ניסיון החיסול של סגן ראש הזרוע הצבאית בחמאס מרואן עיסא הוא אמנם צעד חשוב ומתבקש, אבל גם תזכורת כואבת לכשל המודיעיני של ישראל.
נתניהו: “חיסלנו את מס’ 4 בחמאס, 3,2 ו-1 בדרך” // דוברות ראש הממשלה
ב־9 במארס צה”ל תקף מבנה במחנה נוסיראת שעיסא כנראה שהה בו. כעת ממתינים בישראל לאינדיקציות נוספות, שיאשרו כי אחד מאדריכלי חמאס אכן חוסל.
ההערכות מתבדות?
מותו יסמן ציון דרך משמעותי במיגור הנהגת ארגון הטרור. עיסא עשוי להיות הבכיר השלישי במועצה הצבאית שמחוסל, אחרי מותם של אחמד ר’נדור ואיימן נופל, מפקדי גזרות צפון ומרכז הרצועה.
עד כמה עיסא היה משמעותי, ניתן ללמוד מתפקידו הנוסף כמתאם בין הגוף השלטוני של חמאס בעזה לבין הזרוע הצבאית “גדודי עז א־דין אל־קסאם” – משימה שמילא קודם יחיא סינוואר. בלעדיו, האחיזה של חמאס ברצועה תתרופף עוד יותר.
מחבלי חמאס יורים על מפגינים פלשתינים נגד הארגון ברפיח
ממילא הארגון ירד למחתרת ואפילו ברפיח הוא נאלץ לשלוח כנופיות של רעולי פנים כדי להשליט סדר בשווקים ולפזר הפגנות נגדו. כעת ייתכן שיגבר הנתק בין גורמי השיטור לזרוע הצבאית, ויוחרף הכאוס בשטח – במיוחד בכל הנוגע לדיכוי מחאות ולטיפול באספקה החינמית הזורמת לרצועה.
במשך שנים עיסא נחשב לאחד המוחות החריפים בחמאס, שהוביל את המעבר מתאי טרור לצבא מאורגן עם שרשרת פיקוד וחטיבות. על אכזריותו ניתן ללמוד מהשתלטות שהוביל ב־2005 על כלא בעזה, שם רצח שלושה אסירים פלשתינים.
מעבר לכך, הוא היה אמון על הכוונת פיגועים נגד גושי ההתיישבות ברצועה בשנים שלפני “ההתנתקות”, ואין ספק באשר למידת מעורבותו במתקפת 7 באוקטובר.
ועדיין, חמישה חודשים אחרי, רוב הצמרת הצבאית והפוליטית של חמאס חיה ונושמת, וההערכות הישראליות מתבדות בזו אחר זו. נראה שמדובר במחדל נוסף ברשימה הארוכה שהצטברה מאז הטבח בעוטף.
בתחילה סברו בישראל שסינוואר מסתתר בעיר עזה והצליח להימלט לדרום הרצועה. אחר כך, התברר שעוד בימים הראשונים למלחמה הוא פסע במנהרות של חאן יונס עם בני משפחתו. מי יודע היכן הוא עכשיו ואם הדיווחים על בריחתו לסיני אינם נכונים, כפי שגורמים ישראלים טענו בתוקף ובעודף ביטחון עצמי.
הכשל לא מתמצה רק באיתור יחיא סינוואר ומוחמד דף אלא משתקף גם דרך המצוד אחר מח”ט העיר עזה בחמאס, עז א-דין אל-חדאד. אפילו באזור צפון הרצועה, שבו צה”ל הפעיל את מלוא כובד משקלו, בכיר בארגון מצליח לחמוק איכשהו מניסיונות חיסול.
יתר על כן, ישראל טרם הצליחה לפגוע במפקדי חטיבות בחמאס כמו מוחמד שבאנה ברפיח וראפע סאלמה בחאן יונס. עם זאת, צה”ל ושב”כ הגיעו להישגים לא מובטלים בהרג רבים ממפקדי הגדודים והפלוגות ובפירוק מרבית היחידות של חמאס.
הפיטום ההומניטארי
אבל, אין מה להלין רק על צה”ל כשאת קבינט המלחמה מובילה חבורת סוסים עצלה.
נדמה שמבחינת נתניהו, גלנט, גנץ ואיזנקוט, לצבא יש את כל הזמן שבעולם. כבר לפני כחודש כתבנו כאן שישראל וארה”ב רק מרחיקות את עסקת החטופים דרך המתווה המסורבל של פריז והפיטום ההומניטארי של העזתים. אלה מחלקים עכשיו ביקורות אוכל למשלוחי הוולט האווירי מאמריקה, ונהנים מנתחי בשר אדום באדיבות קטאר.
אין פלא שחמאס עדיין מתעקש על הפסקת אש מוחלטת ונסיגה מלאה מהרצועה, כשמוצעים לו עוד ועוד הישגים בחינם. בינתיים, קבינט המלחמה מדשדש בקבלת החלטות, מדלדל כוחות וטרם הורה על פינוי האוכלוסייה העזתית מרפיח.
אפילו בדיר אל־בלח צה”ל עדיין לא תמרן מסיבות עלומות, ובקצב הזה ארה”ב תכפה על ישראל הפסקת אש ללא עסקת חטופים. שני החדלונות האלה – המדיני והצבאי – מבהירים כי בשלה העת “לרענן” את צמרת ההנהגה ואמ”ן.
ברקע הזה, דווקא החלטתו של תא”ל ברק חירם לפוצץ את אחת מהאוניברסיטאות בעזה קיבלה לאחרונה “הערה פיקודית”. גם אם נניח שלא היו תשתיות טרור במבנה, מדובר בעוד מעבדה לשטיפת מוחם של העזתים והפיכתם לברגים במכונת המלחמה של חמאס.
רבים מבכירי ארגוני הטרור עברו באוניברסיטאות הללו והוכשרו בהן לתכנן פיגועים ולגייס מחבלים. מדובר בחלק בלתי נפרד מהתשתית האזרחית של חמאס, שגם אותה יש להשמיד אם ברצוננו לעקור את הטרור מהשורש.
תמוה אם כן, שהחלטה כה מתבקשת צריכה לעבור אישור נוסף בזמן מלחמה.
