בעקבות המלחמה, והיקף הנפגעים הנרחב, צה”ל מפרסם היום (רביעי) כי שירות הסדיר לגברים ולנשים בתפקידי 16א’ (דין אישה כדין גבר) יתבקש להתארך ל-36 חודשים. בצבא מבטיחים כי על משך הזמן שיוארך יקבלו המשרתים פיצוי בדמות “דמי קיום מוגדלים” ו”מענקים מותאמים”, שגובהם ייקבע בהמשך.
תיעוד מפעילות לוחמי המילואים במלחמה // דובר צה”ל
חיילים שכבר משרתים בסדיר, ובעת גיוסם גויסו על פי חוק ל-32 חודשי שירות, יתבקשו להישאר גם כן לשירות של 36 חודשים, כאשר בארבעת החודשים האחרונים יקבלו תגמול כלכלי המתקרב לשכר הקבע. בנוסף, כדי להתמודד עם הצרכים המבצעיים, בצבא מתכוונים לעבור למודל שירות שונה בתקופה הקרובה, להגדיל את סדר הכוחות בכל גדוד, על מנת שגדוד יוכל לתפוס קו במשך תקופה ארוכה ללא החלפה, והחיילים ישוחררו לחופשות בסבבים בתוך הגדודים עצמם.
נוכח הצורך המבצעי בדרום ובצפון, הוחלט בצה”ל כי במהלך 2024 יוגדל מספר המשרתים במילואים בכל זמן נתון לטובת ביטחון שוטף – כאשר כ-10% מסד”כ הצבא יהיו משרתי מילואים, לעומת 2% בשנת 2023. לאור ההתפתחויות הביטחוניות, והעובדה שהצורך במילואימניקים הוכח מעבר לכל ספק, בצבא מבקשים להאריך את משך שירות המילואים, ולהעלות את גיל הפטור ממילואים מ-40 ל-45.
כמו כן, מבקשים לבטל גם את סעיף המילואים התלת-שנתיים, באופן שיאפשר לצבא לקרוא למילואימניקים לתעסוקה מבצעית בכל שנה, לשירות שיימשך עד 40 ימים ברצף בשנה, במקום 25 פעם בשלוש שנים.
נתונים שנאספו מציגים את ההתמודדות של הצבא מתחילת חרבות ברזל: 564 חיילי צה”ל נפלו מתחילת המלחמה, 227 מהם בתמרון הקרקעי ברצועת עזה. 130 מהנופלים מאז תחילת התמרון הקרקעי עם חיילי מילואים, קרי, 55% מהנופלים בתמרון הם מילואימניקים.
2,830 חיילי צה”ל אושפזו בעקבות המלחמה, 9,053 נוספים הגיעו למיון אך לא אושפזו. מדובר במספרים גבוהים מאוד, שגרמו לצה”ל לנקוט בצעדים חריגים לטובת מילוי השורות, ובין היתר הארכת משך שירות החובה, והקדמת גיוס לצעירים במכינות קדם צבאיות, שנות שירות וישיבות. עד כה שלח הצבא כ-1,300 צווי גיוס לצעירים שהיו אמורים להתגייס בשנה הבאה במטרה להקדים את גיוסם, אם כי הצבא סופג ביקורת על כך שהמגזר החילוני נפגע הרבה יותר מאשר הדתי.
במהלך המלחמה צה”ל גייס 900 קב”נים נוספים כדי שיסייעו ללוחמים להתמודד עם תופעות דחק נפשי ופוסט טראומה, אם כי הגדיר כי המפקדים הם שצריכים להתמודד עם הקושי הנפשי. נכון לעת הזו, כ-1,800 חיילים נזקקו לסיוע נפשי מתקדם, ול-150 מהם ירד פרופיל ל-21 בעקבות מצבם הנפשי. כ-26,000 חיילים עברו סדנת עיבוד לחימה, כאשר הקושי הגדול נצפה בקרב חיילים שנחשפו למקרי מוות רבים, בעיקר ב-7 באוקטובר.
עוד פורסם, כי מאז תחילת המלחמה גויסו כ-287 חיילי מילואים, מתוכם כ-50,000 מתנדבים שהתנדבו לשירות מילואים. כ-40,000 נשים גויסו למילואים, היקף חסר תקדים. בצה”ל מבהירים כי מדובר בגיוס המילואים הנרחב ביותר מאז קום המדינה. כיום נותרו במילואים כ-130 אלף איש.
הצעת חוק הגיוס כפי שפורסמה כרגע, זהו מסר שמפלג את העם, פוגע בחיילי הסדיר, באנשי המילואים ובמוטיבציה שלהם, ומחלק את העם לשניים – לאלו שמשרתים בצבא ונלחמים בחזית ולאלו שלומדים בישיבות. בפירוש מדובר בפגיעה בביטחון הלאומי ובחוסן הלאומי.
— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) February 7, 2024
ברשת ה-X (לשעבר טוויטר) צייץ ליברמן: “הצעת חוק הגיוס כפי שפורסמה כרגע, זהו מסר שמפלג את העם, פוגע בחיילי הסדיר, באנשי המילואים ובמוטיבציה שלהם, ומחלק את העם לשניים – לאלו שמשרתים בצבא ונלחמים בחזית ולאלו שלומדים בישיבות. בפירוש מדובר בפגיעה בביטחון הלאומי ובחוסן הלאומי”.
