לאחר שנדחתה פעמיים בשל האירועים הקשים שהתרחשו, עם נפילתם של 21 לוחמים בקרבות מול חמאס, הזמר והשחקן עידן עמדי מקיים היום (ה’) מסיבת עיתונאים בבית החולים שיבא תל השומר. המפגש נערך עם שחרורו של עמדי להמשך שיקום בביתו, לאחר שזה נפצע קשה בעת שלחם ברצועת עזה. “גופי נפגע, אבל רוחי חזקה מאי פעם”, אמר. “אני אשוב לשיר, לשחק. אם אלוהים ייתן לי כוח – אני אשוב להילחם למען המדינה שלי”.
“המעמד הזה לא טבעי לי אז תהיו סבלניים”, אמר בפתח דבריו. “בוקר טוב לכולם, אם אפשר להגיד ‘בוקר טוב’ בימים אלה. אני רוצה בראשית דבריי לשלוח חיבוק למשפחות השכולות, אני יודע שאין מילים שינחמו את הלב, חשוב לי שתדעו שהבנים והבנות שלכם הם הגיבורים שלי עד סוף ימיי. ברגעים מסוימים הרשנו לעצמנו לבכות ביחד, הייתה להם משמעות עצומה.
“הגעתי לכאן שרוף ומפויח. למרבה האירוניה הייתי בלתי ניתן לזיהוי, ועל התג נכתב ‘אלמוני בן 22’. ביקשתי לקיים את מסיבת העיתונאים הזו מכמה סיבות; הראשונה – להודות לצוותים הרפואיים, אתכם אני רואה כלוחמים בשטח. אין בפי מילים להודות לכם, קצר הדף מלהכיל את שמותיהם של כולם אבל חשוב לי שעם ישראל ידע שהוא זכה בצוותים הרפואיים המסורים והמקצוענים ביותר.
“סיבה נוספת שבגללה אני כאן היא ההבנה העמוקה של פצועי המלחמה. אני פוגש אותם בבדיקות ובמחלקות השונות. אם יש דבר טוב שקרה בעקבות הפציעה שלי, זה היכולת שלי להיות שליח. בשביל אנשים מסוגנו, שרגילים להיות עצמאיים וחזקים, הדבר הזה כשלעצמו הוא אתגר – להבין שאתה פצוע וחולה, לעכל דברים, ולקבל שיש דברים שכנראה לא ישובו להיות כבעבר. מכם הציבור אני מבקש – כפי שהייתם למעני תהיו למענם. תנו להם את המקום להשמיע את כאבם, תתמכו ותחבקו. אלה שרצו ראשונים ללא היסוס ומרצון מתוך אהבת העם והארץ זקוקים לכם כעת בשעה הקשה שלהם. הפציעות שלהם אינם רק פיזיות, אלא גם נפשיות. במהלך הקרבות איבדנו אחים לנשק. יש דברים שלוקח לנפש זמן לעבד ולהכיל. יש לי האפשרות לעמוד על הבמה ולדבר בשמם ולבקש מכל הגורמים המקצועיים והאזרחים – בבקשה שימו לב אליהם.
“המבצע בו נפצעתי היה מבצע חשוב וערכי. אינני יודע מה כבר התפרסם, אז אהיה זהיר. הדברים שמצאנו שם הדירו שינה מעינינו. ההיקף והעומק של המנהרות והאמל”ח המיוחד שנמצא שם הם הוכחה נוספת לאכזריות של אויבינו. מסיבות שעדיין מתוחקרות, התאונה הזו הסבה נזק רב לכוחותינו, שניים מתוך ההרוגים היו לוחמים וחברים בצוות שלי. רס”ל גבריאל בלום ז”ל ורס”מ עקיבא יסינסקי ז”ל.
“גברי היה לוחם מקצועי, אדם חד סקרן וחזק. זכיתי להכיר אותו במלחמה וללחום לצידו. הוא היה אדם אהוב. עקיבוש, עקיבא ואני מכירים מגיל 19, התקבלנו יחד לצוות הסיור, הוכשרנו יחד, לחמנו יחד במצבעים רבים ובמלחמות השונות – מעופרת יצוקה, דרך צוק איתן, וכמובן במלחמה הנוכחית. איך אוכל להיפרד ממך? כבר כמה ימים שאני נאבד בגעגועים אליך שמפלחים לי את הלב. הלוחם הכי ידען ומקצוען, חזק וטוב לב, צלף חד פעמי ששמו הלך לפניו. היית תופס אותי בלילות אחרי שכולם נרדמו, ומדייק אותי. היית לי למצפן ערכי ומוסרי. מהרגע שהתעוררתי בטיפול נמרץ שאלתי אם שרדת. סיפרת לי על התואר שסיימת והספקת לזרוק לי בדיחה צינית אחרונה: ‘אתה רואה עמדי? יש אנשים שעושים משהו רציני בחיים שלהם’. אני מעריך אותך ואני אוהב אותך לעד. למשפחות של גברי ועקיבוש, אני מצטער שלא עמדתי במשימתי כמפקד להשיבם הביתה בשלום, הכאב הזה ילווה אותי כאות קין עד יומי האחרון”.
