מנהלים רבים, ואני מקווה שאתם לא ביניהם, סבורים שאם הם שילמו ומשלמים היטב לעובדת או לעבוד שלהם, הם בעצם “יכולים לדרוש”. המשמעות בפרקטיקה זה שיש לגיטימציה לבקש לעבוד עד השעות המאוחרות, לעבוד בסופי שבוע זה להיות תמיד זמינים, לעשות כמעט כל מה שמבקשים וכד. הדגל השחור מונף כי לתחושתם “אני מצפה למאמץ מיוחד” וגם לדבר בטון ובאופן לא מכבד.
זו טעות חמורה, קודם כל כלפי המעסיק.
עלינו להכיר במגבלות החוזה בינינו. בעובדה שהעובד הזה הוא קודם כל בעל, או רעיה, או בן, או אמא של מישהו. איננו רוצים לשאוב את העובד אל העבודה, ולא לנתק אותו מהמשפחה או מהתחביבים. עובד טוב הוא עובד שטוב לו.
פרשת השבוע פרשת משפטים
לא רק שהוא נהנה מהתפקיד, מהעבודה, מהמשרד המפנק או משולחן הבאולינג שעל הגג, אלא שטוב לו גם באמצעות זמן איכות למשפחה. טוב לו כי יש לו די פנאי להשקיע בזוגיות שלו, וטוב לו בעיקר כי יש לו בוס שמבין את זה. את העיקרון הזה מלמד רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, בפירוש שלו לפרשת השבוע.
פרשת משפטים מסדירה הרבה מאוד מהיחסים בין אנשים, ובעיקר- בין פוגעים לנפגעים. באופן מפתיע, חוזרת על עצמה מצוות השבת בתוך הפרשה הזו. והפעם – לא מהנימוק של “כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י” אלא מנימוק שונה לחלוטין: “וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר”
מסתבר שהתורה מבקשת במילים אלו ללמד אותנו עוד גוון במצווה החשובה הזו, בקונספט הייחודי ששמו שבת: חמלה. רגש כלפי העובד. לאפשר לאדם לחיות, להיות, לנפוש, פשוט להיות בן משפחה ובן אדם.
פרשת השבוע פרשת משפטים
בחיי חברה יש שלבים שונים, שגם אתה כמנהל או כעובד יכול ומסוגל להיות בקצב ובתכולת תפקיד מסוימים. כמו כן לכל שלב של חברה צריך סוג שונה של עובד – וגם של מנהל, ולא תמיד ישנה התאמה. לפעמים נוצר חוסר תיאום ציפיות שעשוי ללא רגישות של המנהל להביא לכישלון מוכתב מראש. זה לא רק עניין של רגישות, אלא גם של התאמה.
אני מצליח בשבת ממש להתנתק מהעבודה. בכנות, אני לא יודע איך הייתי מספיק יותר בלי ההתנתקות המבורכת בשבת. ההפוגה הנפשית מהמרדף החומרי פשוט נותנת עוד כח ומעניקה תקווה ויכולות יצירתיות.
כולנו צריכים להכיר בכך הן כלפי העובדים שלנו – והן כלפי עצמינו. להעניק לעצמינו פסק זמן אמיתי ואיכותי מהעבודה, לכל דבר נוסף שחשוב לנו ולסביבתנו.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע ומנכ”ל Pery ומחבר הספר “אבות הניהול”.
