היום (ב’), ערב ראש חודש ניסן, נוהגים בקהילות יוצאי צפון אפריקה – לוב, תוניסיה ואלג’יריה, לערוך טקס משפחתי – זכר לחנוכת המשכן אשר על פי המסורת נערך בראש חודש ניסן. הטקס שנקרא בסיסה, או בשישה, תלוי מאיזה עדה אתם, כולל רקיחת עיסה מתערובת של דגנים שקדים ותמרים ומסוגל כך על פי המאמינים לשפע ברכה ופרנסה ליושבי הבית.
תערובת הבסיסה – גרגירי חיטה או שעורה קלויים וטחונים, בתוספת תבלינים, שקדים ותמרים
הבסיסה כוללת תערובת המכילה גרגירי חיטה או שעורה קלויים וטחונים, בתוספת תבלינים, שקדים ותמרים, זכר לחנוכת המשכן.
את התערובת מכינים מראש, ובמהלך הטקס מוסיפים לה שמן ומים לפי הצורך. באמצעות מפתח של הבית מערבבים את הכל, והוא משמש כסגולה לברכה, פרנסה ושפע בכל התחומים. בחלק מהמנהגים מכינים בסיסה אפילו בט”ו בשבט, ובראש חודש ניסן הוא נערך כזכר לחנוכת המשכן, אז הקריבו נשיאי השבטים קורבן מנחה, שנעשה מסולת בלולה בשמן, “שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה”. טרם אכילת הבסיסה ובזמן ערבוב התערובת נהגו היהודים לברך ברכה בשפה המקומית.
נוסח הברכה של יהודי תוניס
בזמן ערבוב הבסיסה מברכים יהודי תוניס: “יא בשישה בלמפתח. חון עלינה יפתח. יא בשישת פתחאת אלעוד. חון עלינה יא מעבוד יא בשישת ניסן. חון עלינה ירחמן. יא תחריק בלאבשיש. יא פתח בלא מפתח. חון עלינה יא פתאח. יַא פַתָּאח בְּלַא מַפְתָּאח – הו (אתה ה’) הפותח בלא מפתח, יַא עַטַאי בְּלַא מַנַא – הו (אתה) הנותן בלא תמורה, [אֻרְזֻקְנַה וַרְזֻק] (תַרְזַקְנָה וּתַרְזַק) מִנַּה – תן לנו ותן מאתנו (תן לנו מטובך וְנִתֵּן לאחרים)”.
יש מוסיפים: וַרְזֻק לְעַבֵּיד לְכֻּלֻלְנַה – ותן למאמינים – לכולנו.
יש מוסיפים: עַקְבָּאל דָאיֵר, כִיר מִן הַסְנָה – כה לחי, (טוב) יותר מן השנה (הזאת).
נוסח הברכה של יהודי לוב
בין יהודי לוב נפוצים נוסחים שונים לברכת הבסיסה. לפי הגרסה הראשונה אומרים: “יא פתאח, יא רזאק,יא פתאח בלא מפתאח, יא עטאי בלא מננח, תרזקנה ותרזק מננח“. בנוסח השני אומרים: “יא פתאח בלא מפתאח יא עטאי בלא מנח ארזקנה ורזק מננח ורזק לעביד יכולולנח“. ובגרסה שלישית מברכים: “יא פתאח בלא מפתאח. תרזקנה ותחזק מנה. יא עטנאי בלה מנה. עקבאל דאייר זיידין ומוש נקסין, וכל סנה כיר מן סנה“.