איציק כהן מוכר לנו כאחד השחקנים המוערכים והאהובים בישראל (“פאודה” ובימים אלה בהצגות התיאטרון “סאלח שבתי” ו”טוק טוק”), אבל כשהוא לא נמצא בסט הצילומים או על בימת התיאטרון, תמצאו אותו אופה ומבשל במטבח הביתי.
הערב (ראשון, אחרי החדשות, ערוץ 12) יתיישב כהן ביחד עם בתו דניאל סביב שולחן העונה החדשה ב”המטבח המנצח VIP”, לצד השופטים חיים כהן ורותי ברודו וארבעת הזוגות הנוספים: שיר ואלון אבוטבול, בני הזוג אנה ארונוב ואייל אלגבי, הזמר קובי אוז ואשתו בת שבע והמגיש אבי כאכון ואחותו נינה.
“הקשר למטבח סימביוטי אצלי”, מספר כהן ל-mako, “מגיל מאוד צעיר אני מבשל ואופה. דניאל ספגה את זה מהבית. מכשהייתה קטנה, כשעוד היה אפשר להושיב אותה על השיש, תמיד הייתה מבשלת איתי תבשילים, מכינה איתי עוגות ועוגיות”. דניאל נזכרת: “תמיד היה אוכל חם בבית. אבא היה מבשל ואופה ואני איתו, מכינים ביחד”.
איזה מטבח תביאו לתחרות הזו?
איציק: “ההשפעות שלי הן מהמטבח החלבי-סורי, המטבח של בית אבי, של סבתא שלי. אנחנו מביאים את הטעמים שאני גדלתי עליהם ושדניאל גדלה עליהם”.
דניאל: “כשישבנו וחשבנו מה נרצה לבשל, אמרתי לאבא שאני חושבת שהדבר הכי נכון זה להכין את מה שאותנטי לנו, מה שמגיע מהחיים שלנו. זה אוכל שגדלתי עליו, מה שאבא הכיר מהבית של סבתא שלו. הוא היה מאוד קשור אליה. את השולחן והארוחה שלנו נקדיש לה. אלה ממש השורשים של המשפחה”.
התכוננתם לקראת זה?
איציק: “לא ממש, לא עשינו טורנירים של בישול. זה לא משנה כמה תתכונן, זה אף פעם לא יהיה כמו בתנאים ב’המטבח המנצח VIP’: מטבח שאתה לא מכיר, עמידה בזמנים, לחץ. זה לא כמו בבית שלך. אומרים לך: ‘תרגיש בבית’, אבל אתה לא מרגיש בבית, וכשלא מרגישים בבית צריכים לאלתר כל הזמן. תמיד יהיו בלת”מים וצריך לתקן אותם תוך כדי”.
“נכין אוכל אותנטי, מהחיים שלנו”. דניאל ואיציק כהן | צילום:
טל גבעוני
אחד האתגרים שמצפים לאיציק ודניאל ב”המטבח המנצח VIP” זה לא הבישול עצמו, אלא לעמוד אחר כך בפני ביקורת מחיים, רותי והזוגות המתחרים. גם הם עצמם יידרשו מדי ערב לתת ביקורת על מנות שאחרים בישלו. “זה כל כך מרגש אותי לראות דמויות שאני מכירה מילדות, שגדלתי עליהן”, אומרת דניאל, “אני מכירה את חיים ורותי, גדלתי על האוכל והמסעדות שלהם. זה מרגש מאוד להיות במקום שיש לנו את הזכות לשמוע מאנשים כמוהם, שהם אנשי מקצוע, ושיידרגו אותנו ברמה מקצועית. אבא בשלן מדהים, אבל יש הבדל בין להיות אדם שעוסק בזה, שזה התחום שלו והחיים שלו, לבין אדם שאוהב לעשות את זה”.
איציק, אתה מוכן לביקורת על האוכל שלך?
