לפני פחות מתשע שנים ברצלונה היתה הקבוצה הטובה ביותר בעולם. בקיץ 2015 בארסה ניצחה את יובנטוס בגמר ליגת האלופות בברלין, כשהיא מציגה לראווה את שלישיית ההתקפה הטובה בכל הזמנים: ליאו מסי, לואיס סוארס וניימאר. בארסה לא היתה אז רק הקבוצה הטובה והאהודה ביותר בעולם, אלא גם מכונת כסף מטורפת. מאות אלפי תיירי כדורגל זרמו לקאמפ נואו, ומכירות המרצ’נדייז שברו כל שיא אפשרי.
ראשי המועדון, ובראשם הנשיא ז’וזפ מריה ברתומאו, היו משוכנעים שמאות המיליונים ימשיכו לזרום לקופה, שהשליטה שלהם בכדורגל העולמי תימשך שנים רבות ושאין כוח בעולם שיזיז אותם משם.
קניה ווסט במשחק של אינטר / X
ואז ניימאר החליט שהוא עובר לפ.ס.ז’, ולברצלונה לא היה מה לעשות. לקטארים לא היתה בעיה לשלם 222 מיליון יורו, סעיף השחרור של ניימאר (ההעברה היקרה בכל הזמנים), ומרגע זה – ההיסטוריה של בארסה התהפכה.
ברתומאו נכנס לפאניקה. המחטף שעשתה פ.ס.ז’ הרס לו את כל התוכניות, אבל במקום לפעול בחוכמה הוא איבד את הראש. את כל הכסף שבארסה קיבלה על ניימאר היא בזבזה על שני שחקנים, פליפה קוטיניו ועוסמאן דמבלה. באותו קיץ מטורף ב־2017 בארסה הוציאה כ־325 מיליון יורו על שחקני רכש, שרובם נכשלו.
באותה התקופה לבארסה היה את הכסף לרכישות גרנדיוזיות. הבעיה היתה שהשחקנים החדשים הוחתמו על חוזים מפלצתיים, ובתוך כמה שנים, כשלא הגיעו הצלחות מקצועיות וכשההכנסות ירדו – נוצר פלונטר תקציבי.
ואז הגיעה הקורונה, ובעיקר בגלל אותם חוזים חסרי היגיון ברצלונה הפכה למועדון שנפגע מהמגפה בצורה הקשה ביותר. “הנוהג בברצלונה תמיד היה להגיע לקצה מגבלת השכר שקבעה לה הליגה”, אמר לא מזמן חבייר טבאס, נשיא הליגה הספרדית. “כשהחל המשבר בארסה לא הצליחה לקצץ בחוזי השחקנים. בריאל מדריד אף פעם לא הגיעו אל הקצה. הם היו זהירים יותר, וזה מה שאפשר להם להתמודד עם משבר הקורונה”.
המדרון החלקלק היה תלול, ושיאו הגיע בעזיבה של מסי בקיץ 2021. ברתומאו, האשם העיקרי במצבו העגום של המועדון, התפטר. ז’ואן לאפורטה נבחר לקדנציה שנייה כנשיא ונתפס מצד האוהדים כ”מושיע”. אבל החובות, שהגיעו ליותר ממיליארד יורו, חנקו כל ניסיון היחלצות אמיתי. לאפורטה גם יזם את פרויקט החידוש של קאמפ נואו בדיוק בזמן הלא נכון, וההכנסות מהמשחקים שמתקיימים העונה באצטדיון מונז’ואיק הם בערך חצי מאלו שהיו קודם לכן.
בברצלונה מתגאים בשחקנים הצעירים והנהדרים שעלו מהאקדמיה, כמו גאבי, לאמין ימאל, פרמין לופס ומארק גיו. אבל האמת היא שזה נעשה מחוסר ברירה, כי אין כמעט אפשרות לרכוש שחקנים יקרים חדשים – מה שאפשר זה לשאול. וכך הגיעו ז’ואאו פליקס וז’ואאו קנסלו, שלא בטוח יישארו בעונה הבאה.
המציאות העגומה היא שברצלונה חייבת למכור שחקנים כדי לשרוד. בשנה שעברה בארסה מכרה שחקנים ב־100 מיליון יורו ורכשה רק ב־5 מיליון (אוריול רומאו). בקיץ הקרוב הקבוצה מקווה למכור את אנדראס כריסטנסן, את ראפיניה ויכול להיות שגם את פרנקי דה יונג. לא כי היא רוצה, אלא כי אין לה ברירה.
הליגה הספרדית פרסמה השבוע את מגבלות השכר של הקבוצות, ובעוד לריאל מדריד מותר לשלם לשחקנים ולצוות המקצועי 727 מיליון יורו – ברצלונה מוגבלת ל־204 מיליון בלבד. זו ירידה נוספת לעומת 270 מיליון לפני שנה, מה שמוכיח שבארסה לא מצליחה לשפר את המצב.
מאחר שכרגע ברצלונה משלמת שכר של כ־400 מיליון יורו, המשימה של לאפורטה לשנה הקרובה היא לקצץ את הסכום במחצית. אם המועדון לא יעמוד בכך (ואין סיכוי שהוא יצליח), המשמעות תהיה שהליגה כנראה תאסור עליו לבצע רכש בקיץ הקרוב.
עכשיו אולי אפשר להבין טוב יותר את החלטתו של צ’אבי שלא להמשיך כמאמן בעונה הבאה. עם כל אהבתו לקבוצת נעוריו, גם צ’אבי מבין שכרגע העתיד לא מבשר טובות. אם כן, המפגש הכפול מול נאפולי בשמינית גמר ליגת האלופות (המשחק הראשון הערב באצטדיון דייגו מראדונה) הוא בעל משמעות אדירה, מכמה סיבות:
ראשית, ברצלונה בנתה בתקציב שלה על 11 מיליון יורו שיגיעו מהעפלה לרבע גמר האלופות. וחוץ מבור כלכלי נוסף במקרה של הדחה, יש סיכוי לא קטן שצ’אבי יעזוב כבר אחרי הגומלין ולא בסוף העונה. אף שהפער בטבלה מריאל מדריד הוא 8 נקודות, אף אחד לא מאמין שיש לבארסה סיכוי למנוע מהבלאנקוס את האליפות. מהגביע הם כבר הודחו, ולכן הדחה מהצ’מפיונס תהיה למעשה סיום עגום לעונה כולה.
וכך, כשריאל מדריד של ויניסיוס וג’וד בלינגהאם מתכוננת להגעתו של נסיך הכתר, קיליאן אמבפה, כדי ליצור את אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה – כל שנותר לאוהדי ברצלונה זה להתרפק על הימים הגדולים של שלישיית MSN. יותר מזה לא נשאר.
