הקיץ האחרון הביא איתו רוח חדשה ורעננה לכדורסל הישראלי. לא עוד מכבי תל אביב והקבוצות שמשתרכות אחריה, אלא שתי אימפריות שמאחוריהן עומדים אנשי עסקים אמידים שיכולים להסתכל לצהובים בגובה העיניים, ואולי אף מעל לכך. מתן אדלסון בהפועל ירושלים ועופר ינאי בהפועל תל אביב. האחרון היה מאחורי הקלעים במועדון האדום והחליט לצאת אל הפרונט ולהשקיע כסף רב כדי להפוך את הקבוצה לאימפריה לא רק ברמה המקומית, אלא גם באירופית. בראיון ל”אמרו לו”, פודקאסט אוהדי הפועל ת”א, סיפר ינאי על החוויה הראשונית של להיות בעלים של קבוצת כדורסל והתכניות השאפתניות שלו לעתיד.
המחברת האדומה שהוא מסתובב איתה בזמן משחקים
“עולם הכדורסל הוא חדש לי. מה אני כותב במחברת האדומה שאני מסתובב איתה? כל דבר שנראה לי מעניין, אני רושם. זה יכול להיות מגבות, זה יכול להיות שחקנים, זה יכול להיות כל דבר, ואז נדבר על זה. המשמעות של המחברת האדומה זה שאני מגיע למשימה, לא מגיע לפאן. בעיני יש לנו משימה גדולה שיש לנו שאנחנו צריכים לעמוד בה – להביא אליפות אחרי הרבה שנים ולהביא תארים נוספים, וכדי שזה יקרה, ואני תפקידי כראש המערכת זה לשדר את הרצינות המקסימלית. מבחינתי, כשאני במגרש, זה זמן עבודה ולכן אני מסתובב עם המחברת בכל מקום. אני רואה את עצמי כעובד עבור המועדון והתפקיד שלי זה לוודא שאנחנו מצליחים לעמוד במטרות שלנו. מה כתוב במחברת? הכל בפרטי פרטים הכי קטנים. יש הרבה שיחות לתוך הלילה עם רמי ודני. אני לא מדבר עם שחקנים, אבל עם דני ורמי אני מדבר המון”.
כמה אתה אוהב כדורסל באמת?
“התחנכתי בישיבה. היתה לנו רבע שעה הפסקה, וברבע שעה הזאת הספקנו להתלבש, להתארגן ולשחק כדורסל. הייתה לי תשוקה כילד לכדורסל מילדות. כשמתבגרים, אתה רואה דברים בצורה רחבה יותר – אתה רואה פתאום את הקבוצתיות, אתה רואה אפשרויות לשבור תקרות זכוכית, ואני חושב שהשנה התחלנו לעשות את זה, ואני מקווה שנעשה את זה עוד. אני נהנה מאוד ממה שקורה”.
למה דווקא הפועל?
“רמי אמר לי גם… שאני לא יודע את זה, אבל אני בעצם אוהד. הדברים שאני מזדהה איתם בצורה הכי עמוקה זה הערכים של הפועל. זו היכולת לגלות אופטימיות במצב מאוד קשה, ולחתור למעלה ולמעלה, ולהתקדם ולשבור תקרות זכוכית. לעשות את זה בצורה שעושה את זה עם ערכים. הסיבה השניה שהלכתי על הפועל זה שחר ונדב, השותפים שלי, שהם אוהדי הפועל ת”א, וידעתי שהם מאוד יסייעו לי בזה. הסיבה השלישית זה שלא חשבתי שאני צריך להגיע למקום, אלא אם אני יכול להגיע מאוד רחוק. בהפועל יש צירוף נסיבות שמאפשר את זה. זה נובע בגלל שזו קבוצה שנמצאת בת”א, שיש לזה את המשמעויות של המרכז ובסיס אוהדים גדול, זה נובע מזה שהייתה הנהלה טובה ויציבה שבמשך שנים סוחבת את הפועל ת”א על הכתפיים, וכן את שחר ונדב השותפים שלי שהם אוהדי הפועל. יש פה צירוף נסיבות שהדבר הכי חשוב בו זה שיש פה אוהדים, אבל אוהדים עם נשמה, זה מאוד מיוחד בעיני. זה מדהים אותי לראות את הנוכחות של הקהל של הפועל בכל מגרש, יש משהו בקהל של הפועל שהוא לא נורמלי וזה מדהים. בעיני זה החומר שממנו נוצרות אגדות”.
