מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6% במרץ, האינפלציה מטפסת ל-2.7%, מחירי הדירות זינקו

מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ קפץ ב-0.6%, לעומת ממוצע התחזיות לעלייה של 0.5%. עליית המדד בשיעור זה מקרבת שוב את האינפלציה (עליית המדד ב-12 החודשים האחרונים) לרף העליון של טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%), שכן כעת היא מגיעה לקצב של 2.7%, לעומת 2.5% בפברואר.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס), עליות המחירים הבולטות נרשמו בשל אירועים עונתיים בתחום ההלבשה וההנעלה, סעיף שעלה ב-2%; עלייה של 1.5% בתחומי הבריאות והבידור; ועליות נוספות בתחומי הבריאות, התחבורה וסעיף שונות. קצב עליית מחירי שכירות הדירות התמתן והגיע ל-2.7% לשוכרים חדשים, ו-2.6% לשוכרים שחידשו חוזה.

ההערכות המוקדמות היו לעלייה של 0.5% בשל האצת מחירי האנרגיה בעולם בעקבות עליית מחירי הנפט; וכן בשל תופעות עונתיות הנוגעות לתחום הביגוד וההנעלה. עלייה זו הייתה אמורה להעלות את האינפלציה השנתית במרץ לקצב של 2.6%, מעט יותר מקצב של 2.5% שנרשם בפברואר. גם התייקרות הטיסות לחו”ל בחודשים האחרונים השפיעה על מדד המחירים למרץ.

הסעיף שתרם את התרומה המשמעותית ביותר לעליית המדד הוא סיגריות וטבק, שמחירם עלה ב-7.1% על רקע העלאת שיעור המס בכנסת במסגרת אישור תקציב חדש ל-2024. עליית מחירי הסיגריות לבדה תרמה לעלייה של כמעט 0.2% במדד מרץ.

מלבד זאת, סעיפים משמעותיים שתרמו לעליית המדד הם שירותי דיור בבעלות הדיירים – סעיף המשקף בעיקר את העלייה במחירי השכירות, ועלה ב-0.7%. מאחר שהוא סעיף בעל משקל משמעותי בסך הצריכה, הוא תרם לעליית המדד ב-0.12%. גם תחום הנופש והטיולים בישראל קפץ, וכך גם מחירי הנסיעות לחו”ל ושירותי הצביעה והסיוד – ככל הנראה על רקע המחסור בעובדים.

גם מגמת העלייה במחירי הדירות — שאינם חלק ממדד המחירים לצרכן — נמשכת. לפי הלמ”ס, בינואר-פברואר 2024 נרשמה עלייה של 1% במחירי הדירות בישראל, לעומת דצמבר 2023-ינואר 2024. זאת בהשוואה לעלייה של 1.2% במחירי הדירות בדצמבר 2023-ינואר 2024. העלייה העקבית זה החודש השלישי במחירי הדירות עשויה להסתמן כתחילתה של מגמת התייקרות חדשה, למרות הריבית הגבוהה וחוסר הוודאות בשוק בשל המחסור בעובדים. ואולם, במגמה השנתית, מחירי הדירות עדיין רשמו ירידה של 2.1% בשנה האחרונה.

העלייה החדה ביותר במחירי הדירות נרשמה במחוז תל אביב, עם זינוק של 2.1% במחירים בינואר-פברואר 2024. גם בחיפה נרשמה עלייה חדה של 1.3%, ואילו בירושלים נרשמה עלייה מתונה יחסית של 0.7%. במחוזות המרכז והדרום נרשמו עליות של 0.5% ו-0.4%, בהתאמה, ואילו במחוז הצפון נרשמה דווקא ירידה של 0.2% במחירים — שינוי טבעי על רקע המצב הביטחוני ופינוי התושבים.

עליית המדד מגיעה על רקע החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מתחילת אפריל שלא להוריד את הריבית במשק ולהשאירה ברמה של 4.5%, בשל חוסר הוודאות והגידול בסיכון הגיאו-פוליטי. נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, התייחס אז לציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים, שעלו בשבועות האחרונים לכיוון הרף העליון של טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%). זאת, לדברי הנגיד, בין השאר בשל צעדי הממשלה הקשורים במיסוי, כמו העלאת המע”מ בסוף 2025.

החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תתפרסם רק ב-27 במאי, בעוד יותר מחודש. עד אז יתפרסמו גם נתוני האינפלציה של אפריל, והם אלה שישפיעו על החלטת הריבית הבאה של הבנק יחד עם נתוני מרץ.