בנק ישראל הותיר את הריבית בישראל ללא שינוי

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי היום (ב’), על רמה של 4.5%. התחזיות המוקדמות לגבי החלטת הבנק היו חלוקות לפני ההחלטה, כאשר על פי בלומברג רוב הכלכלנים העריכו כי הריבית תרד היום. עם זאת, השווקים גילמו הסתברות גבוהה יותר שהריבית תישאר ללא שינוי.

● לא להיט, אבל גם לא קטסטרופה: הנגיד הביט במשק והעדיף לא לגעת 
● הכלכלנים מעריכים: מה צפוי בהחלטת הריבית הבאה בישראל? 

אינפלציה “דביקה” ופערי ריבית

כזכור, מדד חודש דצמבר הצביע על התכנסות האינפלציה בישראל אל עבר הטווח העליון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל (1%-3%), לראשונה מזה דצמבר 2022, לשיעור של 3% בקצב שנתי. גם במדד חודש ינואר, התקררות האינפלציה המשיכה, כאשר קצב האינפלציה בישראל ירד ל-2.6%. בהמשך לכך היו כלכלנים שציפו כי התכנסות האינפלציה אל תוך יעד בנק ישראל תתמוך דווקא בהפחתת ריבית בהחלטה הנוכחית.

עם זאת, קיים חשש לתפנית שלילית באינפלציה לאור הסיכוי כי ההתקררות בלחצי המחירים בשני המדדים האחרונים נבעה מגורמים זמניים של המלחמה, וזאת במקביל לציפיות האינפלציה של שוק ההון לשנת 2025 שעומדות כיום על 2.8%, מה שמצביע על דביקות האינפלציה בישראל. 

עם פרסום החלטת הריבית, בבנק ישראל הדגישו כי: “הוועדה מעריכה כי קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: השפעות המלחמה והתפתחותה על הפעילות במשק, המגבלות על הפעילות בענף הבנייה, פיחות בשקל וההתפתחויות הפיסקליות”.

עוד נמסר כי: “בנק ישראל מתמקד בהודעות בהשפעות המלחמה ובירידה בתוצר בשנה הקודמת. הבנק מוסיף כי האינפלציה ממשיכה להתמתן וגם בצפי שנה קדימה רמת עליית המחירים תישאר מתחת לגבול העליון”. במקביל הדגישו כי “מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית”.

בכל הנוגע לפערי הריביות מול ישראל לשאר העולם, נשאל מטעם גלובס: כיצד המתווה בעולם ישפיע על ההחלטות הבאות? “יש לנו שקף בהודעת הריבית שמראה את התמחור של הורדת הריביות ולא רק שכמות ההורדות ירדה היא גם נדחתה לשלב מאוחר יותר. זה משקף שדווקא אינפלציית הליבה בהרבה מהמשקים האלה יותר דביקה ממה שהעריכו. בסוף גם האינפלציה בעולם משפיעה עלינו כמו שקיבלנו בתחילת התהליך את האינפלציה מהעולם. זה סיכון ואנחנו מתכללים את כל הדברים האלה”, הסביר הנגיד.

התקציב והחלטת הדירוג של מוד’יס

בהודעה הנלווית להחלטה יתייחסו בבנק ישראל גם לתקציב הממשלה: “התקציב שאושר כולל תחזית לגירעון של כ-6.6 אחוזי תוצר, וצפוי להוביל ליחס חוב-תוצר של כ-67% בסוף השנה. לצד אלו, גביית המסים בחודש ינואר 2024 הייתה נמוכה בכ-4% (במונחים ריאליים) ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, שיפור מסויים לעומת נתוני החודשים הקודמים”.

