בשעות הצהריים ביום החקירה השני של תנ”צ כורש ברנור (9.4), החוקר הבכיר של תיקי “1000” ו”2000″, החל הקצין הבכיר לגלות סימני עייפות.
כבר בפתחו של הדיון הודיע עו”ד עמית חדד, בא-כוחו של ראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו, כי כלקח מיום החקירה הקודם הוא יבקש מדי פעם הפסקות קצרות כדי לאפשר לעד להתרענן. אך כמעט בכל פעם שהסנגור או השופטים הציעו לברנור לצאת להפסקה סירב העד והבהיר כי הוא כשיר להמשיך. ברנור אף סירב לשבת בכיסא שליד דוכן העדים והתעקש להמשיך להשיב לשאלות בעמידה.
בשלב מסוים, בסביבות השעה 14:30, אחרי שהסנגור החליף כמה מילים עם השופט משה בר-עם וברנור ניצל את ההפוגה הקלה כדי להחזיק את ראשו בין ידיו, פנתה התביעה לבית-המשפט וביקשה לסיים את יום החקירה. “אני יכול להמשיך”, הודיע ברנור, אך השופטים התרשמו אחרת והודיעו על סיום הדיון, כשעה וחצי לפני המועד שנקבע.
אפשר שהערות השופטים לאורך הדיון על התנהלותו של תנ”צ ברנור בחקירות הקשורות לנתניהו השפיעו על מצבו. הן בוודאי לא סייעו. בחקירתו היום הציף עו”ד חדד כמה וכמה קווי חקירה שהובילו בזמנו ברנור ופקודיו, אשר לא נשאו חן בעיני השופטים.
במסגרת חקירתו של ארי הרו בלהב 433, לקראת כניסה למשא ומתן על הסכם עד מדינה עם מי שהיה ראש לשכת רה”מ נתניהו, נכנס ברנור לחדר החקירות והביע את מורת רוחו מהמידע הדל שסיפק הנחקר.
בנימין נתניהו עם ארי הרו ב-2009, שבועיים לאחר הניצחון בבחירות שהחזיר את נתניהו והליכוד לשלטון (צילום: קובי גדעון)
אתמול העיד ברנור כי הרו שאף לקבל הקלה משמעותית בפרשה הפלילית שבה הסתבך עם החברה הפרטית שלו, H3, ולכן הפנה את החוקרים לשתי הקלטות שהיו ברשותו ושתיעדו את שיחות השוחד בין ראש הממשלה נתניהו למו”ל “ידיעות אחרונות” ארנון (נוני) מוזס. אולם הקצין הבכיר ציפה לקבל מהרו מידע מפליל נוסף בפרשות שעליהן העיד, ובכלל זה פרשת טובות ההנאה שכונתה “תיק 1000”.
“אני צריך ללכת. יש לך משהו להגיד נגד אחרים?”, ציטט עו”ד חדד את המילים שאמר כורש להרו בחדר החקירות של להב 433. “תגיד לי אתה. אני לא רוצה לשאול אותך שאלות. מה אתה בעשר שנים האחרונות, כמה עבדת שם? אתה יכול להגיד לי על אירועים פליליים, או דברים פסולים נגד אחרים? זה מה שאני צריך ממך. זה ההסכם. תגיד לי אתה. אני רוצה רשימה. רשימת אינוונטר, מה הדברים הפסולים שהיו, כדי לדעת איזה סחורה יש לך. אני הולך איתך על הסכם. אני נותן לך דבר כבד. אני הולך לסגור לך תיק. אני רוצה לדעת מה אתה נותן, איזה דברים פסולים? תגיד לי ‘1 ,2 ,3 ,4 ,5, את זה אני יכול לתת לך'”.
“עלו טענות שכל החקירה היתה מסע דיג, אנחנו העלינו את הטענות”, אמר הסנגור בפתח החקירה. “מי זה אנחנו?”, תהה ברנור. “ההגנה”, אמר הסנגור. “מה זה מסע דיג?”, שאל ברנור, “שאני זרקתי חכה?”
“אתה אומר לארי הרו ‘אני הולך לסגור לך את התיק’. הכוונה היא ל-3H?”, שאל עו”ד חדד את העד.
“מה השאלה?”, החזיר ברנור לעו”ד חדד.
