סרטים חדשים: ״מסכנים שכאלה״, ״הכוורן״, ״השנה שהייתה לנו״, ״שושנה״, ״יומני הזן״, ״שובו של ג’יפרס קריפרס״, ״חתונה יפהפייה״, ״טייס קרב״, ״לויתן על הגל״

באמצע עוד שבוע של מלחמה וחדשות רעות, הגיעו המועמדים והמועמדות לאוסקר. כולל ״מכתב לחזיר״ של טל קנטור ו״גולדה״ של גיא נתיב. ברכות להם ולכל מי ששמחנו לראות על הלוח, בהזדמנות זו. אנחנו בסריטה ניסינו לתרום את שלנו עם סקירות של לירון, עופר וגם שלי, כאשר אור היה אחראי על כל נושא האוסקרים. כרגיל, הסרטים החדשים רבים מכוח האדם או הפנאי שלנו, ולכן גם השבוע נצבור חוסרים שננסה לענות עליהם בסופש ואילך. אל תשעת הסרטים שמצטרפים להיצע הקולנועי לא הוספתי עוד סרט סטרימינג, כי יש גבול, אבל שווה להזכיר עוד הקרנות מחוץ למניין. למשל ״הפסיקו להיות הגיוניים״ שיוקרן מדי פעם, כולל הערב, או טרום-בכורות של ״מאווקה נסיכת היער״ (Mavka: The Forest Song) לפני הגעתו באופן רשמי בשבוע הבא. גם פסטיבל אקי-נו לקולנוע יפני נפתח הערב ויתרחב לאיטו אל כל הסינמטקים, ובעצם יהיה אירוע הקולנוע הגדול הראשון של השנה העדיין-חדשה בישראל. מה שמביא אותנו להתחיל באופן טבעי עם הסרט הגדול הראשון של השנתון הנוכחי.

מסכנים שכאלה (Poor Things) – המועמד ל-11 פרסי אוסקר, זוכה ״אריה הזהב״ של פסטיבל ונציה, ושיתוף הפעולה החדש של צוות ״המועדפת״, הלא הם: השחקנית-מפיקה אמה סטון, הבמאי יורגוס לנטימוס, התסריטאי טוני מקנמרה, והצלם רובי ריאן. הצוות המופלא רקח הפעם עיבוד לספרו של אלסדייר גריי, שמצידו שאב השראה לא מעטה מ״פרנקנשטיין״ של מרי שלי. סטון היא בלה בקסטר, ניסוי של מדען אקסצנטרי (ווילם דפו) לגדל מוח של תינוקת בגוף של אישה צעירה. חווית ההתבגרות של בלה, בדגש על סקרנות מן העולם החיצון והתעוררות מינית, היא המנוע העלילתי. כמו תמיד אצל לנטימוס יש הרבה ביקורת חברתית, בחינת מוסכמות והומור אפל, אבל מהרבה בחינות זהו עוד ניסוי קולנועי שלו ללכת לקצוות מבלי לוותר על סימני ההיכר. את הקאסט משלימים מארק רפאלו, ראמי יוסף, ג׳רוד קרמייקל ועוד כמה שהפתיעו אותי וחבל לי להרוס. יהיה לנו עוד טקסט מלבד זה שכתב עופר בוונציה כי יש המון במה לדון, תודה יורגוס.

