ציפי לבני במשפט נתניהו: “ישראל היום הודפס כדי לשכפל דפי מסרים”

ציפי לבני, שרת המשפטים והחוץ לשעבר, מעידה הבוקר (ד’) בבית המשפט המחוזי בירושלים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

לבני, שכיהנה כראש ועדת השרים לענייני חקיקה, מעידה על תיק 2000 בנוגע למהלכים שנעשו לקידום חוק “ישראל היום”, שנועד להפסיק את חלוקת העיתון בחינם. החוק היה בלב השיחות בין נתניהו למו”ל “ידיעות אחרונות” ארנון (נוני) מוזס הנוגעות לאישום.

● צחי הנגבי מעיד במשפט נתניהו: לא חשבתי שפילבר פעל ממניעים זרים
● ראיון | הכלכלן הפסימי שבטוח: זו הבעיה הכי גדולה של ישראל
● המהפכה המשפטית עדיין פה: המהלך החדש של רוטמן והתגובה של נציב השופטים

במסגרת תיק 2000 מואשמים נתניהו ומוזס בכך שתכננו לשנות לטובה את אופן הסיקור של נתניהו ב”ידיעות אחרונות” בתמורה להטבות כלכליות לעיתון. מוזס מואשם בהצעת שוחד, ונתניהו מואשם באישום זה בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

לבני העידה כי לעמדתה, “עיתון ‘ישראל היום’, גם אם הוא נקרא עיתון, הוא היה בעיניי ולא רק בעיניי עבירה על חוק מימון מפלגות. הוא הודפס כדי לשכפל דפי מסרים של נתניהו. זה היה מאוד ברור ובולט. הוא חולק בחינם”.

לבני הוסיפה כי לפי חוק מימון מפלגות אסורה קבלת תרומה מתאגיד. “יש כאן תרומה של מעל מיליוני שקלים”, אמרה.

לבני המשיכה והעידה כי כל חייה הפוליטיים היא פעלה נגד עבירות על חוק מימון מפלגות, גם לגבי אהוד ברק. “הייתי יו”ר מפלגת קדימה כשנעשתה פנייה למבקר המדינה על-מנת שיקבע שמדובר בתעמולה אסורה או במימון אסור”.

התובע, עו”ד אלון גילדין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שאל את לבני: “מה הייתה הערכתך לגבי הסיכוי של חוק ‘ישראל היום’ לעבור?”. לבני השיבה: “היה לי ברור שכמו שבעבר ראש הממשלה התנגד נמרצות לחוק הזה בפומבי, הוא יאכוף את המשמעת הקואליציונית, והחוק לא יעבור. יצאתי מהנחה שיש לראש הממשלה את מכשיר הערר, ובזה יסתיים האירוע”.

לבני סיפרה כי היא הופתעה שנתניהו ביקש חופש הצבעה. “זו הייתה הפתעה, כי ידעתי שבתוך הקואליציה יש ראשי סיעות. לדעתי כולם חוץ מהליכוד תמכו”.

לדבריה, “אם ראש הממשלה משחרר חופש הצבעה, הוא מעביר את הכוח מהממשלה, שבה הוא יכול לשלוט על לוחות הזמנים, לכנסת, ששם היה ברור שהחוק יעלה באותו שבוע לקריאה טרומית”. 

“לא היה ‘תן וקח’ עם מוזס” 

בפתח החקירה הנגדית הדגיש עו”ד עמית חדד, המייצג את ראש הממשלה, כי לבני היא “יריבה פוליטית של נתניהו ומתבטאת נגדו בשנים האחרונות”.

לבני העידה כי חשבה שנתניהו יעצור את חוק “ישראל היום”. היא סיפרה כי נפגשה פעמיים עם מו”ל “ידיעות אחרונות” ארנון (נוני) מוזס, אך אמרה כי אינה זוכרת את המספר המדויק.

לטענתה, מוזס לא היה צריך לבקש ממנה לתמוך בחוק “ישראל היום”, משום שהוא ידע שהיא מתנגדת לחלוקה בחינם של העיתון. “אני חשבתי שמה שעשה ‘ישראל היום’ אסור על-פי החוק. לי היה חשוב שהחוק יעבור מסיבותיי, ולו היה חשוב שהחוק יעבור מסיבותיו”, אמרה, והוסיפה כי לא היה “תן וקח” ביניהם.

לבני המשיכה להתייחס לרצון של נתניהו לפרק את הממשלה, והעידה כי “עד נובמבר הוא השתדל לא להביא לממשלה נושאים שנויים במחלוקת. היה ברור שנתניהו מחובר בטבורו ל’ישראל היום’. כל חיי התנגדתי לקבלת תמורות ותשלום מחוץ לחוק, וזה מה ש’ישראל היום’ עשה”.

לבני אמרה בחקירה הנגדית כי היו לה שיחות עם מוזס על החוק, והיא אמרה לו שהיא תומכת בחוק.

לבני התייחסה בעדותה גם לפיטוריה. “נתניהו התקשר והודיע לי שאני מפוטרת. אחד הנימוקים היה שנפגשתי עם אבו מאזן ללא רשותו כמה חודשים לפני כן. נדמה לי שנתניהו דיבר על ‘פוטש שרציתם לעשות נגדי’. נושא חוק ‘ישראל היום’ לא עלה”.

החוק שהביא לפיזור הכנסת 

הצעת חוק “ישראל היום”, שהוגשה באופן פרטי על-ידי ח”כ איתן כבל ממפלגת העבודה, נחשבה למזיקה לנתניהו. ההצעה ביקשה לקבוע כי ייגבה תשלום עבור עיתון יומי בעל תפוצה רחבה.

בסוף אוקטובר 2014, ביומו הראשון של כנס החורף של הכנסת, ח”כ כבל ביקש ממזכירות הכנסת להעלות את הצעת החוק להצבעה בקריאה טרומית במליאה, מבלי שנדונה קודם לכן בוועדת השרים לענייני חקיקה. ביום ההצבעה ביקש כבל לדחות את ההצבעה, דבר שאפשר את ניתוב הצעת החוק לדיון בוועדת השרים.

ב-2 בנובמבר 2014 קיימה ועדת השרים דיון והחליטה באופן מפתיע על מתן חופש הצבעה לחברי הממשלה. הפרקליטות טוענת כי חופש ההצבעה היה תוצאה של שיחות נתניהו ומוזס.

בהמשך אישרה מליאת הכנסת את ההצעה בקריאה טרומית, ונתניהו פיטר בשל כך בדצמבר 2014 את לבני ואת שר האוצר דאז לפיד. בעקבות זאת התפטרו מהממשלה שרים נוספים, והכנסת התפזרה.

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.