תנ”צ ברנור, חוקר פיקח ומנוסה, הפגין לאורך כל החקירה הנגדית יכולת מרשימה שלא להבין את השאלות של הסנגור. הוא חמק ממתן תשובה חד-משמעית כמעט לכל שאלה שנשאל, ובדרך כלל העדיף לתת הסברים על תהליכים עקרוניים במקום להתייחס למקרים הספציפיים שלגביהם נחקר.
קשיי הקליטה של ברנור בחקירה הנגדית החלו כבר אתמול, במשפט הראשון שהפנה אליו עו”ד חדד. “עלו טענות שכל החקירה היתה מסע דיג, אנחנו העלינו את הטענות”, אמר הסנגור בפתח החקירה. “מי זה אנחנו?”, תהה ברנור. “ההגנה”, אמר הסנגור. “מה זה מסע דיג?”, שאל ברנור, “שאני זרקתי חכה?”.
ככל שארכה החקירה הנגדית ניכר תסכולו של עו”ד חדד, אך גם השופטים הלכו ואיבדו את סבלנותם.
“השאלה היא האם הכוונה ל-3H”, חזר היום עו”ד חדד על השאלה ששאל, ואשר ברנור כביכול לא הבין.
ברנור שב וחמק ממתן תשובה ישירה, רק אחרי שהשופט עודד שחם חזר בשלישית על השאלה השיב העד בחיוב. “מותר להגיד ‘כן'”, העיר השופט שחם.
תנ”צ כורש ברנור (מימין) מגיע ליום עדותו השני במשפט המו”לים. משמאל: השופט עודד שחם. במרכז: עו”ד עמית חדד, סניגורו של הנאשם נתניהו, 9.4.24 (צילום: יונתן זינדל)
ביום החקירה הקודם העיד תנ”צ ברנור כי היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, שלט בחקירה מקרוב ודרש לאשר מראש כל צעד ושעל של החוקרים. גם היום חזר על כך ברנור, וציין בין היתר כי שמע ממפקדו מני יצחקי, ככל הנראה בהנחיית היועמ”ש, כי אל לו לאסוף את המצלמות מבית ראש הממשלה כדי לבחון בדיוק מי מגיע, מתי ועם איזה ציוד. סירוב דומה, הוסיף ברנור, קיבל גם כשביקש לחקור את אנשי הביטחון ואנשי הצוות במעון הרשמי של ראש הממשלה, וכן כשביקש לחקור את עזרא סיידוף, לשעבר סמנכ”ל במשרד ראש הממשלה.
כשעו”ד חדד שאל את ברנור האם פנה למנדלבליט וקיבל ממנו אישור “לקחת את הרו ולבקש ממנו אינווטר של מעשים פליליים או דברים פסולים בעשר השנים האחרונות”, השיב ברנור כי היועמ”ש אישר לו “להיכנס למתווה של הסכם עד מדינה”. בהמשך, לאחר פינג-פונג ארוך של שאלות ותשובות בין חדד, ברנור והשופטים, סיכם הקצין הבכיר שכשהיועמ”ש מנדלבליט נתן לו את האישור לצאת לדרך לגבש הסכם עד מדינה עם הרו, כללה הוראה זו גם אישור לדלות מהעד את כל הפרטים המפלילים שיכול היה לספק.
“אני שאלתי אותך אתמול האם היה מסע דיג נגד ראש הממשלה ואתה אמרת ‘אני מתקומם נגד הטענה'”, הזכיר עו”ד חדד לברנור. “אמרת ‘מה אני דייג? יש לי חכה?’, אמרת ‘החקירה היתה ממוקדת’. זו דוגמה מובהקת לחקירה מממוקדת?”.
“עמית”, החל להשיב ברנור.
“כן או לא?”, התעקש עו”ד חדד.
עו”ד גיל שפר, ראש הסגל בלשכת רה”מ נתניהו, 2012 (צילום: קובי גדעון)
“אני לא דייג, אני לא חייט, אני עושה את חובתי המקצועית. עשיתי את זה עשרות פעמים”, אמר העד.
ברנור הסביר כי כחלק מ”המהות של הסכמי עדי מדינה” הוא חייב להתרשם מהנחקר שאין אצלו עוד “חומר נגדו ונגד אחרים”, שהוא סיפק למשטרה את כל מה שהוא יכול.
“הבן אדם הזה מעורב בפלילים, חובתי לעשות את זה”, אמר ברנור.
“מה זה קשור שהוא מעורב בפלילים?”, תהתה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן.
