ביום שלישי הממשלה אמורה להתכנס ולאשר את עקרונות חוק הגיוס שלה רגע לפני שהמדינה צריכה להשיב לבג”ץ מדוע לא יגויסו החרדים. חקיקת החוק, שכבר עורר סערה במערכת הפוליטית, תושלם תוך חודשים, כלומר – בכל מקרה הצבא ייאלץ להתמודד עם כוח האדם שיש לו כרגע במלחמה.
עם זאת, היועמ”שית הבהירה למזכיר הממשלה שלא תוכל להגן על “עקרונות החוק” שאמורים לעלות בממשלה, ועל כן אין לחוק הגנה משפטית. המשמעות היא שבג”ץ עשוי להתעלם מהכוונה של הממשלה לחוקק את חוק הגיוס “הבעייתי משפטית” בהמשך, ולחייב גיוס חרדים ולא – יישללו התקציבים מהישיבות באופן מידי.
כתוצאה מכך, בממשלה עובדים על נוסח חדש של עקרונות החוק במטרה לקבל את התמיכה המשפטית והגיבוי של בהרב מיארה. עדיין לא ברור אם הנוסח הזה יעלה מחר בממשלה.
לוח הזמנים של החוק שפורסם אתמול
לפי לוח הזמנים של הממשלה, החוק יפורסם ב-21 באפריל ויובא לאישור הממשלה עד 19 במאי. ב-29 ביוני החוק יונח על שולחן הכנסת, אך ב-27 ביולי הכנסת יוצאת לפגרה. לכן, החוק יחוקק לכל המוקדם בעוד שלושה-ארבעה חודשים וייתכן שאף מאוחר יותר.
חוק הגיוס – סיקור N12
יעדי הגיוס לא מפורטים בטיוטה. חרדים בלשכת הגיוס | צילום:
חיים גולדברג, פלאש 90
טיוטת החוק כוללת יעדי גיוס שיעלו בהדרגה, אך לא כתוב מה היעדים. בנוסף, יהיו תמריצים חיוביים ושליליים בהתאם לעמידה ביעדים, אך לא ברור באיזה מנגנון. לפי הטיוטה תיבחן הקמת גדוד חרדי חדש והרחבת המסלול הביטחוני בשירות האזרחי.
הסעיף הבעייתי ביותר בטיוטה העלאת גיל הפטור מ-26 ל-35. מדובר בצעד דרמטי שעלול לפגוע אנושות בשילוב חרדים בתעסוקה. בממשלה מסבירים שהרציונל הוא לעודד גיוס – כל צעיר חרדי שירצה לצאת לשוק העבודה, יצטרך לעבור בצה”ל. אבל כלכלנים מזהירים שהתוצאה לא תהיה יותר מתגייסים – אלא פחות חרדים בשוק העבודה. הצעירים ייאלצו להישאר בישיבות כעיר מקלט מהגיוס לשנים ארוכות ולכן לא יוכלו לצאת לעבוד.
צווי 8 – פתרון לטווח קצר בלבד
החקיקה צפויה להימשך חודשים והממשלה מנסה להרוויח כמה שיותר זמן. בינתיים תנסה הממשלה לשכנע את בג”ץ שלא להתערב, לא לעצור את הזרמת הכסף לתלמידי הישיבות וגם לא לגייס אותם, למרות שבינתיים אין שום חוק שפוטר אותם מגיוס.
לחוק הגיוס יש משמעויות כבדות גם על בניין הכוח של צה”ל. מתחילת המלחמה 600 לוחמים נהרגו ו-3,000 נפצעו. מדובר בסדר גודל של חטיבה שלמה, מחסור בכוח אדם שכמוהו לא היה בצה”ל במשך עשורים. הוצאת צווי 8 להארכת שירותם של חיילי הסדיר אינה מספקת, מדובר בפתרון לטווח קצר בלבד ולא לשנים הבאות אל מול האיומים והמשימות.
בתוך כך, חיילי מילואים שנפגשו בימים ובשבועות האחרונים עם הצמרת הביטחונית סיפרו עד כמה חוסר השוויון בנטל הוא נקודת שבר משמעותית מבחינתם. במלחמה הזאת התברר שאי אפשר בלי אנשי המילואים. בגיוס נכון של חרדים אפשר להוריד את העומס גם מחיילי הסדיר וגם מאנשי המילואים.
החוק עורר, כאמור, סערה במערכת הפוליטית והשר וחבר קבינט המלחמה בני גנץ הבהיר אמש שמפלגתו לא תוכל להישאר בממשלה אם החוק יאושר. “העברת חוק כזה היא קו אדום בשגרה, ובעת מלחמה כמו מתנוסס מעליה דגל שחור”, אמר גנץ. עם זאת, גנץ ימתין עד לכניסת החוק לספר החוקים, כלומר הוא נותן חבל ארוך לראש הממשלה.
מוקדם יותר אתמול, שר הביטחון יואב גלנט הבהיר גם הוא כי לא יתמוך בהצעת החוק שגובשה. “עמדתי לא השתנתה, לא אהיה שותף לכל הצעה שאינה מוסכמת על כל חלקי הקואליציה – ומערכת הביטחון בראשותי, לא תגיש אותה לחקיקה”, הבהיר. “לפיכך, איני עומד מאחורי ההצעה המתגבשת ולא אתמוך בה. עדיין יש זמן לשבת יחד ולגבש הצעה משותפת. אני שב וקורא לראש הממשלה ולשר בני גנץ לנצל את הזמן הנותר ולגבש הסכמה רחבה בעניין חוק הגיוס, לטובת צה”ל ולטובת מדינת ישראל”.
