הרטמן היה בנו של ישראל הרטמן, פרופסור למיקרוביולוגיה שעמד במשך 16 שנים בראש המכון למחקר ביולוגי בנס ציונה. הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית, התמחה במשרד הורוביץ, הפך לשותף לאחר חמש שנים בלבד ועבד בומשרד לכל אורך הקריירה המקצועית שלו. הורוביץ הוא אחד מן המשרדים הוותיקים, הגדולים והמובילים בישראל, במיוחד במשפט המסחרי, וכאמור הרטמן היה חבר הנהלה בו.
מספר מדריכים בינלאומיים (European Legal Experts, Chambers, European Legal 500, Which Lawyer) ציינו את הרטמן כאחד מהליטיגטורים המובילים בישראל. הוא התמחה במשפט מסחרי, בוררות וליטיגציה מסחרית. ייצג חברות מקומיות וזרות, בנקים ישראלים, חברות ומוסדות פיננסיים בינלאומיים, בתי השקעות, חברות רב-לאומיות, חברות ביטוח גדולות בישראל ובעולם ועוד.
בין התיקים המרכזיים בהם טיפל הרטמן: כינוס נכסים על מניותיו של גד זאבי בחברת בזק, בה היה בעל שליטה (הוא חילק לנושים 4.5 מיליארד שקל – מהסכומים הגבוהים ביותר אי-פעם בההליכי כינוס); ייצוג המדינה בתביעת תמלוגים במאות מיליוני שקלים נגד מפעלי ים המלח; בורר מטעם המדינה בהליך בינלאומי מול חברת הנפט של אירן בשל הפרת הסכם לאספקת נפט לישראל.
פעילותו הציבורית של הרטמן כללה חברות בוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה בשנים 2006-2002, כאשר נבחר מני מזוז לתפקיד; נשיא הארגון הבינלאומי של משפטנים יהודיים (2011-2004); יו”ר הוועד המנהל של המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין במסגרת הלשכה (2014-2009); ויו”ר ועדת האתיקה הארצית של הלשכה (2003-1999); וחבר דירקטוריון וועדת התכנים של הארגון לקס מונדי, המאגד משרדי עורכי דין מובילים בעולם. הרטמן לימד אתיקה מקצועית באוניברסיטה העברית ובמכללה למינהל, וליטיגציה באוניברסיטת תל אביב.