“אין לי שום בעיה לקבל ביקורת. זה לא מפעיל אותי, זה לא מרגיז אותי, זה דווקא מעניין אותי כדי להשתפר לפעם הבאה או לאורחים שלנו בבית. זה לא מטריד אותי. כשאתה יושב בשולחן שאתה מכיר את כולם מתקופות כאלה ואחרות בחיים שלך, מתגבשים להיות משפחה. משפחה קצת מופרעת, אבל משפחה”.
ולהעביר עליהם ביקורת בעצמך?
“גיליתי שאני מאוד ביקורתי, מאוד מאוד. לא חסכתי את ביקורתי. כשהאוכל נכנס לי לתוך הגוף, יוצא ממני איזשהו אאוטפוט לא שכלתני בכלל. זה לא רק טעים או לא טעים, אני תמיד מפרט בהרבה מאוד דרגות לגבי המרכיבים, צורת ההגשה, צורת ההכנה. אני אוהב אוכל אותנטי, לא כזה שנעשה בשביל השופטים או בשביל לעשות רושם. אוכל שבאמת בא לשמח ולהזין. כשהיו לי מחשבות אחרות, חלקתי גם את זה”.
דניאל, בשונה מאבא, את חלק מהמשתתפים את פוגשת בפעם הראשונה. איך ההתרשמות?
“בגלל שאני פחות מכירה אותם אלא יותר את הדמות שלהם, את הפרסונה הציבורית, זה מאוד מעניין אותי לפגוש אותם פנים מול פנים. עם כל אחד מהם הייתה לי אינטראקציה שגרמה לי להסתכל עליהם בעין מאוד שונה. הם אנשים טובים. בין אלון לשיר יש איזשהו קסם. הם אנשים מאוד מעניינים, אינטליגנטיים ומצחיקים. אבי ונינה מרגשים, עברו כל כך הרבה בחיים שלהם. כשאת יושבת לצידם ושומעת את הסיפור שלהם, זה מעורר בך השראה. אנה ואייל, זו אולי הזוגיות הכי יפה שראיתי. מאחלת לכולם כאלה חיי נישואים. קובי איש מהמם ורהוט, בכל פעם שהוא מדבר את רק רוצה להמשיך לשמוע אותו. לו ולבת שבע יש סיפור אהבה מהאגדות, מקסים ממש”.
איציק, גילית משהו חדש על הזוגות שלא ידעת?
“אתה אף פעם לא יודע מה עבר על אנשים, מה קורה להם באמת. כולם באו עם לב פתוח ובטבעיות כל אחד סיפר את הסיפור האישי שלו. זה מאוד מרגש ונכנס ללב. ברגע שאתה מכיר את הבפנים של הבן אדם, יש הרבה יותר יכולת להתחבר אליו. בראש השולחן יושבים אבא חיים ואמא רותי שגם להם יש סיפורים. רותי פתחה את ליבה. לאבי ונינה יש סיפור חיים מטורף. עפתי מאנה. הילדה הזאת, שהגיעה לארץ בלי שפה, מדברת היום ברהיטות שלא שמעתי גם פרופסורים מתנסחים ככה. מאוד מרשימה. קובי מדבר פרוזה בשירה, על אוכל, על החיים, על אנשים ועל הקוסמוס. על הכל יש לו מה להגיד ובצורה כל כך יפה, מנומקת ומפתיעה. אלון ושיר, עם הסיפור שלהם של לעזוב את הארץ עם ארבעה ילדים, ‘לך לך מארצך וממולדתך’, ולבנות חיים אחרים, במקום אחר, בפלנטה אחרת, ולקיים איזושהי משפחתיות שהיא אלטרנטיבה למשפחתיות שאנחנו מכירים. אני מרגיש שהייתה לדניאל ולי זכות מאוד גדולה לפגוש את האנשים האלה בצורה כזאת. אתה חושב שאתה מגיע לתוכנית על אוכל, וזה לא רק – זו תוכנית על יחסים ועל אנשים”.
