הכדורגל הישראלי אהוב על כולנו, אבל מי שמגיע מבחוץ, לא כל כך מכיר את המושגים ששונים מאירופה. הנה מילון מושגים ידידותי למי שמנסה להבין את הענף.
א. איגוד השופטים – התכנסות של שופטים שטעו בעבר ושופטים טעויות של שופטים בהווה.
ב. בית הדין של ההתאחדות – תפקידו להוריד נקודות שהקבוצות השיגו במגרש.
ג. גג – כמו חזירי בר, תמצאו בחיפה ולא בתל אביב.
ד. דריבל – היכולת לעבור שני שחקנים כדי לאבד לשלישי.
ה. הפועל- הקבוצה הפחות טובה בכל עיר.
ו. וולפסון – מרכז רפואי וגם בית קברות למאמנים.
ז. זרים – שחקני כדורגל בינוניים מכל רחבי העולם שמגיעים לישראל להיות בינוניים בליגת העל.
ח. חיזוק – מה שמאמנים תמיד דורשים בינואר כדי לכפר על הטעויות שלהם באוגוסט.
ט. טכניקה – בישראל בדרך כלל זה בא על חשבון מהירות, כוח וכושר גופני.
י. יהדות – הנתון הכי חשוב שסוכנים, מאמנים וסקאוטים מחפשים אצל שחקנים בליגות בעולם.
כ. כרוז – עד לפני כמה שנים היה מודיע ברמקול על התוצאה וכובש השער. כיום אוהד שצורח וגורם לדלקת אוזניים.
ל. לגיונרים – שחקני כדורגל ישראלים שלא משחקים בקבוצות באירופה, אבל בישראל הם כוכבי כדורגל, עד שהם מתחילים לשחק.
מ. מנשה זלקה – סמל לציונות. אהוב על ידי אוהדי כל הקבוצות. כמעט.
נ. נוער – השלב שבו אנחנו עדיין טובים בכדורגל.
ס. סוסים – לרוב נמצאים מחוץ למגרש ורומסים אוהדים.
ע. עמידה – מצב בו האוהדים מגיעים אליו בכל פעם שהקבוצה שלהם עוברת את החצי.
פ. פוטנציאל – משהו שיש לכדורגלנים ישראלים עד גיל 27.
ק. קוונים – אנשים שמתרוצצים ומניפים דגלים, אבל די מיותרים כי בסוף ה-VAR קובע.
ר. רשתות חברתיות – המקום בו שחקני ספסל באים לידי ביטוי.
ש. שער – המקום בו נדחקים אוהדים ודרכו מכניסים אבוקות חזיזים למגרש.
ת. תיקו – התוצאה המועדפת על 90% מהמאמנים בליגה.
