בבורסה בת”א חייכו ביום רביעי, בעקבות הישג לא מבוטל שרשמו בעיצומה של מלחמה קשה ועל רקע תחזיות שליליות לכלכלה המקומית: צירופו כמשקיע של המיליארדר היהודי אמריקאי ביל אקמן, שיחד עם אשתו נרי אוקסמן רכשו כ־5% ממניות הבורסה תמורת כ־100 מיליון שקל. זאת במסגרת הפצה של 18.5% ממניות הבורסה שהחזיקו בנקים מקומיים, לידי משקיעים זרים בעיקר וכן למשקיעים מקומיים.
● מתי הריבית בארה”ב צפויה לרדת? אלה הנתונים שיקבעו השבוע
● כך משלוח חלקי F35 כמעט הפיל את הממשלה בהולנד
● מי עוד השקיע במניות הבורסה בתל אביב: הרוכשים הישראלים נחשפים
עבור אקמן זו ככל הידוע השקעה ראשונה בחברה ישראלית. מי שסגר את העסקה מולו ביום שלישי בערב (שעון ישראל) היה בנק ג’פריס, ששימש כבנקאי המכירה בחו”ל. זאת בפגישה שהתקיימה, כך נודע לגלובס, במשרדיו של אקמן בניו יורק, בהשתתפות מנכ”ל הבורסה בת”א, איתי בן זאב.
גורם מקורב לבורסה ציין בשיחה עם גלובס כי “שמו של אקמן עולה בכל מצגת שעורכים למשקיעים זרים, אך לא באמת הערכנו שהוא ישקיע. אך בפגישה עמו הוא הפתיע, והחליט להשקיע מכספו הפרטי, והרבה”.
מי אתה ביל אקמן: תומך ישראל ששווה 4 מיליארד דולר
המשקיע המיליארדר ביל (וויליאם) אקמן הוא בעליה של חברת ההשקעות Pershing Square, שמנהלת כיום נכסים בשווי 18.3 מיליארד דולר.
החברה נסחרת בבורסה של לונדון לפי שווי של 6.7 מיליארד ליש”ט, אחרי עלייה של כ־25% במנייתה בשנה האחרונה.
אקמן בן ה־57 הוא משקיע מוכר בוול סטריט, וידוע באסטרטגיית ההשקעות האקטיבית שלו. לפי פורבס, הונו מוערך כיום ב־4.1 מיליארד דולר. אקמן נולד וגדל בניו יורק, ולמד לתואר ראשון ושני באוניברסיטת הרווארד.
לאחרונה, עלה שמו לכותרות בעקבות מאבקו בנשיאת האוניברסיטה היוקרתית, קלודין גיי (שעזבה את התפקיד בתחילת החודש), כמו גם נגד נשיאות האוניברסיטאות של פנסילבניה ו־MIT, שבשימוע בקונגרס התקשו לגנות קריאות אנטישמיות באוניברסיטאות שלהן.
עוד קודם לכן, עם פרוץ המלחמה בישראל הוא פרסם בטוויטר (X) פוסטים פרו־ישראלים רבים ליותר ממיליון העוקבים שלו. כך לדוגמה השבוע הוא פרסם מחדש פוסט (repost) בנושא השחתת פוסטרים עם תמונות חטופים באוניברסיטת הרווארד, עליהם נכתבו אמירות אנטישמיות. מאבקו באוניברסיטה כלל דרישה לפרסם שמות של חברים בארגוני סטודנטים שמאשימים את ישראל בפעולות נגד חמאס, וזאת אחרי שתרם להרווארד 50 מיליון דולר בשנים האחרונות.
כ־10 החזקות ליבה גדולות ונזילות
בכתבה אודותיו בוול סטריט ג’ורנל הוזכרה אמירתו כי הוא “מחובר בקישקעס” לנושא בשל היותו יהודי, נשוי לישראלית (פרופ’ נרי אוקסמן) ובוגר אוניברסיטת הרווארד, שעבודת התזה שלו עסקה בחוויה של יהודים ואסייתים אמריקאים במבחני קבלה להרווארד.
מאבקו גרר גם את אשתו לקלחת, כשתומכים ומתנגדים של גיי מהרווארד ואקמן הריצו את מחקריה של גיי ושל אשתו של אקמן, פרופ’ נרי אוקסמן, באמצעות בינה מלאכותית כדי למצוא בהם פגמים. בתגובה הבטיח אקמן לבדוק את עבודות כל חברי הסגל של MIT (המוסד של אוקסמן).