“במסגרת הידיעה שלי על החומרים המודיעיניים שקיימים, יש גם מעורבות שלו עם אחרים”, הסביר ברנור.
“אבל כאן ביקשת על אחרים”, התעקשה השופטת פרידמן-פלדמן.
ברנור חזר על תשובתו והדגיש כי כך נעשה במקרים של משאים ומתנים עם מועמדים לעדי מדינה. “במתווה כזה אני חייב על פי חובתי המקצועית לעשות את זה”, הוסיף בהמשך.
אולם בהמשך הדיון הציג עו”ד חדד קטע מחקירתו של גיל שפר, ששימש כראש הסגל של נתניהו, שאף הוא נשאל דברים דומים בחדר החקירות בלהב 433.
“המטרה שלנו בסופו של דבר לבדוק אם היו פה חשדות לפעילות פלילית אוקיי? או פעילות שהיא לא מוסרית, ואני אומר את זה בלשון עדינה”, אמר נצ”מ מומי משולם לשפר בחדר החקירות. שפר, אישר ברנור, לא היה מועמד להיות עד מדינה. למעשה הוא לא נחקר כלל כחשוד.
“איך אדוני מסביר את המדיניות?”, תהה השופט משה בר-עם. “האם כשחוקרים חשוד, לא כל שכן לא חשוד, ביחס לעבירה שנבחנת, האם זה לגיטימי לשאול על דברים אחרים?”.
השופטת פרידמן-פלדמן הצטרפה. “אפשר לשאול עד באופן כללי?”, שאלה.
“העד, שההתרשמות היא שהוא ממעיט בדברים ומסתיר דברים, אז אפשר לשאול שאלות יותר קשות”, השיב ברנור אך הודה כי הוא עצמו היה מתנסח אחרת מהאופן בו התנסח משולם.
השופט בר-עם: “אדוני מבקש לשמוע מהעד כל דבר שהוא פסול או לא מוסרי. זה מרחיק לכת, וכשזה נשאל ביחס לראש ממשלה זה בכלל…”
“הבעיה מר ברנור”, הצטרף השופט שחם להערות, “היא ה-Scope, ההיקף. זה לא ממוקד וזה לא ברור לאן אתה הולך. זה שאלות מאוד מאוד כלליות שלא נקשרות לעבירה מסוימת. השאלה אם זה לגיטימי”.
ברנור המשיך להתחמק מלהשיב ישירות, וציין בין היתר כי החוקרים היו מודעים ל”חומרים מודיעיניים”.
“חומרים מודיעיניים זה לא מילת קסם”, העיר השופט בר-עם. “אדוני מבקש לשמוע מהעד כל דבר שהוא פסול או לא מוסרי. זה מרחיק לכת, וכשזה נשאל ביחס לראש ממשלה זה בכלל…”.
ברנור השיב כי החוקרים ידעו שהעד נחשף להתנהלות פסולה ועל כן “מותר לך לשאול, כן”.
בסופו של דבר חתם הרו על הסכם עד מדינה, אך מחקירתו היום של ברנור התברר כי הוא כלל לא היה מעורב בניסוחו. הוא אמנם חתום על ההסכם מטעם משטרת ישראל, אך בניגוד למקובל לא היה שותף לניהול המשא ומתן. לדבריו, הוא נקרא על ידי פרקליטת מיסוי וכלכלה דאז עו”ד ליאת בן-ארי לחתום על המסמך, קרא וחתם.
מי שמשלם ומי שנהנה
חלקו השני של יום הדיונים הוקדש לנקודת הפתיחה של הפרשה המכונה “תיק 1000”, במרכזה האישום כי ראש הממשלה נתניהו ובני משפחתו קיבלו טובות הנאה בסך מאות אלפי שקלים משני המיליארדרים ארנון מילצ’ן וג’יימס פאקר. פרשה זו נפתחה בבדיקת מידע שהתקבל במשטרה לפיו יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, נוהג להתארח בסוויטה במימון פאקר.
עו”ד חדד טען כי המידע שהתקבל במשטרה “התברר בסוף כשקרי”, שכן המידע נגע למיזם הנדל”ן סי אנד סאן ואילו בפועל הסוויטה היתה במלון רויאל ביץ’. כמו כן, הוסיף עו”ד חדד, “פאקר לא מימן” את הלינה של יאיר נתניהו בדירה, שכן הוא ממילא שילם שכר דירה קבוע למלון, כך שמבחינתו לא היה כל הבדל אם נתניהו הבן לן שם או לא.
