המומחה שבטוח: ההצלחה הגדולה של ישראל היא לא רק היירוטים

האלוף במיל’ עמוס ידלין, ראש אמ”ן לשעבר ונשיא ומייסד “מיינד ישראל”, איך אתה מסכם את מה שחווינו בלילה שבין שבת לראשון?
“הצלחה ישראלית משמעותית, שמשקמת במידה רבה את הפגיעה במוניטין הישראלי שהחלה ב-7 באוקטובר. צה”ל היה מוכן – על בסיס מודיעין טוב מאוד ויכולות טכנולוגיות ייחודיות שלא קיימת בשום מדינה בעולם – לעצור מתקפה רחבה, מגוונת, של הכוח האיראני העיקרי, שהוכן במשך עשרות שנים לפגיעה בישראל: טילי השיוט, המל”טים, הטילים הבליסטיים – בצורה שהיא כמעט הרמטית לחלוטין, ללא נפגעים. מדובר בהישג יוצא דופן, אבל צריך לזכור שזה ניצחון בסיבוב אחד – המלחמה הזאת היא רבת-סיבובים. בסיבוב הזה ישראל הנחיתה נוק-אאוט לאיראן”. 

● המהנדסת מכיפת ברזל על התקיפה האיראנית: “זו מלחמה אינסופית”
● ביידן לוחץ – כך צריכה להיראות התגובה למתקפה האיראנית 
● ההצלחה הישראלית, המבוכה האיראנית ולמה יש עדיין מטוסים בשמיים?
● פרשנות | כך הביאה שרשרת הערכות שגויות את ישראל, איראן וארה”ב למקום מסוכן

חיזבאללה אומנם ירה טילים על רמת הגולן, אבל לא היה מדובר בהשתתפות אקטיבית וחזקה במתקפה. מדוע הוא בחר בדרך זו?
“חיזבאללה שישה חודשים יורה לישראל באופן מדוד ומבוקר, מתוך מגמה ברורה שלא להיכנס למלחמה בהיקף מלא. חיזבאללה לא רוצה שבירות תיראה כמו עזה, ומבין טוב את היכולות הישראליות. חיזבאללה דואג מאוד לכפרים בדרום לבנון. ניתן להעריך שנסראללה זוכר היטב את התקיפה הישראלית הקשה ברובע דאחייה במלחמת לבנון השנייה. ובמקרה הזה, כשאיראן הפטרונית שלו מפעילה את כל הכוח שלה – אין לו סיבה להצטרף”. 

“איחדו את ישראל וארה”ב” 

ההדלפות מהשיחה בין נתניהו לביידן הן שארה”ב לא רק שלא תצטרף למתקפה או לתגובה ישראלית כלפי איראן, אלא שהיא ממש ממליצה לנו לא לעשות את זה ואף מתנגדת. האם זה יעיב על יכולותינו להגיב בעוצמה הנדרשת?
“מה שקרה במתקפה הזו הוא שהאיראנים בעצם עזרו לישראל ולארה”ב להתגבר על חילוקי הדעות ביניהן בהקשר של עזה – המצב ההומניטרי, עניין רפיח ועוד – ובעצם איחדו את ישראל וארה”ב למשימה משותפת של התמודדות עם איראן בהיבט ההגנתי.

“ישראל וארה”ב ומדינות נוספות הדגימו את ברית ההגנה האזורית, הלא פורמלית אך החזקה והיעילה. זה לא קרה סתם – ישראל בשנים האחרונות, תחת שר הביטחון בני גנץ וראשי צה”ל וחיל האוויר, בנו את הברית הזאת. זאת ברית מאוד חשובה. 

“האינטרס האמריקאי המוביל מאוקטובר הוא שהמלחמה בין ישראל וחמאס לא תתרחב למלחמה אזורית, ובעניין הזה לא חל שום שינוי. ישראל היא מדינה עצמאית שצריכה לשקול את התגובות שלה גם לאור הבקשה האמריקאית, וישראל צריכה להסתכל על המלחמה כולה בכל החזיתות, בדרום, בצפון ומול איראן, ולשקול איך היא מנצלת בצורה הטובה ביותר, ולא בהכרח צבאית, את המצב החדש שנוצר בעקבות ההצלחה אמש”. 

סוגיית התגובה הישראלית

לדברי ידלין, “בעיניי הדרך המדינית של חיזוק קואליציה של מדינות המתנגדות לאיראן ולציר הקיצוני הוא מהלך חשוב יותר אסטרטגית מעצם התגובה המיידית מול איראן. להערכתי ישראל לא יכולה שלא להגיב, אך היא נדרשת למצוא את הזמן, את ההיקף ואת ההקשר הנכון, כדי להבהיר לאיראן שמה שקרה אתמול בערב הוא שינוי בכללי המשחק שלא יישאר ללא מענה”.

בעצם, להערכתך תהיה תגובה מסוימת, אבל מה שיותר חשוב זו התגובה המדינית – חיזוק הקשרים מול המתקפה האיראנית, נכון?
“בהחלט, אני חושב שתגובה צבאית תהיה, אני רק חושב שצריך לשקול אותה לאור היכולת לקדם במקביל הישגים מדיניים. אני אומר, החל מעסקת חטופים בעזה, שיכולה לסיים שם את המלחמה בתנאי שיוחזרו כל החטופים, המשך בהסדרת הצפון דרך 1701 משופר שמרחיק את חיזבאללה מהגבול, ואולי אפילו תהליך נורמליזציה עם סעודיה, שיהיה מכה קשה גם לאיראן וגם לחמאס וגם לחיזבאללה”.

לפי דיווחים, ירדן סייעה מאוד לישראל אתמול, אבל כעת איראן מאיימת עלייה, וגם בחודש האחרון יש במדינה הפגנות נגד ישראל שמאיימת על השלטון. האם אנחנו צריכים להיות מודאגים לגבי יציבות המשטר הירדני?
“היציבות של המשטר בירדן היא אינטרס ישראלי מאוד משמעותי. איראן שמה את ירדן ‘על הכוונת’ ופועלת לערער את המשטר בה, עוד לפני האירוע הזה. אותן הפגנות אנטי-ישראליות בירדן ממומנות ונדחפות על-ידי החמאס ואיראן. זהו אינטרס ישראלי ברור לחזק את שיתוף-הפעולה בין ירדן לישראל”.