בתחום ההשקעות, אקמן נושא עיניו לוורן באפט. פרשינג סקוור שלו מחזיקה לרוב בין 8-12 החזקות ליבה שהן לרוב חברות אמריקאיות גדולות ונזילות. לאחרונה הגדילה החזקות בגוגל שהפכה לחברה הגדולה ביותר בפורטפוליו שלה.
באתר האינטרנט שלה מפרטת פרשינג סקוור כי השקעותיה הן לרוב בחברות בשווי גבוה שעסקיהן איכותיים להערכתה, כך שיש בהן דאונסייד מוגבל והן יכולות לייצר תזרים מזומנים חופשי עם ראות גבוהה. לעתים אלו חברות שלדעתה נדרש בהם שינוי בהנהלה או בתפעול.
אקמן לא צפוי להפוך לבעל עניין (מחזיק כ־4.9% מהמניות) או להצטרף לדירקטוריון הבורסה. “המהלך נעשה בעיקר מתוך רצון להביע תמיכה בישראל, וגם כי הוא אהב את החברה”, אמר בכיר בשוק, “ויש בכך איתות חיובי לשווי המניה”.
לדברי גורם אחר, “זוהי הבעת אמון משמעותית בבורסה המקומית ובכלכלה הישראלית, ודווקא בתקופה הזו של המלחמה, מדובר בעשייה ציונית. אין הרבה מוסדות שמזוהים כל כך עם מדינת ישראל כמו הבורסה, שהם גם חברות נסחרות שניתן להשקיע בהן”.
מהבורסה נמסר כי “השלמת המהלך באופן מוצלח, בדגש על הביקושים הערים, במיוחד בתקופה מורכבת זו, מהווה הבעת אמון חזקה במיוחד מצד משקיעים מקומיים ובינלאומיים בבורסה הישראלית, ומעבר לכך – בכלכלה הישראלית”.
מביל אקמן ונרי אוקסמן נמסר: “החזקה בבורסה במדינה עם פוטנציאל צמיחה ארוך-טווח משמעותי היא אחת ההשקעות הטובות ביותר שאפשר לעשות. השקעה בבורסה של ‘אומת הסטארט-אפ’ היא בדיוק זה. הדבר מהווה ביטוי לתמיכתנו בישראל, ולביטחוננו בכלכלתה ובעתידה לטווח ארוך”.
בסך הכול עבור 18.5% ממניות הבורסה התקבלה תמורה של כ־353 מיליון שקל (לפי מחיר של 20.6 שקל למניה). רוב התמורה מהמכירה זרם לבורסה עצמה (242 מיליון שקל) והיתרה לבנקים המוכרים. מהבורסה נמסר כי התמורה תשמש אותה “לפיתוח ושכלול שוק ההון המקומי”.
המשקיעים בת”א הגיבו בחיוב לעסקה ובעיקר כנראה לפרסום שמו של המיליארדר אקמן כמשקיע מרכזי, ומניית הבורסה זינקה ביום רביעי ב-8% ומשקפת לה שווי שוק של כ־2.1 מיליארד שקל. בשנה האחרונה עלתה מניית הבורסה ב־17% ומאז הונפקה, בשנת 2019, הניבה תשואה של מעל 200%.
הבנקים נאותו למכור וגרפו כ־90 מיליון שקל
העסקה להפצת מניות הבורסה התאפשרה לאחר שהבנקים המקומיים נאותו לאחרונה למכור את מניותיהם, בכפוף לחלוקת דיבידנד של 230 מיליון שקל שבוצעה בתחילת ינואר.
נרי אוקסמן, 2017 / צילום: ויקיפדיה, Noah Kalina
הבנקים סירבו בשנתיים האחרונות למכור את המניות כיוון שעל פי החוק להפרטת הבורסה משנת 2017, המחיר המקסימלי שיוכלו לקבל עבורן הוא 5.08 שקל למניה, רבע ממחיר השוק הנוכחי.
תמורת המניות שהחזיקו חמישה גופים – בעיקר הבנקים הפועלים, מזרחי טפחות והבינלאומי (כל אחד 4.9%), הם קיבלו בסך הכול קרוב ל־90 מיליון שקל, שיתחלקו על פי שיעור ההחזקה של כל אחד מהם (יתרת התמורה זרמה כאמור לבורסה עצמה). לסכום זה יש להוסיף את חלקם של הבנקים בדיבידנד השמן שחולק לאחרונה.
