“מסע השיסוי נגדו ממשיך גם אחרי מותו הטראגי”: כך הספידה ד”ר ענת מטר, מרצה בכירה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב את וליד דקה, האסיר הביטחוני הוותיק ביותר שהוחזק בכלא הישראלי, לאחר שהורשע במעורבות בחוליה שחטפה ורצחה את החייל משה תמם. סטודנטים באוניברסיטה כבר קוראים לפיטוריה.
מת המחבל וליד דקה, מרוצחי החייל משה תמם ב-1984
אחייניתו של משה שנרצח ע”י וליד דקה: “חמאס דרש במפורש את שחרור הרוצח בעסקת חטופים”
“עוד אכתוב על וליד דקה, האינטלקטואל, החבר, אציל הנפש, ביתר הרחבה, כשאצליח למצוא מילים. לאורך השנים, קיווינו שווליד ישוחרר עם קיצור עונשו בשליש או למצער בשנים אחדות”, כתבה בפוסט שפרסמה ברשתות החברתיות. “בסוף הדרך האיומה, התפללנו שישוחרר לפחות מטעמי בריאותו המתדרדרת.
“בעסקה לשחרורו של גלעד שליט שוחררו כמה אסירים אזרחי ישראל, בהם חברים קרובים של וליד. אולם לא הוא. מסע השיסוי נגדו, שממשיך גם אחרי מותו הטרגי, לא אפשר להעלות על הדעת שום שחרור, משום סוג. התקווה היחידה שהייתה היא שהוא ישלים את שנת המאסר האחרונה שנותרה לו, ואז ישוחרר. הוא לא זכה לכך”.
לסיום הביאה מטר מסר מפתיע שאמר לה דקה, עמו הייתה בקשר ארוך שנים, על שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט: “שמחתי מאד ואף התרגשתי לראות את גלעד שליט משתחרר וחוזר למשפחתו ולחייו… כי אדם שהופקעה חירותו מבין עמוק בנפשו שלחירות אין לאום או צבע עור.
“ומי שלא הפנים זאת איננו מבין את מהותה של החירות… כשהופיע לראשונה הילד/חייל על מסך הטלוויזיה צנום, ביישן, מבולבל, כמעט צרחתי – אוי כמה שאנחנו אומללים ומטומטמים. דנתי בתחושותיי עם האסירים ומצאתי שאני לא בודד בתחושה הזו”.
סטודנטים באוניברסיטה, כצפוי, לא עברו בשתיקה על התבטאותה, ומיהרו לקרוא לפיטוריה. שירז סגל סטודנטית באוניברסיטת
תל אביב למדעי המדינה אמרה: ״בזיון. בזיון ללמוד באוניברסיטה שמרשה לעצמה להעסיק מרצה שכזו. גם לחופש הביטוי יש גבול. היא בוכה על מותו של מחבל שלקח את חייו של משה תמם חייל בצה״ל בשנת 84, מעשה הטרור לא פסול בעיניה? בושה״.
אופק טייב, סטודנטית שנה ג׳ אמרה: ״בתור חיילת מילואים שהשתחררה, אני מרגישה בושה עצומה שהאישה הנלוזה הזאת עדיין מרצה באוניברסיטת בתל אביב. בעוד שאנחנו נלחמים על לחזור לשגרה שלנו, שגם ככה לא קלה, מישהי מהסגל מהללת רוצח. לא שכחתי את האמירה הנוראית הקודמת שלה שתליית דגלי ישראל היא מחלה, והנה כבר חזרה באמירה פרובוקטיבית בעודה מבכה על מות מחבל ארור שרצח את החייל משה תמם ז״ל, ועוד מבהירה שהוא מקור להשראה.
“השראה למה? לרצח?! מה זה אם לא יריקה בפרצוף של אלפי משפחות שכולות, משפחות שהתפרקו ולא יחזרו לקדמותן. אני פשוט מרחמת עליה, ועצובה בשבילנו, בשביל כל העם הזה, שהאויבים הכי גדולים שלנו נמצאים בתוכנו״.
שירה פלג סטודנטית שנה ג׳: ״כמרצה בכירה בחוג לפילוסופיה שהוציאה לאור ספר שלם על הדלות של השיח המוסרי, ההתבטאויות המחרידות שלה בזמן הכי רגיש וכואב של מדינת ישראל (המדינה שבה היא בחרה ללמד) מעוררות בי זעם שמלווה עם משבר אמון ענק מול האוניברסיטה שנותן לאדם כזה במה. מבחינתי מדובר במוסר כפול. בן אדם שמטיף לערכי מוסר, ממהר להספיד מחבל שישב בכלא לאחר שהוגדר כאויב של המדינה. היכולת שלה להזדהות עם הכאב של האחר באה על חשבון היכולת שלה להזדהות עם הכאב של העם שלה. ההספד המחריד למחבל מצטרף להתבטאות שקדמה לה בשנת 2022, כאשר נתלו דגלים בספרייה לכבוד יום העצמאות, “כך נראית מחלה״״.
מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: “אוניברסיטת תל אביב מגנה ומוקיעה מכל וכל את דבריה של ענת מטר. מדובר בהתבטאות פרטית שלא במסגרת האקדמית. הדברים ייבחנו בהמשך בהתבסס על מדיניות האוניברסיטה בעניין חופש הביטוי”.