הכוורן (The Beekeeper) – עוד הפקה אירופאית של במאי יווני, אה סליחה, טעות בסרט. זו הפעם האחרונה שאני משווה בין אנגלופולוס ודייויד אייר, מבטיח. האחרון ביים את סרט הפעולה הזה, עם ג׳ייסון סטייתהם בתפקיד הראשי ועל-פי תסריט של חובב המותחנים-זבלונים קורט ווימר (בעיקר סרטים שנראים כמו סרטים אחרים, דוגמת ״שיווי משקל״, או רימייקים מיותרים כמו ״נקודת פריצה״). ג׳יי-סטיית מגלם את הגיבור, שהוא גם כוורן אבל גם חבר לשעבר באגודת צללים שנקראת ״הכוורנים״, ואילו הייתי יצירתי יותר הייתי מוצא דרך לשלב פה את המילה ״קברן״ כי הוא עומד לכסח די הרבה אנשים, על פי הקדימון. כל זאת כאשר תוכניתו לנקמה משתבשת או שמא מתרחבת. ג׳וש האצ׳רסון נראה כמו המועמד המוביל לחטוף, ולצידו בקאסט גם ג׳רמי איירונס, מיני דרייבר, בובי נדרי ואמי רייבר-למפמן.

שושנה (Shoshana) – הסרט הזה מוצג רק בבתי הקולנוע של מובילנד והוט סינמה, עד כמה שמצאתי, אבל גם הפצה מצומצמת היא הפצה במדור הזה, כידוע. בהתחשב בנושא ובזהות הבמאי הייתי משער שההפצה תהיה רחבה יותר, זה כן. זאת משום שמדובר בסרטו של מייקל ווינטרבוטום הוותיק, המתרחש בפלשתינה של תקופת המנדט הבריטי ומכיל מצוד אחר אברהם שטרן (אורי אלבי). העלילה מתמקדת בשוטרים בריטים המנהלים את היחידה ללוחמה בטרור (היהודי) בתל-אביב, בגילומם של דאגלס בות’ והארי מלינג, המבקשים לסכל את פעילויותיו של שטרן, משורר ומנהיג המחתרת היהודית. אחד מהם מתאהב בציונית מקומית, ששמה כשם הסרט ומגלמת אותה אירינה סטרשנבאום (״קיץ״). התמונה בראש הפוסט היא מתוך הסרט.

השנה שהייתה לנו (Une année difficile / A Difficult Year) – נעבור לצרפתית ואל הסרט שוודאי יהיה להיט גדול אף יותר מן השניים לעיל, בישראל כמובן. זאת משום שמדובר בסרטם החדש של הצמד אריק טולדנו ואוליבייה נקש (״מחוברים לחיים״, ״סה לה וי״, ״יוצאים מן הכלל״) שהכותרת שלו מתאימה במיוחד לישראל דאשתקד, בכל השפות. פיו מרמיי וז׳ונתן כהן מגלמים את הגיבורים, שני נוכלים נטולי סטטוס שמצויים בחובות ומחפשים דרך יצירתית לשרוד. הם מצטרפים לקבוצת פעילי אקלים, תחילה בשביל הכיבוד ובהמשך מסיבות נוספות, למשל העובדה שאחת הפעילות בקבוצה נראית כמו נעמי מרלן. ייתכן גם שייפתחו תודעה סביבתית או סתם יידבקו בהתלהבות של הפגנות סוערות, אם לשפוט על פי הטריילר. מתייה אמלריק הוא אחד הפרצופים המוכרים הנוספים על המסך.

השנה שהייתה לנו

יומני הזן (The Zen Diary) – קצת יפנית לשם גיוון, בסרטו של יוג’י נקאה. הסרט מתרחש לאורך שנה ומתמקד בשינויים בטבע, כפי שהם משתקפים מבעד לעיניו של הגיבור החי עימו בהרמוניה. מדובר בסופר מבוגר המתגורר לבדו בבקתה, מלקט ומגדל מזון בסביבה ההררית בה בחר להשתקע. מדי פעם מבקרת אותו העורכת שלו, השותפה למסע הקולינרי שלו ואולי גם לרצונות רומנטיים הדדיים. המכשול העומד בפניהם הוא חוסר היכולת של הגיבור להיפרד מאשתו המנוחה כבר שנים, בטקס של קבירת האפר שלה.