בהפצת המניות, שהובילו בנק ההשקעות ג’פריס (בחו”ל) ולידר שוקי הון (בארץ), השתתפו ככל הידוע לפחות עשרה גופי השקעות, כאשר משקיעים זרים מארה”ב, אירופה, אוסטרליה ואסיה רכשו כ־70% מהמניות שנמכרו, ואת היתר רכשו גופים מקומיים. לגלובס נודע כי בין הרוכשים נמנים חברת הביטוח מגדל (שרכשה כ־2% ממניות הבורסה בכ־40 מיליון שקל), קרן הגידור נוקד של רועי ורמוס ושלומי ברכה וכלל ומנורה. לדברי הבורסה נרשמו ביקושים גבוהים להפצה, ובסופו של דבר כל גוף רכש פחות מ־5% מהמניות.
בעקבות ההפצה הנוכחית, חלקם של המשקיעים הזרים במניות הבורסה בת”א גבוה מ־50%, כאשר המחזיקה הגדולה היא קרן ההשקעות האוסטרלית־אמריקאית מניקיי (כ־20%), ואחריה חברת התרופות הדנית נובו נורדיסק (8.5%) וחברת ניהול ההשקעות ארטיסן פרטנרס (5.65% מהמניות).
כסף על הרצפה או תמחור גבוה?
למרות העלייה הנאה שרשמה מניית הבורסה בעקבות המהלך, בכיר בשוק החיתום טוען כי “בהחלט ייתכן שהמשקיעים הזרים תופסים את הבורסה כמשהו מעניין ושונה, אבל לדעתי המניה מתומחרת גבוה מדי”.
בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הבורסה רשמה רווח של 62.5 מיליון שקל, זינוק של 66% לעומת התקופה המקבילה, המשקף לה מכפיל רווח היסטורי שמזכיר מכפילי חברות הייטק – 24-25.
עיקר השיפור ברווחים לעומת השנה הקודמת נובע מהעליות בשווקים ומהגידול בהיקף הפעילות, אלא שהצמיחה בפעילות נמצאת בירידה. בשנה האחרונה הכנסות הבורסה גדלות בקצב שנתי של 6.6% בלבד וצפויות לעמוד על כ־385 מיליון שקל בדוחות שנת 2023, וזאת לעומת צמיחה של 12% בשנת 2022.
במצגת למשקיעים לקראת הפצת המניות שפרסמה לאחרונה הבורסה, היא הציגה את התשואה הגבוהה שרשמה מאז ההנפקה ב־2019 (כאמור יותר מפי 3). לשם השוואה ציינו בבורסה כי מדד S&P 500 עלה באותה תקופה ב־61%, מדד ת”א 125 עלה ב־25% ומדד הפוטסי הלונדוני עלה ב־1% בלבד.
עדיפה על המדדים הנסחרים בה?
לכאורה השקעה במניית הבורסה נראית עדיפה על פני המדדים שהיא עצמה מכילה כמו תל אביב 125. אבל צריך לזכור שמדובר במניה בודדת, על הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכך. השקעה במדדים מספקת למשקיע פיזור. הם נוטים לעלות פחות ממניות בודדות, אבל בהתאם גם לרדת פחות, והמקרה של מניית הבורסה אינו שונה.
כך למשל עם פרוץ הקורונה (בחודש מרץ 2020) צנחה מניית הבורסה ב־43% בתוך שלושה שבועות, כאשר המדדים בארץ ובעולם (ת”א 125 ו־S&P 500) ירדו באותו הזמן בכ־30%. פעם נוספת זה קרה בתקופה שבין מאי 2021 ועד מרץ 2022, אז מניית הבורסה איבדה 42% מערכה, בעוד שמדד ת”א 35 עלה ב־18%.
מטעמו של ביל אקמן נמסר: ״רכישת בעלות על בורסה במדינה עם פוטנציאל אדיר לצמיחה ארוכת טווח היא אחת מההשקעות הטובות ביותר שניתן לבצע. השקעה בבורסה למניות ערך בתל אביב, של ״אומת הסטארט-אפ״ היא בדיוק הדבר הזה. היא מייצגת את התמיכה שלנו בישראל ואת הביטחון שלנו בכלכלה שלה ובצמיחה שלה לטווח ארוך״.
קוד האתי
המופיע
בדו”ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