במקביל, נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון הדגיש כי “תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 מאתגר במיוחד. ההשלכות הכלכליות של המלחמה רחבות ומשמעותיות. לצד הפגיעה בתוצר, המלחמה מחייבת עלייה גדולה מאוד בהוצאות התקציביות. עלייה זו נובעת הן מהוצאות הנובעות באופן ישיר מהמאמץ המלחמתי והן מהוצאות אזרחיות. בנוסף לגידול בהוצאות המלחמה, ועל רקע הצורך בהתעצמות מערכת הביטחון ובהיערכות מוגברת שלה אל מול האיומים השונים, צפוי גם גידול מתמיד ומשמעותי בתקציב הביטחון בטווח הנראה לעין. יש לכך משמעות כלכלית רבה”.

במקביל, בבנק יתייחסו להחלטת הדירוג של מודי’ס וציינו: “הסיבה לאופק הדירוג השלילי היא אי הוודאות לגבי התדרדרות לצפון. מדינת ישראל כבר חוותה משברים ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של הממשלה. נראה כי הסיכונים כבר גולמו בשווקים עוד קודם ולא ניכרת השפעה משמעותית נוספת להורדת דירוג האשראי. כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות מהדוח. אלה תואמות את מה שהעלה בנק ישראל בעבר. אלה יחייבו שינויים במשרדי הממשלה ותיעדופים לטובת מנועי צמיחה”. 

הארכה נוספת במתווה ההקלות של הבנקים

בכל הנוגע למתווה ההקלות של בנק ישראל הודגש כי: “עם פרוץ המלחמה נקטנו מספר צעדם. תכניות אלה הצליחו לייצר עד כה יציבות בשוק המט”ח ולתמוך במשקי הבית והעסקים באמצעות המתווים שהיו במערכת הבנקאית.  במקביל אנו בבנק ישראל עובדים כדי לגבש הארכה נוספת של מתווה ההקלות של הבנקים בשלושה חודשים נוספים. זה יאפשר הקלה תזרימית נסופת. לשמחתנו הבנקים נרתמו לאמץ את המתווה באוקטובר. בימים הקרובים הפיקוח על הבנקים יפרסם באופן מסודר את הפרטים”.

בהמשך לכך, במהלך מסיבת העיתונאים, מטעם גלובס נשאל: בנובמבר יצאתם במתווה אשראי לעסקים הקטנים. דיברת אז על כך שזה מהווה הורדת ריבית קטנה ואם זה ישפיע על ההורדות הבאות: “אכן פעלנו בשני תחומים. פעם אחת דרך מערכת הבנקאות במתווה מתואם והזכרתי שאנחנו נפרסם הארכה של שלושה חודשים נוספים. לאנשי המילואים, לתושבי עוטף עזה ולמפונים בצפון זה ללא ריבית וזה יותר מאקווילנטי להורדת ריבית מסוימת. נתנו גם הלוואות לעסקים קטנים מוזלות ושם המתווה הזה הגיע למעל 6 מיליארד ועזר ליותר מ-9,000 עסקים”. הסביר הנגיד.

מה צפוי קדימה?

מתן שטרית, כלכלן ראשי בהפניקס מתייחס להחלטת הבנק ולדברי הנגיד במסיבת העיתונאים: “למרות המשך התקררות האינפלציה, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי. נזכיר כי נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד, ציינו לפני כחודש בתקשורת כי המשך תהליך הפחתות הריבית יהיה “מאוד זהיר ומאוד מתון”, ואכן נראה כי אנו לקראת תהליך מתון.

“מעבר לאי הוודאות הגבוהה והשלכותיה על הפעילות הריאלית ועל השווקים הפיננסים, בבנק ישראל מתייחסים לתוואי הריבית בארה”ב שעשוי להחליש את השקל כתוצאה מעלייה בפערי הריביות. אם ניקח בחשבון כי תחזיות האינפלציה ל-12 חודשים קדימה עומדות על 2.8% – רמה גבוהה יותר מהיום, לצד אפשרות להיחלשות השקל ואי וודאות גבוהה, נראה כי לא סתם בבנק ישראל מעדיפים להמתין לחודש אפריל.

“להערכתנו, הסיכוי להפחתת ריבית בחודש אפריל גבוה מאוד, ואנו ממשיכים להעריך במבט קדימה כי הריבית תגיע לרמה של 3.50%-3.75% בסוף 2024”.