראל, ויוצרת הסדר פטור בחוסר סמכות. בנוסף נטען כי ההחלטה פוגעת בעיקרון השוויון ומנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון.
הדרג המדיני לא גיבש עדיין הסדר חקיקתי, ונמסר לבג”ץ כי מתקיים “שיח אינטנסיבי” בניסיון להגיע למתווה אפשרי שיכלול התייחסות להארכת תוקפה של החלטת הממשלה והשלמת חקיקה, אך לא צוינו לוחות זמנים.
לכן, היועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג”ץ כי ככל שלא תוארך תוקפה של החלטת הממשלה המסתיימת בסוף מרץ, בהחלטה חדשה שתעגן לוחות זמנים להשלמת חקיקה ראשית עד ליום 30 ביוני 2024, “לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס הישיבות. כל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בהקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין”.
הארכת שירות המילואים והסדיר
במקביל, הממשלה פרסמה לאחרונה שתי חוקים המבקשים להאריך את שירות המילואים והסדיר בעקבות צורך בכוח-אדם הנובע מהמלחמה. ההצעה היא להאריך את השירות הסדיר של הגברים מ-32 חודשים ל-36 חודשים, וכן להאריך את מספר ימי המילואים שמבצעים לוחמים ל-42 בשנה במקום 18 בממוצע, מפקדים 70 ימי מילואים וקצינים 84 ימים בשנה.
פורום העסקים, הכולל כ-200 מראשי החברות הגדולות במשק קרא לקיים שיח ולהעביר חקיקה שתסדיר מתווה לפיו כל חלקי החברה בישראל, בהם בני הישיבות והערבים, ישרתו את המדינה במערכת הביטחון או בארגוני הצלה וסיוע.
לדברי הפורום, “אי-השוויון הקיצוני שיש בישראל בחלוקה בנטל הוא סכנה אמיתית לחברה הישראלית, ובמיוחד בעת הזו לא ניתן יותר להתעלם מכך, לאור העובדה שחלקים משמעותיים בציבור הישראלי עדיין אינם משתתפים בו. כולנו קיבלנו הוכחה כואבת לשותפות הגורל בינינו. כולנו קיבלנו הוכחה לצורך במניעת פילוג והגעה להסכמות לגבי הנושאים שביסוד הקיום המשותף שלנו בישראל”.
קוד האתי
המופיע
בדו”ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
