רגע לפני חג הפסח וציון 100 שנה למותג יכין, עלה קמפיין רסק העגבניות החדש של המותג ברוח הישראליות שורשיות והזיקה לאהבת הארץ ולחקלאות, בהשתתפות לא אחר מנשיא המדינה לשעבר רובי ריבלין. לא נראה את פניו של ריבלין באותו קמפיין, אך נשמע את קולו, שבעבר ידע לרגש ולרעוד קמעה, בכל פעם שהתרחש אירוע לאומי דרמטי, ולנגן על נימי האמפתיה וההזדהות של כולנו.
ריבלין על אכזבתו מנתניהו: “הכרת הטוב אצלו היא דבר גמיש”
אז הקול, קול ריבלין, והידיים ידי “יכין”. אותן ידיים, שישלשלו לכיסם, סכומים לא מבוטלים מהקמפיין המדובר, כי בחירה בפרזנטור שכיהן כנשיא ונמנה על אחד מסמליה החשובים של המדינה, היא בהחלט בחירה יוצאת דופן , ששולחת מסר של אמינות, של סמלי המדינה, וכאמור גם תמשוך הרבה תשומת לב ועניין של הצופים בכלל וציבור הצרכנים בפרט. כמו גם את אותו הטור המדובר שנכתב על ידי ברגעים אלה ממש.
וכשם שחברת יכין, חברה מסחרית ופרטית, תגרוף רווחים לא מבוטלים, מן הסתם, גם נשיאנו לשעבר היקר, ייהנה מהם אף הוא, כי הרי אין ארוחות חינם, למרות שריבלין מתעתד לתרום את הרווחים לעמותות וארגונים חשובים – כך מסר להגנתו. אין לי כל ספק שכדמות ערכית ומוסרית כפי שהכרנו אותו, הוא יעמוד בהבטחתו.
אולם עולה שאלה אחרת: האם זה ראוי ומכובד, שנשיא לשעבר, על אף היותו היום איש פרטי, חופשי ומאושר שיכול לעשות ככל העולה על רוחו ואפילו להגשים חלום ילדות קסום, להשתתף בפרסומות, ולא משנה על מה, גם של רסק עגבניות, ייקח חלק במכירת מוצר נטו מסחרי?
לטעמי לא, יש פה טעם נפגם, שמכתים את מעמדו הממלכתי של נשיא המדינה. מעולם לא היה עד כה נשיא לשעבר שלקח חלק בקמפיין מסחרי, לפחות לא כזה שזכור לי. לא הייתי מופתעת אם היה מדובר בח”כ או שר בדימוס שפרש מהפוליטיקה וממנף את תהילתו לכיסו הפרטי, אבל לנשיאות הילה אחרת, ממלכתית, כזאת שמחייבת מהעוסקים במלאכה לשמור עליה גם אחרי שסיימו למלא את תפקידם.
הקמפיין מעביר מסר של אחדות ושגשוג עם ישראל, כשהשגשוג היחיד מהקמפיין המדובר הוא למכירות של בעליה הפרטיים של יכין. וזה מבלי להזכיר בכלל את עליית המחירים התלולה של חברות המזון הגדולות מאז פרצה המלחמה, כשיכין היא בין החברות שהעלו את מחירי המדף לצרכנים גם את מחירי רסק העגבניות שלהם, מה שהוביל לעליית המדד רק במרץ האחרון ב-0.6% ולאינפלציה שמטפסת ל 2.7%. ומי הפרזנטור שמקדם את עליית המחירים של יכין? מר ריבלין, בכבודו ובעצמו.
אני לא בקיאה בחוקי ההגבלים והאיסורים שחלים על נשיא יוצא, ואני מניחה שהאדון המכובד מר ריבלין לא היה עובר עליהם, ובכל זאת גם אם אין מגבלות, במקרה של תפקיד כה מכובד כנשיא המדינה, תקופת הצינון לפחות ברמה האתית, תקפה לכל החיים ולא מוגבלת בשנים.
אחד הציטוטים הידועים של הנשיא לשעבר ריבלין על מדיניות החוץ של ישראל, היה: “יש שלושה עקרונות ביחסי החוץ של מדינת ישראל, היחסים עם ארה”ב, היחסים עם ארה”ב והיחסים עם ארה”ב”. אין אמירה קולעת, נכונה, ויותר אקטואלית מאשר בימים אלה, בעיקר אחרי שארה”ב עמדה לצידנו והפגינה ידידות עמוקה במהלך המלחמה , ואחרי המתקפה חסרת התקדים של איראן, כשהגדולה במעצמות נרתמה לעמוד בראש קואליציה שהשתתפה בהגנה על ישראל.
היה ראוי, נדרש ומכובד יותר, שדווקא עכשיו, כאשר היחסים בינינו ובין ארה”ב, לא מזהירים, מפאת המתיחות בין שני המנהיגים, נתניהו וביידן, שהנשיא לשעבר רובי ריבלין, אם חפץ לתרום כ”כ למדינה, יזכיר לכולנו את אותה אמירה של פעם, ויככב בתרומה בקמפיין שיחזק וישמר את הידידות בינינו ובין ארה”ב, במקום לעשות קמפיין לרסק עגבניות.