שובו של ג’יפרס קריפרס (Jeepers Creepers: Reborn) – האם תזכרו את סרט האימה מתחילת האלף הנוכחי ״ג’יפרס קריפרס״? אני זכרתי במעורפל רק בגלל השם המתחרז, ולא האמנתי כמה המשכונים ורימייקים יצאו מאז ועד היום. למעשה, הסרט הנוכחי הוא מודל 2022 בזמן שאחריו יצא סרט-מעריצים בשם ״Jeepers Creepers Returns״, ספק כדי לבלבל אותי אישית. בסרט הרשמי בהחלט, שביים טימו וורנסולה (״איירון סקיי״), חבורת צעירים מגיעה לחגוג במעין-פסטיבל שמוקדש ל״קריפר״, הנבל/מיתוס מהסרט הראשון. הוא חוזר בכל 23 שנים להפחיד צעירים, והחוגגים ספק מקווים להיתקל בו וספק נהנים מהתימה של האירוע. השיא אמור להיות חדר בריחה בהשראת הקריפר, כולל תיעוד של המשתתפים בידי צוות צילום, אבל עד מהרה הם מגלים שמנסה לצוד אותם הדבר האמיתי. מככבים: אימרן אדמס, סידני קרייבן, אושן נבארו וג׳רואו בנג׳מין בתור הקריפר.

טייס קרב (Fighter) – נמשיך לגוון עם קולנוע הודי, הפעם בניחוח ״אהבה בשחקים״. מספר טייסים מובילים בחיל האוויר של הודו מתאחדים ליצירת יחידה חדשה, שמטרתה להילחם בטרוריסטים פקיסטניים באזור חבל קשמיר. עד כאן העלילה בסרטו של סידהרט אנאנד (״פטאן״), אבל חשוב לי לא פחות לספר שהטריילר מבטיח: קרבות אוויר בהילוך איטי, נסיעת אופנוע רומנטית, משחקים שובביים בשלג, שבירת חוקי הפיזיקה, דגלים מתנופפים בעוז, וכמובן ריקודים המוניים. עם ריטיק רושאן, דיפיקה פדוקון, ואניל קאפור.

חתונה יפהפייה (Beautiful Wedding) – חזרה אל סדרות סרטים לנוער, שאני אף לא בטוח שהן באמת סדרות סרטים אבל האינטרנט מוכיח לי אחרת. אחרי ש…סיימנו עם סדרת סרטי ״אחרי ש…״ הגיע ״אסון יפהפה״ בשנה שעברה, על פי ספריה של ג’יימי מקגווייר, והנה יש לסרט המשכון. רוג’ר קאמבל, מי שביים את ״אחרי ש…״ הראשון ובעברו את ״משחקי פיתוי״, עיבד ואף ביים. וירג׳יניה גרדנר ודילן ספראוס מככבים בתור שני צעירים שיצאו להתהולל בלאס-וגאס וגילו בבוקר שהם נשואים. משום מה, הם מחליטים לטוס לירח דבש במקסיקו כדי לראות האם ברצונם לבטל את הסכם האיחוד, או להישאר יחדיו למרות פיתויים יפים ומושכים סביב.

לויתן על הגל (Katak: The Brave Beluga) – אני לא בטוח איזה חג משפחתי יש הסופש שמצדיק סרט אנימציה לאנימציה באולמות, אולי לכבוד ט״ו בשבט, ואולי סתם כך צ׳ופר להורים מותשים. בכל מקרה מדובר בהפקה קנדית, בדיבוב לעברית כמובן, אודות לויתן בלוגה, או לבנתן בעברית צחה, המבקש להוכיח את בגרותו. בעוד כל חבריו כבר גדלו והלבינו, קטאק נותר אפרפר וקטן יותר ולכן נחוש להראות לכולם ממה הוא עשוי. הוא יוצא למסע אל עבר הצפון, שם יפגוש בין היתר דובים ולויתנים אחרים, למשל אורקה (קטלן). סרטם של כריסטין דלייר-דופונט וניקולא למאי.

קשור