“ההפסד בלברקוזן היה קשה אבל החיים נמשכים. אנחנו צריכים להציג את עצמנו אחרת לגמרי מול לאציו ונעשה את זה”, הבטיח כריסטוף פרוינד, המנהל הספורטיבי של באיירן מינכן, לפני הטיסה לאיטליה. אלא שזה לא קרה ואלופת גרמניה סופרת הפסד שני רצוף.
אם נדמה היה שלא יכול להיות מאזן גרוע יותר מבעיטה עלובה אחת למסגרת מובילת הבונדסליגה במשחק העונה בשבת, הרי שהתברר שיש לאן לרדת. אתמול לא הצליחה באיירן לפגוע במסגרת כלל. התוצאה הסופית אמנם הייתה מזיקה פחות – רק 1:0 שניתן לתיקון בגומלין, לעומת 3:0 מוחץ מול החבורה הנפלאה של צ’אבי אלונסו – אבל במובנים לא מעטים זה הרגיש מביש אפילו יותר.
לאציו, שדועכת אי שם במרכז הטבלה האיטלקית, נתפסה כיריבה נוחה על הנייר, ובאיירן כבר פירקה אותה ללא תנאי בשמינית גמר ליגת האלופות לפני 3 שנים עם 1:4 קליל בעיר הנצח. כעת התברר שהיא לא מסוגלת אפילו לארגן מצב הבקעה והתחושה היא כי העסק יוצא מכלל שליטה.
עד כמה המאזן של הבווארים חריג? צריך להרחיק עד מאי 2015 כדי להיזכר בפעם הקודמת בה רשמה באיירן שני משחקים רצופים ללא שער זכות. עוצמה התקפית תמיד הייתה שם ומעניין לציין כי ב-84 המשחקים של יוליאן נאגסלמן כמאמן הייתה רק פעם אחת בה לא הצליחה הקבוצה לשים את הכדור ברשת – וזה היה כאשר אריק מקסים שופו-מוטינג היה החלוץ המרכזי.
לרשותו של תומאס טוכל עומד הארי קיין, אבל אחד החלוצים הטובים בתבל בקושי נגע בכדור בשני המשחקים המדוברים. אם כבר עורכים השוואה, אז טוכל הפסיד אתמול בפעם העשירית ב-43 משחקים על הקווים. לנאגלסמן היו בדיוק 10 הפסדים בקדנציה ארוכה פי שתיים. ההחלטה לפטר אותו באופן כה סנסציוני בשלהי מרץ 2023 הייתה הזויה בזמן אמת, אבל היא נראית אבסורדית אפילו יותר בדיעבד, כאשר רואים מה קרה למועדון מאז.
10 הפסדים ב-43 משחקים הם נתון מחפיר כאשר מדובר בספינת הדגל הגאה של הכדורגל הגרמני, אבל הוא בעייתי אפילו יותר כאשר מנתחים באיזה משחקים מדובר. טוכל לא מצליח במשחקי נוקאאוט קריטיים וכך הלכו לפח כבר מספר תארים אפשריים.
בעונה שעברה, הפסידה באיירן לפרייבורג באליאנץ ארנה ברבע גמר הגביע, והובסה 3:0 בידי מנצ’סטר סיטי ברבע גמר ליגת האלופות. היא זכתה, עם המון מזל ועזרה נדיבה וחריגה ממיינץ, באליפות במחזור האחרון, אבל זה היה בעיקר פספוס של בורוסיה דורטמונד, והצלחת לא שיפרה משמעותית את מצב הרוח במינכן.
העונה הנוכחית החלה עם תבוסה 3:0 ללייפציג בסופרקאפ, אחריה ביקש טוכל סליחה מקיין שערך הופעת בכורה בנסיבות כה מצערות. לאחר מכן הגיע ההפסד לזארברוקן הקטנטנה בגביע, כך שבאיירן לא תוכל להניף אותו בפעם השנייה ברציפות. עכשיו היא נכנעה גם ללאציו כבר בשמינית גמר ליגת האלופות, ופורקה לגורמים על ידי לברקוזן במשחק החשוב ביותר בליגה.