במהלך החקירה הוציאה המשטרה צווי חיפוש ותפיסה. עו”ד חדד שאל את ברנור האם לפני הוצאת הצווים עדכנו השוטרים את היועמ”ש בתוצאות הבדיקה עד לאותו שלב, “כלומר שזו דירה קבועה של פאקר, שהוא ממילא לא משתמש בה”.
“זה 16-20 אלף דולר, תעשה את החשבון”, הציע ברנור לעו”ד חדד
“עדכנו”, השיב ברנור, “אבל לא בפירוט שאתה אומר. היו גם ממצאים נוספים”.
“מה למשל?”, שאל עו”ד חדד.
“למשל שזו דירה שעלתה 16-20 אלף דולר וגם יאיר נתניהו עושה בה שימוש תכוף”. לדברי ברנור, התברר לחוקרים כי נתניהו הבן לן בה “לפחות 30-40” פעמים.
עו”ד חדד הדגיש כי מדובר על תקופה של כמה שנים, וכי בכל מקרה “גם אם הוא ישן שם וגם אם לא, פאקר משלם אותו דבר על הדירה”.
“זה 16-20 אלף דולר, תעשה את החשבון”, הציע ברנור לעו”ד חדד.
“אני שואל אותך אם עדכנת את היועץ שאין עלות עודפת”, התעקש הסנגור.
“העלות היא שכר חודשי”, השיב ברנור.
השופטת פרידמן-פלדמן הצטרפה לשיחה, ותפסה את הצד של הסנגור. “אין הבדל בתשלום”, ציינה.
מלון רויאל ביץ’ בתל-אביב, פברואר 2024 (צילום: אורן פרסיקו)
“כל הממצאים הובאו בפני היועץ”, השיב הקצין הבכיר.
עו”ד חדד הציע שהחוקרים טענו כי רק משום שיאיר נתניהו לן בדירה משלם עליה פאקר 16 אלף דולר בחודש.
“זה פרט שמשתקף בחוזה, 16 אלף דולר”, השיב ברנור.
“רק שזה לא קשור ליאיר”, אמר עו”ד חדד.
“נכון”, השיב ברנור, “מי שמשלם זה מר פאקר. מי שנהנה מהדירה זה יאיר נתניהו”.
כמה יוסי
גם במסגרת חקירת “תיק 1000” נקטו החוקרים בנוהל שצרם לשופטים, זאת כשהתברר כי מלבד יאיר נתניהו גם ראש המוסד דאז יוסי כהן נהג להשתמש בסוויטה של פאקר. בחקירתו הראשית הסביר ברנור כי ברגע ששמע על כך עדכן את מפקדו ניצב מני יצחקי, שהיה בקשר שוטף עם היועמ”ש מנדלבליט, ובתגובה קיבל הנחיה להפריד את העדויות שנקבו בשמו של כהן. כתוצאה מכך כמה וכמה הודעות של עדים שראו את כהן נכנס לדירה של פאקר הוכפלו, פעם אחת עם שמו של ראש המוסד ופעם נוספת ללא השם.
יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר (צילום: יונתן זינדל)
ברנור טען כי כך נהג גם בחקירות אחרות שבהן נתקל בפרט מידע רגיש, שהיה צורך לשמור בסוד. “יש מצבים שבהם אתה מבודד הודעה אחת בנושא מסוים והודעה אחרת בנושא אחר”, הסביר.
“את הכלי של השחרה אתה מכיר?”, שאל עו”ד חדד ותהה מדוע לא בחר הקצין למחוק את שמו של כהן מההודעות. כך, הסביר הסנגור, יהיה ברור כי יש שם דבר מה שהוסתר.
“גם זו אפשרות”, הודה ברנור.
“אדוני מסכים שהדבר הזה עלול להטעות?”, תהה השופט בר-עם. “אין שום אינדיקציה לגורם שמקבל את ההודעה שהיה אולי נתון נוסף רלוונטי”.
“אדוני, אני לא מסתיר שום דבר, הכל נמצא”, השיב ברנור. “שני הדברים נמצאים בתיק ועוברים לכל הגורמים הרלוונטיים”.
השופט בר-עם לא השתכנע. “פרקטיקה כזו היא מאוד בעייתית”, אמר, “כי יש פה פוטנציאל של טעות”.
חקירתו של תנ”צ ברנור תימשך בשבוע הבא.
67104-01-20
