טל הפיקה לאורך שנות הקריירה שלה סרטי תעודה רבים ואף זכתה בפרס מפעל חיים של משרד התרבות והספורט • סרטיה עסקו בעיקר בעוולות חברתיות ואנשים בשולי החברה • מבין סרטיה נמנים “עזה כמוות” ו-“סוד הרצח של רוז”, שהתחקה במשך 3 שנים אחרי פרשת הרצח של רוז פיזם • טל הותירה אחריה שני בנים ושמונה נכדים
N12
| פורסם 07/03/24 21:50
הבמאית והמפיקה נילי טל ז”ל | צילום: ינאי יחיאל
נילי טל, הבמאית והמפיקה של סרטי תעודה רבים בישראל וכלת פרס מפעל חיים של משרד התרבות והספורט – הלכה לעולמה היום (חמישי), והיא בת 80. סרטיה של טל עסקו בעיקר בעוולות חברתיות, מצוקה – ואנשים ונשים בשולי החברה.
טל נולדה והתחנכה בתל אביב. בתחילת דרכה, אמצע שנות ה-60, כתבה כתבות תחקיר במוסף הארץ, שבהן חשפה לראשונה סוגיות כמו התעללות בילדים, נשים מוכות ואף התמכרויות קשות לסמים בישראל. בהמשך, הצטרפה לטלוויזיה הישראלית, שבה עבדה במשך למעלה מ-20 שנה ואף ביימה סרטים תיעודיים לתוכניות כמו יומן השבוע ומבט שני.
מאוחר יותר בקריירה שלה, החלה להפיק סרטים דוקומנטריים באופן עצמאי, תחת חברה בבעלותה. סרטה התיעודי העצמאי הראשון, “עזה כמוות”, עסק בפרשת הרצח של עינב רוגל מקיבוץ שער הגולן. במסגרת הסרט, בית המשפט המחוזי בנצרת התיר לראשונה בישראל לתעד את הדיונים מתוך האולם. מבין סרטיה הנוספים נמנים “גשר כחול לבן”, “רצח ללא מניע”, “בת 60 מחפשת אהבה” ו-“סוד הרצח של רוז”, שהתחקה במשך 3 שנים אחרי פרשת הרצח של רוז פיזם.
טל הייתה אם לשני בנים וסבתא לשמונה נכדים. לאחר גירושיה, ניהלה מערכת יחסים ארוכה עם יואל מרקוס, עיתונאי חבר סגל “הארץ” וזוכה פרס סוקולוב.