הסכנה לסיים את העונה ללא תואר מוחשית מאוד כי הקבוצה ממשיכה לפשל ברגעים החשובים, פעם אחר פעם. בשני המשחקים האחרונים סף השבירה של באיירן היה נמוך באופן חריג ביותר וניתן היה לחוש שהשחקנים פשוט לא מאמינים יותר – לא בעצמם ולא במאמן.
לרצף הזעזועים בהנהלה הייתה תרומה עצומה למשבר אליו נקלעה באיירן. הכל התחיל עוד בינואר 2023, כאשר מאמן השוערים טוני טפאלוביץ’ פוטר כרעם ביום בהיר. שם החל להתגלגל כדור השלג וזו הגדרה אירונית מאוד לאור תאונת הסקי של מנואל נוייר שאיפשרה את המהלך. נאגלסמן, שיזם את המהלך, פוטר בעצמו בזמן שיצא לחופשת סקי משלו, ולבוסים הגדולים היה ברור שזה היה צעד שגוי.
אולי הנס, שעדיין מנהל את הכל מאחורי הקלעים, נכנס לעניינים במאי, אז הודחו מהמועדון המנכ”ל אוליבר קאן והמנהל הספורטיבי חסן סליהמידז’יץ’. פרוינד, שגויס באופן חפוז מרד בול זלצבורג, לא הספיק לבצע עבודה יסודית בחלון ההעברות בקיץ, ובאיירן פתחה את העונה עם סגל קצר ובעייתי שלא איפשר לה, למשל, להעזיב את נוסייר מזראווי אחרי התבטאויותיו בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר, פשוט כי הוא היה המגן הימני הטבעי היחיד.
התיקונים בינואר לא היו מספקים ובינתיים מחכים במועדון לבואו של מקס אברל, שמגיע לתפקיד המנהל הספורטיבי אף הוא. באיירן שילמה ללייפציג פיצויים על מנת להפסיק את חוזהו, והוא יחל בעבודה מוקדם מהמתוכנן כבר במרץ. חלוקת תחומי העיסוק של אברל ופרוינד לא לגמרי ברורה ובגרמנית יש לתפקידיהם הגדרות קצת שונות (משהו כמו ראש תחום הספורט אל מול המנהל הספורטיבי).
המנכ”ל החדש יאן-כריסטיאן דרזן הדגיש שהם אמורים לפעול בהרמוניה, אך בבאיירן זה בדרך כלל לא קורה גם בימים סוערים פחות. בינתיים, מעריכים בתקשורת כי במועדון ימתינו לפחות לבואו הרשמי של אברל לפני שיתקבלו ההחלטות לגבי עתידו של טוכל וזה יעניק למאמן המושמץ זמן לנסות ולתקן את המעוות אחרי שבוע הבלהות.
הרי אין עוררין לגבי אחריותו הכבדה של טוכל למשבר. הוא בוודאי לא פועל בתנאים אופטימליים, אך נכשל באופן ברור ביצירת אווירה בריאה בחדר ההלבשה והפיצוצים שנשמעים משם מזכירים שהמועדון הזה כונה פעם פ.צ הוילווד בגלל החומר העסיסי שהוא סיפק לצהובונים. לטוכל יש, כידוע, איכויות רבות כמאמן, אבל הוא לא מצטיין ביחסי אנוש, וזאת בלשון המעטה. הפרשן הגרמני פטר פרייהר טוען: “בכל הקשור לפסיכולוגיה קבוצתית, הוא עשה הכל לא נכון מאז מונה לפני קרוב לשנה”.
הסכסוכים התכופים עם יוזואה קימיש וליאון גורצקה דלפו לא פעם לתקשורת, ומתייס דה ליכט מרגיש שהמאמן מזלזל בו אישית ומקצועית – הפרשה הזו הגיעה לשיאה כאשר הבלם ההולנדי סופסל הן בלברקוזן, והן אתמול מול לאציו, למרות היכולת הטובה שגילה קודם לכן. ההחלטה להדיח מההרכב את קימיש ותומאס מולר בשבת הובילה לדיווחים על כך שההיררכיה בבאיירן נהרסה כליל, וטוכל איבד את אמון השחקנים.
