צ’ארלס מנסון. ריצ’רד רמירז. לינט פרום. אלה לא מושאי תכני דוקו-רצח קלאסיים בנטפליקס – כלומר, הם גם – אלא אנשים שמיכל וולס פגשה באופן אישי במהלך חייה, לעיתים על בסיס קבוע ולעיתים עם אבטחה מינימלית. אבל מבחינתה ומבחינת “האסירה איקס”, סדרת הדוקו החדשה עליה בכאן 11, “מכל המפלצות שפגשתי, אבא שלי הוא המפלצת הכי גדולה”.
אביה החורג של וולס (לשעבר בן-חורין) הוא מרדכי (מוטק’ה) קידר, “האסיר איקס” המקורי. קידר נחשד ברצח נהג מונית, גויס ליחידה מיוחדת של אמ”ן ופעל מטעמה בארגנטינה עד שנעצר – והורשע – ברצח של איש הקשר היהודי שלו, קלמן קליין. אחרי שרצח ולפני שנעצר הוא אפילו הספיק לעשות איזה אורגיה או שתיים. 17 שנים הוא ישב בכלא רמלה, חלקן בבידוד מוחלט במה שהפך לימים ל”אגף האיקסים”. אבל זה לא היה רק הבידוד, אלא גם צו איסור הפרסום. כפי שיקרה במקרים נוספים בעתיד, ע”ע בן זיגייר (מושא דוקו אחר, “האסיר X”, שיעלה בקרוב), רק אירועים שאינם תלויים בצנזורה יציפו את הפרשה בציבור.
ב”האסירה איקס”, שאת שלושת חלקיה יצרה הבמאית לימור פנחסוב, שזורות הפגישות שוולס ניהלה לאורך השנים עם מנסון ו-11 פושעים נוספים. לא עבריינים שגרתיים, אלא גדולי הפסיכופתים. על אף היותה עיתונאית, וולס לא עשתה זאת בשליחות כלי תקשורת כלשהו – היא עשתה זאת בשביל עצמה. היא חקרה סיפורי רוצחים, בהם סירחאן סירחאן וניסיון לפגישה עם יגאל עמיר, בעיקר בשביל להבין יותר טוב את אבא שלה. בריאיון שפורסם איתה ועם קידר לפני למעלה מעשור ב-mako, וולס עמדה על כך שנעשה לו עוול אך שתלה רמזים למערכת היחסים המורכבת בין השניים. עכשיו, עם הסדרה החדשה, מתברר עד כמה מערכת היחסים הזאת הייתה מורכבת, מסוכנת ואלימה.
תוך שימוש בשחזורים דרמטיים עם השחקן מוריס כהן, פנחסוב מתמסרת באופן מוחלט לרצון של הגיבורה שלה. זה כמובן לא מפריע כאשר וולס מפרקת בזהירות את מה שעברה עם אביה החורג – אבל לאורך הפרקים נוצר הרושם ש”האסירה איקס” מעדיפה לברוח מהסיפור המעניין באמת, האישי, לטובת אנקדוטות מעבר לים. אלה אולי הישגיות אך נטולות חידוש כלשהו, בטח עבור הקהל הישראלי, בטח עבור מי שכבר רווה שיחות עם רוצחים בטלוויזיית הסטרימינג. כשג’פרי דאהמר הוא תחפושת לגיטימית לפורים, מעל רוב “האסירה איקס” מתנוססת תחושת “עכשיו באים?” רצינית.
לכן אם יש סוד קסם שבגללו שווה לצפות ב”האסירה איקס” – ואכן יש, הוא פשוט מצומצם – מדובר בחקר הדמות שפנחסוב מנסה לבצע על וולס. הסיבות שהניעו אותה להתגייס לפרויקט הזה מלכתחילה, וביתר שאת כשהבמאית נכנסה לתמונה, נוכחות וברורות גם בלי שהיא תצטרך להכיר בהן בקול רם. והגילויים על מה שקידר העביר אותה, יחד עם ההבנה שרק היום היא בשלה לחשוף את הסיפור כולו, מבהירים שאין טעם להתעכב על שרטוט קווים מקבילים בינו לבין מפלצות ידועות: הסיפור עצמו מפלצתי בדיוק באותה מידה.
