בפן האישי אני גאה לקרוא לעידן עמדי חבר. תמיד הייתי גאה בחברות שלנו. בתעשייה הזאת של עולם המוסיקה יש אנשים טובים, אבל עידן בשבילי הוא אחד מה”טופ פייב”. כששמעתי שהוא נפצע בעזה, בכיתי עד כדי כך שישבתי בקניון עם הבת שלי, שלא הבינה למה אני בוכה ומאיפה הגיע פרץ הדמעות הזה.
עידן עמדי הוא הפנים של הישראלי היפה, זה שרוצה אחדות וקורא לאחדות, זה שאוהב את כל הגוונים של החברה הישראלית, מי שהולך להופעה שלו יראה איך זה בא לידי ביטוי בקהל. הקהל שלו מורכב מכל הקשת הפוליטית והחברתית, מכל הגוונים של הישראליות, ומעבר לעובדה שהוא זמר ומוסיקאי מעולה הוא גם מנהיג. אם הוא לא היה זמר אולי הוא היה אלוף בצבא, יש לו אופי של מנהיג מוביל. הדברים שהוא אומר, היכולות שלו לחבר ולאחד, הגבורה ואומץ הלב שלו – זה באמת משהו אחר.
עידן עמדי במסיבת העיתונאים / צילום: משה בן שמחון
היום חבר התקשר ואמר לי אני לא מאמין שאני והוא חיים באותה מדינה, הוא אדם יוצא דופן, נשמה ענקית, אין אנשים כאלה. כל האהבה שהוא מקבל זו באמת אהבה שיש לה כל כך הרבה סיבות טובות להיות קיימת. כי הוא באמת מייצג את הטוב. כשאני חושב על זה אם היה לי בן הייתי רוצה שהוא יהיה כמו עידן עמדי.
הוא וכל לוחמי צה”ל באופן כללי הם לא פחות ממלאכים בעיני. כשהם עולים על מדים הם עולים מימד, הם פשוט הופכים להיות מלאכים, שהחיים של כולנו יותר גדולים מהחיים שלהם. אני מאחל לעידן אחי את כל הבריאות הנפשית והגופנית ושיחזור לאיתנו, כי עם ישראל זקוק לו ולאנשים שכמותו.
הביאה לפרסום: מאיה כהן