ההחלטה הטקטית לעבור למערך עם 3 בלמים נגד המובילה כדי להתאים את באיירן ליריבה נתפסה כפחדנית ולא עבדה בשום אופן. אתמול, היה זה דאיו אופמקאנו, שמקבל אשראי מוגזם מאוד מהמאמן, שגרם לפנדל עם עבירה פזיזה ומיותרת, שהובילה גם לכרטיס אדום.
מתקבל הרושם כי כל מה שטוכל מנסה מתנפץ לנגד עיניו, אבל אין לו הסברים, והוא מעדיף להפיל את התיק על השחקנים. “אני לא יודע למה נחלשנו במחצית השנייה, כי אמרתי בהפסקה שצריך להמשיך באותה האינטנסיביות ולהיות אמיצים עוד יותר”, הוא טען במסיבת העיתונאים.
מאידך, גורמים המקורבים למועדון מספרים לתקשורת הגרמנית שהמאמן לא מעודד אומץ כלל, אלא דורש מחניכיו לשחק על בטוח, לחשוב יותר מדי ולהגביל את היצירתיות הטבעית שלהם. זה לא בא בטבעיות, אבל כאשר המסרים האלה מחלחלים, וגורמים על הדרך לירידה במוטיבציה, מקבלים שני משחקים כה אומללים ללא איומים על השער.
את הרשת מצא אתמול דווקא צ’ירו אימובילה – אמנם בפנדל, אבל זה לא משנה את הסיפור שמסתתר מאחורי הכיבוש. החלוץ האיטלקי היה בסגל דורטמונד כאשר טוכל מונה כיורשו של יורגן קלופ בקיץ 2015. בעונה היחידה עם קלופו, הוא לא השתלב כמו שצריך, וטען שזה קשור בין היתר לקושי ללמוד את השפה. קלופו אישר לו להשתמש במתורגמן, אבל טוכל פסל את הסידור על הסף ודרש לפטר אותו מיידית.
תוך ימים ספורים ברח אימובילה מבורוסיה כל עוד נפשו בו, תחילה בהשאלות לסביליה וטורינו, ואז ללאציו שם מצא בית. עם טוכל הוא לא תיקשר יותר ולא ראה אותו כלל – עד שניצח אותו. זה לא אומר שהמאמן בהכרח שגה אז, אבל יש כאן דוגמה לדרך התנהלותו, ורמז לסיבה מדוע שחקנים כה רבים לא מסוגלים לסבול אותו אחרי זמן מה.
יחס אנוש טובים איפשרו ליופ היינקס ולהאנסי פליק לזכות בטרבל עם באיירן, והגעגועים לפליק עזים בקרב גורמים לא מבוטלים במועדון. מאז פוטר מהנבחרת, עולה שמו בתדירות גבוהה למדי כאופציה להחליף את טוכל, כי הקשרים ההדוקים שלו עם הנס נותרו, בעוד שנוא נפשו סליהמידז’יץ’ כבר מחוץ למועדון. אחרי הפיאסקו הכפול, האפשרות הזו תככב בוודאות בכותרות, ובמקביל משתעשעים הצהובונים גם ברעיון להחתים את ז’וזה מוריניו, שלומד כביכול גרמנית לקראת המשימה.
בקיצור, יש הרבה רעש בפ.צ הוליווד, והעלילה צפויה להתפתח במהירות. השחקנים ינסו לפרוק את העצבים על בוכום ביום ראשון, אבל בהמשך צפויים להם אתגרים לא פשוטים מול לייפציג ופרייבורג, ואז הגומלין מול לאציו. מאז 2012, הודחה באיירן פעם אחת בלבד בשמינית גמר ליגת האלופות, וזה קרה מול ליברפול העוצמתית של קלופ אי שם ב-2018.
אם זה יקרה הפעם מול יריבה הרבה פחות מאיימת, אפשר יהיה להכריז על מצב חירום כמו בעונה האיומה עם יורגן קלינסמן ב-2008/09. מבחינת רוב האוהדים בגרמניה, שמאסו בשליטה של הבווארים בבונדסליגה, בהחלט מדובר בברכה.
