העבר של נבחרת ישראל בכדורגל מלא ברגעי אמת שהסתיימו באכזבות. למעשה רק פעם אחת, לפני 54 שנים, הנבחרת הצליחה לצלוח רגע אמת משמעותי ולהעפיל למונדיאל מקסיקו 70′. אבל גם שם, אם נחטט וננבור בהיסטוריה, מסלול ההגעה היה מאוד נח בגלל פוליטיקה, יחסים בין לאומיים ופרישות של נבחרות, שאפשרו לשלושת השינים (שפיגלר, שפיגל ושום) לשים את נבחרת הכדורגל שלנו על המפה.
גם העבר הקרוב של הנבחרת לא מבשר טובות, אחרי שלב בתים מאכזב וחלש במוקדמות היורו, ללא משחק אחד ראוי לציון (מחצית אחת טובה בבוקרשט רחוקה מלהספיק). מצד שני, הנבחרת הרוויחה ביושר את מקומה בשלב הפלייאוף אחרי שלב בתים מוצלח מאוד בליגת האומות שבו סיימה כראש בית והקדימה את איסלנד ואלבניה – נבחרת שהעפילה בצורה מרשימה ליורו דרך המוקדמות כשהיא מקדימה את פולין של רוברט לבנדובסקי.
הדרך ליורו עוברת דרך שני משחקי גמר, כשלפחות לראשון הנבחרת מגיעה כפייבוריטית. איסלנד, נבחרת שפגשנו פעמיים בליגת האומות וסיימנו עימה בשני המקרים ב-2:2 היא נבחרת בצניחה חופשית, מקצועית ובעיקר תדמיתית. הנבחרת, שמייצגת מדינה קטנה עם אוכלוסייה של 375,000 תושבים בלבד, הרימה פרוייקט כדורגל מדהים שהגיע לשיא ביורו 2016, עם העפלה לרבע הגמר כשבשמינית היא מדיחה את אנגליה של קייל ווקר והארי קיין הצעירים. זה המשיך עם השתתפות מכובדת במונדיאל 2018 ברוסיה, אבל משם הכל החל לקרוס.
האבן הראשונה נפלה ב 2021, כשהכוכב הכי גדול של הנבחרת, הקפטן שלה ושחקן אברטון באותה תקופה גילפי סיגורדסון, נחקר בחשד לתקיפות מיניות של ילד. בהמשך שחקנים נוספים הואשמו בעבירות מין והתגלה שההתאחדות ניסתה להשתיק את הפרשיות. ההסתבכויות הללו גרמו לקהל האיסלנדי להתרחק מהנבחרת ויחד עם ההתבגרות של דור הזהב והקושי למצוא תחליפים, הנבחרת האיסלנדית נמצאת בצניחה חופשית. מאז 2021 איסלנד ניצחה במשחקים רשמיים רק את ליכטנשטיין (4 פעמים) ובוסניה (1:0 במוקדמות היורו) והיא מגיעה למפגש נגדנו בהונגריה במצב פחות טוב מזה שהגיעה אליו בליגת האומות לפני שנתיים.
על הקווים של איסלנד עומד אוגה הריידה הנורבגי בן ה 70, שמונה לפני 11 חודשים ואימן בעברו שלל קבוצות סקנדינביות ואת נבחרות דנמרק ונורבגיה. הריידה משחק במערך סקנדינבי מסורתי של 4:4:2 קווים, כשהנבחרת שלו פגיעה מאוד הגנתית (ספגה בכל משחק תחתיו מלבד נגד ליכטנשטיין) ועם מרכז הגנה איטי וחולשה בעמדת המגן השמאלי.
הנבחרת שלנו מגיעה עם חיסרון משמעותי של מנור סולומון, אבל גם עם אפשרויות טובות להציב הרכב מאוזן וטוב, שיציב את נקודות הכח שלנו למול החולשות של איסלנד. קו ההגנה של חזן מגיע במצב טוב יחסית עם חזרתו של מיגל ויטור למשחק האחרון של הפועל באר שבע בליגה, כשהתקווה הגדולה תהיה שאלי דסה יחזור ליכולתו הטובה בנבחרת לפני מעברו לליגה הרוסית. דסה, שחזר מפציעת שריר ושיחק 90 דקות בשני הניצחונות האחרונים של דינמו מוסקבה בליגה (מקום 3 בליגה הרוסית, 2 נקודות מזניט המוליכה), יהיה מאוד משמעותי לנבחרת ולא רק מבחינה הגנתית אלא בעיקר בתמיכה בהתקפה ובשילוב עם ענאן חלאיילי.
במרכז השדה לחזן תהיה בחירה בין בין מוחמד אבו פאני לנטע לביא, שתי אופציות מצוינות כשדור פרץ ואוסקר גלוך יפתחו לפני אחד מהם. המפתח ההתקפי יהיה באגף ימין של התקפת הנבחרת, נקודת החולשה של איסלנד והכח שלנו. שם חזן יצטרך לייצר תבניות התקפה שיאפשרו בידודים לענאן חלאיילי, נקודת היתרון היחסי הבולטת שלנו בחלק הקדמי, ודרך הבידודים הללו לאפשר לערן זהבי למצוא את השטחים הנוחים לו ולהיות הרגל המסיימת של נבחרת ישראל.
אבל מעבר לכל העניינים המקצועיים, מדובר פה במשחק מאוד אמוציונלי. אי אפשר להתנתק מהמצב המורכב והקשה שהמדינה שלנו נמצאת בו, בימים כאלה כשחיילינו בחזית, הלב שלנו שבוי בעזה והתחושות הן שרוב העולם נגדנו (בטח מדינות אירופה הרחוקות כמו סקוטלנד, אירלנד ומדינות סקנדינביה). כולי תקווה שהנבחרת תצליח לווסת בין המוטיבציה העצומה לצרכים המקצועיים ותספק לנו רגע קטן של אושר שיקרב אותנו לכדי מרחק של 90 דקות מיורו 2024 בגרמניה.
מעולם לא הגיע לנו להגיע לטורניר גדול כמו עכשיו ואולי צרוף הנסיבות הזה, השילוב בין מלחמה לספורט, בין הקרע בעם לאחדות סביב הנבחרת, יביא אותנו לארץ המובטחת למרות הקשיים, היעדר הביתיות וההגרלה הלא פשוטה אם וכאשר נעבור את האיסלנדים.
ואסיים בברכת בהצלחה מכל הלב לחזן ולשחקנים – תסחפו אותנו ותנו לנו כמה רגעים של אושר – אל אל ישראל!
