דני קושמרו עשה את כל הדרך לאחד המקומות המסתוריים ביותר – לב הג’ונגל של האמזונס. המטרה הייתה לבקר את שבט מנותק, שאנשיו בחרו להישאר מבודדים מהעולם ולחיות את חייהם ביערות הגשם. הוא הותיר את חיי הנוחות מאחור, חי בדרכם, יצא למסע מרהיב ומפחיד באותה נשימה – ואכל את מה שהצליחו להשיג מהטבע. הערב ב”עד הקצה”, נגלה מה קרה ב-48 השעות שהעיתונאי היה שם
מערכת tvbee
|
tvbee
| פורסם 02/05/24 11:52
דני קושמרו | צילום: המהדורה המרכזית, חברת החדשות
עד הקצה, מסע לאמזונס: דני קושמרו הגיע לאחד המקומות המסתוריים ביותר בעולם: לב הג’ונגל של האמזונס. הוא שהה שם במשך 48 שעות והערב (ה’), במסגרת הסדרה שלו, “עד הקצה”, הוא ייקח אותנו למסע בנקודה הנידחת ביותר בג’ונגלים המסוכנים של אמריקה הדרומית. “זה הפרק השלישי בסדרה, צילמנו אותה לפני 7 באוקטובר והמטרה הייתה ללכת לשבט נידח באמזונס באקוודור”, אמר הבוקר העיתונאי והמגיש בשיחה עם נסלי ברדה.
המטרה כאמור הייתה להגיע לשבט מבודד ולחיות בדרכם. “אין דרך להגיע אליו – רק במסוק, הוא מאוד מבודד, שומר על הפרטיות שלו, חושש שייקחו לו את הקרקעות”, אמר ותיאר, “המטרה הייתה לחיות איתם; מה שהם אכלו, אנחנו אכלנו, הכל איתם. יצאנו עם הצ’יף לתוך הג’ונגל הגדול בעולם – אל תוך היער המדהים, המרטיט והמפחיד הזה”.
קושמרו והצוות בחנו את גבולותיהם והתמודדו עם הסכנות והקשיים המצויים במקום. “היינו צריכים להתמודד עם הסכנות והפחדים שלנו; שכל רגע איזה נחש, או אפילו סתם נמלה אכזרית במיוחד יכולה לעקוץ אותך. זה קרה לנו, לא מעט מאנשי הצוות חטפו”.
“זו הייתה חוויה מסעירה, מתישה, מרטיטה – זה ללכת הכי רחוק שאפשר” | צילום:
מתוך “עד הקצה: מסע לאמזונס”, קשת 12
“אני יוכל לומר שבשבוע אחד ירדתי כמה קילוגרמים טובים”, המשיך לתאר, “מצד שני, אתה גם לומד כמה אנחנו רחוקים מהחיים של בני אדם שהיו פעם; איך הצ’יף ברגע אחד יודע למצוא לאכול, ציד מכל מיני סוגים, מנצל את היער לזכות המטרות שלו, מבין בכל עלה, מה יכול לעזור כתרופה – זו הייתה חוויה מסעירה, מתישה, מרטיטה ואני באמת גאה במוצר. הצוות שלי עבד קשה מאוד. חזרנו מפורקים, מותשים פיזית ונפשית, זה ממש לא טיול אחרי צבא, זה ללכת הכי רחוק שאפשר”.
אמרת שאפשר לראות את ההבדלים בין השבט הזה לחברה שלנו – גם השבט נלחם על הבית שלו. מצאת משהו דומה בינינו לבינו?
“זה קרה לפני 7 באוקטובר. נקודות השקה: כולם רוצים לחיות, לדאוג לילדים שלהם ושיהיה להם טוב. כולנו בני אדם, חוץ מכמה אויבים שלנו שקשה להגדיר אותם במילה הזאת. אגב, הם במצב מצוין, נראים בריאים ולא רעבים. כל מה שיש להם מגיע מהיער – התרופות, האוכל והבית”.
מה האתגר שהיה לך הכי קשה בזמן הזה?
“העובדה שכל הזמן הלכנו וצעדנו כשגשם טרופי לא מפסיק לרדת עלינו. אתה כל הזמן רטוב, בתוך הבוץ, זה מדכא לרגעים ומתיש פיזית ונפשית. וגם הפחד שלך, כי אתה באמת באמצע שום מקום – לא הייתה לנו אפילו קליטה בטלפון הסלולרי כדי לדווח שאנחנו בסדר, שאנחנו בחיים. זה הביא הרבה תובנות על היער הגדול הזה שבסוף האנושות לא באמת מכירה אותו, מנסה להשמיד אותו – כשזו בעצם הריאה הירוקה של כדור הארץ, משם מגיע רוב החמצן על פני כל הגלובוס. חבל שמנסים להרוס את המקום המדהים הזה, את הפנינה הטבעית הזאת – בשביל נפט ועוד נדל”ן.
