ליקוי המאורות של חדשות 12 כמובילת הסצנה החדשותית בטלוויזיה (מספר הצופים בימי חול במהדורה המרכזית בחדשות 12 זהה כמעט למספר הצופים בשלוש המהדורות המתחרות), התחיל כבר באולפן שישי, רגע אחרי מהדורה טובה מאוד של אופירה ולוינסון המשתפרים פלאים ממשדר למשדר (בעיקר בזכות העברת המושכות באופן כמעט מוחלט לידי אסייג).
זה היה רגע אחרי שידור (עוד) כתבה מרגשת על אירועי ה-7 באוקטובר, הפעם מקיבוץ ניר עוז שרבע מתושביו נרצחו או נחטפו. הכתבה של שי גל הסתיימה, דני קושמרו פנה אל האלוף במיל’ ישראל זיו לתגובה קצרה – ומשם המשיך לנאום קצר בסגנון “הכתובת הייתה על הקיר”. למה? כי הנה, אמנון אברמוביץ’ הזהיר כבר כמה חודשים לפני ה-7 באוקטובר.
לתומי סברתי כי מהארכיון יישלף מיד איזה קטע מצמרר שבו מזהיר אברמוביץ’ מפני פלישה של אלפי פלסטינים צמאי דם מעבר לגדר – ורק בממשלה ובצה”ל לא ראו ולא שעו לאזהרה, אלא שאז משודר קטע בן מספר שניות שבו מספר אברמוביץ’ על כך שהיו מספר הזדמנויות לחסל את בכירי חמאס – ונתניהו הוא שמנע את הפעולה כדי לשמור על השקט.
אין ספק שטיפוח מערכת יחסים בהבנה עם החמאס על ידי הדרג המדיני בישראל, שלאורך כמעט כל השנים האחרונות הונהג בידי בנימין נתניהו עוד יככב בוועדת החקירה, אבל להציג את זה כעדות לסימן מטרים – ועוד כשההקשר המיידי הוא הכתבה שזה עתה תמה על הטבח הנוראי בקיבוץ ניר עוז? נו מילא.
הן גם התקשורת הישראלית הופתעה, גם אצלה היו כל הסימנים המקדימים שלא פוענחו כהלכה, גם היא שידרה – עד לערב שמחת תורה ממש (כפועל יוצא של 50 שנה למלחמת יום הכיפורים) כתבות שהשורה התחתונה בהן הייתה: “צה”ל ערוך לכל תרחיש”.
אפילו ניר דבורי (בריאיון ב”אינטימי” עם רפי רשף, כחלק מגילוי העריות של קשת 12) הודה שאין לו מנוח מאז אותה שבת על תרומתו ליצירת האווירה לפיה צה”ל שלנו חזק וגיבור (כרגיל בישראל, מי שמכים על חטא הם דווקא אלה שחלקם בו היה הקטן ביותר, בעוד האשמים הגדולים ישנים בשקט בלילה), אז לשלוף מהארכיון ציטוט שקשור רק בעקיפין של אמנון אברמוביץ’ – ולהציגו כהוכחה לראיית הנולד?