“במהלך השנים האחרונות הייתי פעיל במטה השבויים והנעדרים להשבתם של הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. עם חברי הקבינט והכנסת אמרנו שבעיית השבויים היא כרגע בעיה של משפחות בודדות, אבל אם מדינת ישראל לא תשכיל – יבוא יום וזו תהיה בעיה של רבים. כואב לי לגלות שצדקתי. המסר הכי חשוב שאני רוצה שייצא מכאן הוא שאסור לנו להפקיר אותם פעם נוספת. כדי לשוב ולבנות את האמון עלינו להשיבם הביתה – זוהי חובתנו המוסרית”.
יעל פרנקל, מנהלת בית החולים, סיפרה קודם לכן: “אני מאוד מתרגשת להיות איתך כאן היום ביום הזה, שהוא עוד איזה סמל קטן שאתה משתחרר מהאשפוז, וככה נזכרים ביחד בשבועיים וחצי האחרונים שאתה איתנו כאן. עידן הגיע אלינו, כשהוא במצב פצוע קשה, מונשם ומורדם, אחרי טיפול הירואי שקיבל בשטח על ידי צוותי 669 והגיע אלינו מוסק. מאז עברנו יחד דרך לא קלה אבל איתך היא היהתה הרבה יותר קלה, כי לטפל במישהו כזה כוח רצון וכזאת אופטימיות וכאלה כוחות – זה ממש הדוגמה לניצחון הרוח של עידן, שלנו ושל מדינת ישראל”. עוד היא הוסיפה כי “יש לנו כאן כמאתיים פצועים שנמשיך ללוות אותם”.
למסיבת העיתונאים בשחרורו מבית החולים שיבא מעוררת עניין גם בעולם: כלי תקשורת אמריקנים, סוכנויות ידיעות וכלי תקשורת מאיטליה, צרפת וגרמניה.
עמדי שירת במילואים מאז 7 באוקטובר כלוחם חיל ההנדסה, עד שנפצע כאמור באורח קשה ברצועת עזה לפני כשבועיים. הוא פונה לבית החולים שיבא בתל השומר, והיה מורדם ומונשם עם רסיסים בכל חלקי גופו, וטופל ושוחרר ממחלקת הטראומה כעבור מספר ימים. בעקבות שיפור במצבו – הוא משוחרר לשיקום ביתי, כפי שנמסר מטעמו.
בחודש נובמבר האחרון כתב עמדי באינסטגרם כי הוא “מוכן לא להופיע ולא לשיר שנה” כדי להמשיך בלחימה. לדבריו, “אסור להפקיר בשנית את אזרחי הדרום והצפון. כל דבר שהוא לא חיסול חמאס בעזה וטיפול שורש בחיזבאללה בדרום לבנון זה סכנה מיידית לילדים שלנו”.
במהלך חודשי הלחימה פורסמה שורה של תיעודים מהרצועה שבהם כיכב. כך למשל, פורסם סרטון שצולם מכמה זוויות שתיעד השמדת בית ספר בשכונת שג’אעיה בעזה שבו אותרו תשתיות טרור ובהן גם פירי מנהרות ששימשו את מחבלי חמאס, וכן אמצעי לחימה ומטעני חבלה. מי שהכריז על הפיצוץ בקולו היה לא אחר מאשר עמדי.
“בעוד כקטנה נפוצץ את האיתור, בית הספר, בו מצאו כוחותינו אמצעי לחימה, זירות מטענים ופירי מנהרות”, נשמע עמדי אומר בסרטון. “יידע עם ישראל ויידעו כל אומות העולם שאלו הם אויבינו וככה הם מחנכים את ילדיהם. התשובה שלנו לאויבים שלנו היא אחת, כמאמר חג החנוכה – באנו חושך לגרש”.
לפני כן, הכריז עמדי על פיצוץ של בניין בעזה – והקדיש זאת לזכר הנרצחים בטבח של ה-7 באוקטובר. “בעוד קטנה נפוצץ את האיתור לזכרם של כל הקורבנות, אחינו ואחיותינו שנטבחו ב-7 באוקטובר”, אמר הזמר במכשיר הקשר וביקש לציין במיוחד את חבריו – שני לוחמי הימ”מ שנפלו, “אלכסיי שמקלוב ודרור אלטון ז”ל. השם ואנחנו ננקום דמם”, אמר.
כמה ימים קודם לכן, היה עמדי חלק מהכוחות הראשונים שהגיעו לחוף הים של עזה – ושם, יחד עם חבריו לצוות, הוא הניף את דגל נובה לזכר הנרצחים מאותה מסיבה.
בתחילת המלחמה ולפני שהחלה הכניסה הקרקעית לעזה, הוצב עמדי בזירה הצפונית – ונפגש שם עם הרמטכ”ל, רב-אלוף הרצי הלוי, שהגיע לביקור בפיקוד הצפון. הלוי הגיב בחיוך לזמר ואף החמיא על הלבוש המסודר שלו: “וואלה, איזה מדוגם, אפשר לסדר לי גם ציוד כזה?”.
מספר ימים קודם לכן ביקש עמדי להעביר מסר לבכירים שיושבים בקריה: “אם קולי נשמע למרחק ומגיע לחדרים שם בקריה, תדעו שאנחנו לא נהיה מוכנים לעצור, אין מידתיות בקרב עם חיות אדם. למדנו בדרך הקשה ביותר, לא בפעם הראשונה, שגורלנו בידינו”.
