את עונת 1988/9 הפועל תל אביב פתחה עם מינוס ארבע נקודות. כמו שאמרו חברי כוורת ב”סיפורי פוגי”, אמרו להם להתעודד כי יכול להיות יותר גרוע, הם התעודדו – ובאמת הכול נהיה יותר גרוע. אחרי שנים של בלגן ניהולי שאיכשהו הסתיים בהישגים ובתארים, הפועל תל אביב קרסה וירדה לראשונה בתולדותיה ליגה. 28 שנים חלפו, והגיעו שוב הפרות כספיות, שהפעם לוו בהורדה של תשע נקודות. הקבוצה מצאה את עצמה שוב בליגה השנייה.
גם אם זה עדיין לא קרה, התבוסה לבית”ר ירושלים סימנה להפועל תל אביב את הדרך ללאומית בפעם השלישית. האם היא עדיין יכולה להינצל? כמובן, אבל זה היה אירוע מונומנטלי, מסוג המשחקים שאחריהם אתה מבין שאין דרך חזרה. אין היום אף אחד שמאמין שהקבוצה הזאת תישאר בליגת העל. החל משריקת הסיום אמש, הפועל תל אביב כבר לא תלויה בעצמה. פתאום גם ניצחון על אשדוד, זה שתאורטית היה אמור לחלץ את הקבוצה סופית מאימת הירידה, לא רק שאינו נראה באופק, לא בטוח שהוא יעזור אפילו אם יושג.
