בסרט “הבאים להורגך” הביא צבי יחזקאלי מקבץ של עדויות אכזריות ובלעדיות של מחבלי החמאס שהשתתפו בטבח השבעה באוקטובר. תיעוד מטלטל של קטעים מחדרי החקירות של המשטרה והשב”כ שאליהם עוד לא נחשפנו, עדויות מצמררות על רצח ילדים וקשישים, אונס נשים, נערות וגופות, כריתת איברים פנימיים ועריפת ראשים, לצד ראיונות עם החוקרים שישבו באותו חדר עם מפלצות האדם האלו. כמו כן הובאו גם מומחים שניתחו את הנרטיב של מחבלי החמאס ומה עבר בראשם המבחיל באותם רגעי האימה.
צביקה יחזקאלי טוען: זאת המתנה הכי גדולה שקיבל סינוואר מביידן
צפיתי בסרט והתפוצצתי מזעם, הסרט טוב, יש בו חומרים חזקים, ראיות שחור על גבי לבן של הזוועות שהתרחשו פה בשבעה באוקטובר, ויש בו ניתוח והבנה על מי הם השכנים שלצדנו, שלא משנה מה וכמה ניתן להם, הם מדברים בשפה אחרת ורק רוצים לסלק אותנו מפה. זה תוצר של מלחמת דת, שקרים וחינוך של שנים על גבי שנים, אין שום דרך לנצח אותם למעט למוטט אותם סופית ולבנות שם הכל מחדש, עם פיקוח ודגש על שיקום תכני הלימוד בבתי הספר.
אל תגידו לא ידענו – הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
וכל מה שעלה במוחי זה למה אנחנו צריכים לצפות בסרט של צבי יחזקאלי? אנחנו יודעים בדיוק מה עברנו בשבעה באוקטובר, התקשורת הציפה אותנו באינספור תכנים, עדויות ופרשנויות על מה שקרה באותה שבת שחורה, בקבוצות הוואטסאפ רצו סרטוני אימה, ואין מישהו מאיתנו שלא מכיר או ראה בעיניו, אין צורך לתת לנו תזכורת או לפתוח לנו את הפצעים מחדש, בזמן שאנחנו מנסים מעט להרים את הראש מהמים ולנשום קצת אוויר צח.
מי שכן צריך להיחשף לתכנים האלו זה העולם כולו. אותו עולם שהיה לצדנו בשבת השחורה ואיך אפשר שלא לצד מראות הזוועה שיצאו מפה, אבל העולם שכח, שכח מהר מדי, כי זה טבע האדם, ובחודשים האחרונים עיניו מוצפות בתכנים ותמונות זוועה של גופות של ילדים פלסטינים מוטלות לכל עבר בחורבות עזה, תמונות שמופצות בתדירות בטלגרם של חמאס ועזה.
אין פלא שאיבדנו את תמיכת העולם, אין פלא שהאנטישמיות גואה, אין פלא שביידן בעצמו שכח שהוא נאם לעולם את ה-DONT שלו. נחלנו כישלון חרוץ נוסף, לא רק שחמאס הכריע אותנו בשבעה באוקטובר, לא רק שהקונספציה התמוטטה, גרוע מכך חמאס ממשיך לנצח אותנו מדי יום במערך ההסברה. אותם האנשים שזלזלנו ביכולותיהם, יכולים לעשות לנו בית ספר בתקשורת והסברה.
זה כל כך מרתיח שדווקא בימים אלה, אין לנו משרד הסברה, והפעיל היחיד שנותר לנו ממערך ההסברה העולמי, אילון לוי, פוטר מתפקידו מטעמים פוליטיים ולא מקצועיים. מצוין ששרת ההסברה בדימוס גלית דיסטל התפטרה כי כשלה בענק בתפקידה וחששה כי התפקיד גדול עליה באלף מידות, אבל כמה זמן נתניהו צריך כדי להתעשת על רצף הטעויות שלו ושל ממשלתו כדי למנות לאלתר שר הסברה מתאים ולפתוח מחדש את משרד ההסברה, המשרד הגדול בחשיבותו מיד אחרי משרד הביטחון, בימים אלה של מלחמה.
את החומרים שהשיג צבי יחזקאלי והביא בסרטו אמש, היה צריך לספק בבלעדיות לאחת מרשתות התקשורת הזרה בעולם, שבטח לא היו מסרבות לחומרים בלעדיים מהסוג הזה, כדי שישדרו לעולם כולו את העדויות המצמררות של מפלצות האדם לאותם אלו ששכחו, לאותם אלו שהכחישו את סיפורי הזוועות האונס וכריתת הראשים , כבר לא היינו צריכים הגנה משפטית בהאג וגם לא היינו צריכים לזעוק שישמעו אותנו באום, יש לנו חומרים חזקים שמדברים בעד עצמם, הרי תמונה שווה אלף מילים.
אפשר להבין למה אמר ביידן, נתניהו עושה לנו יותר נזק מתועלת כשהוא מגבה את המלחמה שלנו בחמאס, אבל טוען שמנגד איבדנו את תמיכת העולם.
אנחנו מדינת מוכת טראומה וטעויות ובכל זאת אף פעם לא מאוחר מדי, זה לא בושה להודות שטעינו וזה גם בסדר וחשוב שנלמד מהטעויות ונתקן במהרה. The clock is ticking.