האם אתה מרגיש שהפועל זה מה שציפית?
“מה שקרה ב-7 באוקטובר יצר עוצמה גדולה יותר לכל מה שקורה. הקהל של הפועל הוביל את כל נושא ההלוויות והזיכרון. הקבוצה הפכה להיות פלטפורמה קהילתית שתומכת במשפחות נרצחים וחטופים. אחרי זה הקבוצה עשתה, אבל כל הפעולות התחילו בקהל. אירועי ה-7 באוקטובר יצרו חיבור שהם בשנות כלב, מה שהיה לוקח המון שנים, פתאום הזדרז והעוצמות מאוד גדולות”.
היו בוודאי הרבה שאמרו לך לא להיכנס להפועל ת”א
“תראה, להפועל ת”א יש בחוץ תדמית שלילית שהיא מאוד לא מוצדקת. החיוב עולה על השלילה בעיני. ראינו את הטקס בב”ש, שמה שהיה שם זה כאב לי כמו אגרוף בטן. כולם הזדעזעו מזה, ואז היה הסיפור של המטוס הקדוש – שהטסנו 150 אוהדים, ואז אתה רואה את תגובת התקשורת. על המקרה בב”ש כל התקשורת עשתה סיבוב, כי הפועל ת”א זה הנבל הצפוי, ואז כשהפועל עושה משהו מדהים כמו המטוס הקדוש לבלגרד, אז לא מהדהדים את זה מספיק. החיוב עולה על השלילה מההיבט הזה. הלכתי על הפועל כי חשבתי שאני יכול להביא שינוי משמעותי, יש פה הנהלה חזקה ואני יכול לתת לה בוסט. המטרה היא להפוך לקבוצה שידברו עליה בכל אירופה”.
“אני מעריך את הדרך שהפועל ת”א עשתה לפני, ואני מקווה שנצעד קדימה בדרך ארוכה ומשמעותית תוך שינוי גדול. יש המון היבטים לשינוי – אנחנו צריכים להכנס ליורוליג, לקבל חברות קבע ביורוליג, אנחנו צריכים אולם גדול יותר. כל הדברים האלה יקחו זמן, אבל להפוך את הפועל ת”א לקבוצת יורוליג, קבוצת טופ יורוליג, שזה השם של קבוצת הוואצאפ שלנו, ההנהלה של הפועל, זה תהליך שייקח כמה שנים”.
מה היה המשחק הראשון שבו הבנת שאתה הולך לכיוון של רכישת הקבוצה?
“בשנה שעברה הייתי בשיחות, אבל לא הגעתי למשחקים. הייתי במשחק שהכריע את האליפות אחרי שאני שנים מאחורי הקלעים, ואז פתאום ג`ייקובן בראון לוחץ לי יד ועושה לי אאוטינג. שם למעשה הייתי כבר בכובע של אדם שעומד לרכוש את הפועל ת”א, אבל אף אחד לא ידע. הייתי במשחק ואז דני פרנקו הוריד את אונואקו לקראת הסוף, ואם הייתי בכובע אחר, אולי הייתי אומר לו משהו. אני תופס את הראש וכל כך רציתי שנזכה באליפות, אבל זה היה מסוג המשחקים שהורידו לי את האסימון שצריך לעשות את השינוי”.
איך אתה רואה את הקבוצה העונה?
“יצרנו קבוצה של חבר`ה שאישיותית עובדים מצוין יחד, וגם מבחינת רמת כישרון – רמת הכישרון מרשימה, גם בצד ההגנתי וגם בצד ההתקפי. אנחנו רוצים לשלוט כל הזמן, ואנחנו מתחילים לראות את זה. יהיו תארים, אבל זה לא יהיה דרמה. אנחנו רוצים כל הזמן להאבק על תארים”.
האם אתה רואה תרחיש שמסיימים עונה בלי תואר ועדיין זו עונה טובה?
“קשה לי לראות את זה. אנחנו משחקים מצוין, ואני חושב שאנחנו חייבים לסיים את העונה הזאת עם תואר. אני חושב שאנחנו נהיה בסדר, אני לא אומר את זה בשחצנות. נשחק כדורסל טוב, והתארים יגיעו כדרך אגב, בלי דרמה. המטרה היא לשנות את התפיסה – ממועדון צנוע שחושש להביע מטרות גדולות, לכזה שמדבר על תארים”.
