המיליארדר קן גריפין, אחד האנשים העשירים בעולם, שייסד ועומד בראש קרן הגידור סיטדל, תרם מעל 500 מיליון דולר להרווארד לאורך השנים. כעת, הוא מצטרף לרשימה הולכת וגדלה של תורמים של הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה, קולומביה ובתי ספר מובילים אחרים, ביניהם ביל אקמן, עידן עופר, ולס וקסנר, שהכריזו על עצירת התרומות.
בכנס במיאמי ביום שלישי השבוע, הביע גריפין תסכול עמוק ממצב האוניברסיטאות האמריקאיות, בין השאר בעקבות העדות הרת אסון של נשיאות המוסדות בפני הקונגרס. “אני לא מעוניין לתמוך במוסד”, הצהיר בכנס, “אלא אם כן יבוצעו בו שינויים משמעותיים”. המיליארדר הדגיש שהאוניברסיטה חייבת להבהיר שהיא “תחזור למלא את תפקידה כמי שמחנכת צעירים וצעירות אמריקאים להיות מנהיגים ופותרי בעיות”.
הרווארד עדיין נאבקת לפתור את המתיחות בנושא, גם לאחר ההתפטרות של גיי על רקע הביקורת על תגובתה לאנטישמיות, כמו גם האשמות בגניבת דעת בעבודותיה האקדמיות. אוניברסיטת העילית גם עברה בדיקה אינטנסיבית מצד מחוקקים, סטודנטים ובוגרים. שתי ועדות קונגרס החלו בחקירה, כשאחת מהן מתחה ביקורת על הרווארד בשבוע שעבר על כך שהיא מספקת תשובות “לא מספקות עד כאב” לשאלותיה, לפי דיווח ב-CNN.
השקעות ב”שילוב ההוליסטי בין מדע ורוח”
גריפין מחזיק ב-85% מסיטדל, ששוויה הנקי מוערך ב-36.8 מיליארד דולר לפי מדד המיליארדרים של בלומברג. הוא ידוע בתור פילנתרופ נלהב , שתרם עד היום כ־1.5 מיליארד דולר למטרות חברתיות, פוליטיות וחינוכיות, עם תשומת לב מיוחדת למוסדות בהם למד. רק באביב האחרון תרם גריפין 300 מיליון דולר להרווארד בה למד בעצמו, ורשם את מה שהיה המענק הגדול ביותר שלו אי פעם למוסד. המענק הקודם שנתן להרווארד היה ב־2014, אז תרם 150 מיליון דולר שנועדו לחיזוק הסיוע הפיננסי של האוניברסיטה. היה זה המענק הבודד הגדול ביותר שניתן לסיוע לתואר ראשון ולקולג’ של הרווארד .
בניגוד לתורמים משמעותיים אחרים שמתמקדים בפקולטות למדעים או הנדסה, לגריפין גישה שונה, כשהמענקים שלו נועדים במפורש לתמוך הן במדע והן במדעי הרוח, אותם הוא מכנה “סט הוליסטי של מאמצים שצריכים להתרחש יד ביד”, אמר בראיון לבלומברג. כשהוא מגיע למוסדות להם הוא תורם ומדבר בפני סטודנטים, הוא קורא להם להשקיע בקהילה ומעודד אותם לעבוד בנושאים כמו פיתוח אנרגיה נקייה, חינוך ילדים, טיפול במשבר הדיור ומאבק בבעיות הבריאות שמגיעות עם החברה המזדקנת. “יותר מתמיד, אמריקה זקוקה למנהיגות” אמר אז לבלומברג. “אנחנו זקוקים לה בעסקים שלנו, בממשלה שלנו, בחברה האזרחית שלנו”.
כעת, על רקע ההתנתקות מהרווארד, שואל גריפין: “לאן מועדות פניו של החינוך בבתי ספר עילית באמריקה?”, מטיל ספק אם המוסד יכול לתעדף את עקרונותיו מחדש. או “האם הם ימשיכו ללכת לאיבוד בסבך של מיקרו-אגרסיות (ביטויי השפלה, עוינות או ביזוי קצרים) ואג’נדה של ‘הכלה, גיוון ושוויון’, שנראה שאין לה כל תכלית מוגדרת אמיתית”.
הרווארד תלויה בתורמים גדולים וקטנים כדי לשלם עבור ההוצאות ולהוסיף לעתודה הכספית שלה, שעומדת על 51 מיליארד דולר. קרן האוניברסיטה, שנבנתה על תרומות שהושקעו בה, הניבה בעשור האחרון תשואה שנתית של 8.2%. במהלך שנת הכספים האחרונה שלה, 37% מההכנסות של הרווארד הגיעו מחלוקת תרומות, מקור ההכנסה הגדול ביותר שלה, ו-8% נוספים הגיעו ממתנות לשימוש שוטף, לפי הדיווח.
הכתבה פורסמה לראשונה ב”גלובס“.
