סאגת מינוי מזכירו הצבאי של רה”מ בנימין נתניהו הסתיימה אתמול: תת-אלוף רומן גופמן מונה לתפקיד.
בין המועמדים היו גם מפקד אוגדה 99 שעלה לאחרונה לכותרות, תא”ל ברק חירם; מפקד אוגדה 36, תא”ל דדו בר כליפא; ומפקד פיקוד ההכשרות והאימונים, אלוף דוד זיני.
תא”ל גופמן צמח בחיל השריון, ובין היתר פיקד על חטיבה 7. הוא פיקד על אוגדה 210 החולשת על גבול ישראל-סוריה, ובתפקידו האחרון, ערב 7 באוקטובר, פיקד על המרכז לאימוני יבשה.
בשבת השחורה הוא החליט על דעת עצמו להגיע לעזור באוגדת עזה, והיה מהראשונים שהגיעו לשדרות. הוא נפצע קשה במהלך חילופי אש עם מחבלים ואושפז.
לאחר שהחלים קיבל תפקיד ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ולפני שבועות בודדים פורסם כי הוחלט למנותו לראש חטיבת שילו”ח (שיטות לחימה וחדשנות) באגף התכנון, אך מינויו יתבטל לאור המינוי החדש. עם כניסתו לתפקיד יועלה גופמן לדרגת אלוף.
חריג, שונה, ייחודי
גופמן (46), נשוי ואב לשלושה, נחשב קצין חריג בנוף. הוא לא חושש להביע את דעתו, וכבר שנים מטיף להפעלת צבא היבשה ולחתירה בלתי מתפשרת למגע ולהכרעה. בעת שהיה מפקד חטיבה 7, בכנס בנוכחות מאות קצינים בכירים, עלה לבמה ואמר לרמטכ”ל דאז, גדי איזנקוט: “אנחנו מוכנים ורוצים להילחם, אבל יש בעיה אחת: אתם לא מפעילים את כוחות היבשה”.
ההחלטה של נתניהו לבחור בגופמן לתפקיד אולי מצביעה על רצונו לשמוע צורת מחשבה ייחודית, גם אם היא תהיה קשה. עם זאת, המזכיר הצבאי מתווך בין הדרג הצבאי לזה המדיני, ולפיכך נדרש לעיתים גם לעקוף מכשולים פוליטיים כדי להישאר נאמן הן לערכיו והן לתפקידו.