סיפור השעון שקנה לכל השחקנים ב-40 אלף יורו לשעון ועליו החריטה “אליפות 2024”
“אחרי ה-7 באוקטובר אנחנו נמצאים במדינה כאובה מאוד, ובסיטואציה הזאת יש לנו שחקנים מאוד טובים וכולם מאוד מחוזרים. לכולם היו הצעות מהיורוליג וכולם בחרו להשאר, וזה לא מובן מאליו. זאת לא שנה רגילה, היה לי את הרעיון עם השעון – ואז עשיתי את המהלך שחשבתי עליו. מה עשיתי? הלכתי לחנות שעונים וקניתי 20 שעונים לכל השחקנים ב-40 אלף יורו. על השעונים האלה היה כתוב `אליפות 2024`. היו אנשים שראו את זה כמשהו שחצני, אבל התוצאה של זה היא תוצאה חיובית וטובה – רציתי להראות לשחקנים שאני מביע אמון בהם. אני ניסיתי לשדר להם – יש אליפות. אחרי השנה הזאת אני אחזור להיות צנוע כמו בדרך כלל. אני עושה את ממקום שאני בטוח שאנחנו הולכים לעשות את זה, ואני רוצה שנהיה מחויבים בצורה מלאה להצלחת האירוע הזה. זה למעשה הרעיון של הצעד הזה”.
אירועי ה-7 באוקטובר
“היה מאוד קשה, כי אני מכיר המון נפגעים. מי שהתעשת ראשון בנושא הזה היה רמי כהן, שהתחיל להחליף ביתיות. במשחק הראשון לא הייתי, ואחרי זה הגיע המשחק בלונדון, והבנתי שזו עונה אחרת, לא שנה רגילה. אמרתי לשחקנים – אתם משחקים בשביל קהילה כאובה, זה דבר גדול לאין שיעור משנה רגילה. זה משהו שמאוד מרים את השחקנים”.
האם אתה רואה תרחיש שהפועל תארח ביורוקאפ העונה?
“אופטימיות זהירה. הייתה פגישה עם הנהלת היורוקאפ. אנחנו עושים המון פעולות מאז הפגישה הזאת, אבל יש סבירות טובה שבמינימום יהיה קהל בבלגרד, ואני גם אזמין קבוצות שיגיעו לכאן – אני אזמין אותם ואארח אותם במלונות טובים, בתקווה שהם יסכימו לזה”.
עד כמה אתה מעורב ברמה המקצועית?
“יש לי הערכה גדולה לדני פרנקו. אני חושב שהוא מוח כדורסל מרשים שמצליח להוביל את המערכת בצורה טובה עם המון קשיים ואתגרים. אני לא מתיימר להבין יותר ממנו, זה המקצוע שלו, אבל אני כן יכול לשאול אותו דברים. זה פחות מגיע מהכיוון המקצועי, אלא יותר מהכיוון הניהולי המאתגר – שאני רוצה לאתגר אותו ניהולית. אני לא מציק לו ולא מתערב לו, רק רומז. הוא מגיב טוב. התפיסה בהפועל מקצועית שהמפתחות בידיים של דני פרנקו. אני נותן לו כל מה שהוא צריך והוא צריך להביא הישגים. זה פשוט מאוד”.
“ב-9 בינואר, עם סיום מועד הרישום ביורוקאפ, אני זוכר את עצמי נמצא בבלגרד ואני ממש מתייסר ביום הזה. שאלתי את רמי כהן האם עשינו את כל מה שרצינו לעשות כדי להצליח והבאנו את כל השחקנים שרצינו. אני חושב שלא פגענו בכל המטרות שרצינו, אבל אני חושב שיש לנו פאזל טוב של שחקנים. ניסינו להביא שחקן ב-9 בינואר, אבל מעדיף לא להרחיב על זה”.
