בסיסה (או בשישה) מוכרת ליהודים מתוניסיה ולוב. זוהי תערובת דגנים עם שמן, המוגשת לקראת החג בטקס חגיגי. אבינועם מימון מספר על שורשי המנהג
יום שני |
08.04.24 | 12:50
תבליני מימון שומרים על המסורת של יהודי תוניס ולוב, המוערבת מדור לדור ומכינים את ה”בסיסה” (יש האומרים ‘בשישה’) ללקוחות ומברכים בברכת “שנהיה כולנו חיים, בריאים ופרחנין (בערבית: שמחים)”.
‘’טקס הבסיסה זהו המנהג המתקיים בבית עם כל הילדים, הנכדים ושאר הצאצאים, שנאספים לביתו של ראש המשפחה”, מספר אבינועם מימון.
‘’הבסיסה שהוכנה מראש מונחת על השולחן יחד עם אגוזים תמרים שקדים וסוכריות . הטקס נפתח בערבוב הבסיסה בעזרת מפתח הבית, המסמל את פתיחת השנה הבאה וכן את פתיחת שערי הפרנסה”.
‘’נהוג שאבי המשפחה מערבב את העיסה, בזמן שהאם יוצקת את השמן על העיסה ועל אצבעות של כל המשתתפים תוך כדי כך, אומר המערבב: ‘’יא בשישה בלמפתח. חון עלינה יפתח. יא בשישת פתחאת אלעוד. חון עלינה יא מעבוד יא בשישת ניסן. חון עלינה ירחמן. יא תחריק בלאבשיש. יא פתח בלא מפתח. חון עלינה יא פתאח. יַא פַתָּאח בְּלַא מַפְתָּאח – הו (אתה ה’) הפותח בלא מפתח”.
ממשיכים לערבב את התערובת עד שהיא מגיעה למראה אחיד. ניתן להוסיף מים ושמן זית. כאשר התערובת מגיעה למראה אחיד, אוכלים ממנה.
בסיום הטקס, מוסיפים לתערובת תכשיטי זהב, מטבעות כסף וכן את מפתח הבית והעסק .
מנהג זה מסמן ברכה והצלחה לבית וליושביו, ובפרט פרנסה טובה. המנהג מהווה זכר לזהב שנתרם להקמת המשכן, אשר חלקו היה תכשיטים.