המבנה של הפועל ת”א הוא עדיין לא רחב כמו קבוצות יורוליג
“אנחנו הוספנו רק לאחרונה 10 משרות חדשות בהפועל ת”א. אנחנו עדיין לא במקום הזה של מבנה יורוליג, אבל אנחנו צועדים לשם. ספורט דיירקטור זה דבר שאנחנו חושבים עליו, זה ככל הנראה יהיה זר כי אנחנו רוצים מישהו שיהיה במוסדות אירופים ואז הוא יוכל לעזור לנו בהשתלבות ביורוליג. אני לא מכיר מאמן ישראלי טוב מדני פרנקו, ואני אומר את זה בצורה חד משמעית, אנחנו מאמינים בו. אבל כן ייתכן שנביא ספורט דיירקטור, זה אף פעם לא טוב שהכל נמצא על כתפיים של בן אדם אחד”.
כניסה ליורוליג
“בתפיסה שלי, השוק הישראלי צריך לשים ביורוליג בין 2 ל-3 קבוצות. אנחנו נהיה הקבוצה השניה ביורוליג, אני מאמין בזה. אני אהיה בעד שהפועל ירושלים תהיה ביורוליג ואני מאחל לה להיות שם. אני חושב שרוצים ספורט תחרותי, ואם יש קבוצות שרוצות להגיע ליורוליג, אז אני כמובן אהיה בעד זה. היתרון שנביא ליורוליג – זה דבר ראשון דרבי – תראה את הדרבי היווני ואת הקלאסיקו של ריאל-בארסה. דרבי זה אירוע מדהים ליורוליג, שיוצר רמת עניין נוספת. דבר שני, תשאל את עצמך בתור מנכ”ל היורוליג – רוצים להגדיל את ההכנסות מהעסק. אם העסק הוא נטול נשמה והכל ממוסחר, הכל יכול לקרוס. אם יכניסו קבוצה מלאת נשמה, זה משהו שמועיל לכל המפעל ולכן אני חושב שיש לנו ערך ביורוליג”.
“משום מה אני לא רואה בזה (בכניסה ליורוליג) אתגר כזה גדול, האתגר הגדול באמת שלנו זה לזכות ביורוליג. כי אז אתה באמת מתמודד עם קבוצות עם תקציבים עצומים, אין לך מסורת של משחקי יורוליג ולא ברור אם תצליח לעמוד בעומס. זו רמת אתגרים שנצטרך להבחן בה. גם זה אני מאמין יקרה בקרוב”.
הגדלת הדרייב אין
“יש כמה פתרונות: יש את נושא האוהל שדובר עליו, אבל לדעתי הרגולציה לא תאפשר את זה. אנחנו צריכים למצוא פתרון, אני כן חושב שבטווח הארוך אנחנו צריכים אולם שהוא גדול יותר מהיכל ביד אליהו. למי יש יותר אוהדים שרוצים לבוא למשחקים? למכבי ת”א או להפועל? אני בטוח שלהפועל ת”א. אני חושב שאנחנו יכולים להגיע למעל ל-12 אלף אוהדים. אנחנו נמצאים במרכז, לכדורגל יש עשרת אלפים מנויים כמעט והקבוצה לא מצליחה, אז למה שלא יבואו יותר לקבוצה מצליחה?”.
נושא התקציב
“כדי להצליח ביורוקאפ בשנה הבאה נצטרך 40-45 מיליון, ביורוליג 80 מיליון, והיום התקציב הוא 35 מיליון ש”ח. אם נרצה לשמור על השחקנים שלנו, נצטרך חוזים גבוהים יותר כי הם שווים יותר, זה ברור”.
האם אתה חושב שהפועל תוכל להציע לשחקנים ישראלים מובילים דברים שיהיו יותר אטרקטיביים ממכבי ת”א?
“אני לא רואה אתגר בהתמודדות מול מכבי ת”א בשום דבר. אתגר זה משהו מורכב, אני לא רואה בזה אתגר. ברור שכל שחקן ישראלי טוב יהיה רלוונטי להפועל וניאבק עליו. יש לנו שחקנים מדהימים ולא צריך להיות רגשי נחיתות כלפי אף קבוצה”.
האם יש שחקן שאתה חולם להביא, בהנחה שהפועל תהיה ביורוליג
“אני חושב שהקבוצה הנוכחית צריכה להשאר, צריך לשמור על הקבוצה הנוכחית. זה לא יהיה פשוט. בנוסף נצטרך ביורוליג עוד 5 שהוא איכותי ועוד ישראלי אחד או שניים. מי הישראלי? אני לא אגיד, אבל כבר דיברתי עם אבא שלו”.
