לפי חמש שנים, בקור החורפי והמקפיא של ירושלים, כמעט ואף אחד לא הסתובב ברחוב. על מגרש כדורגל קטן בתוך שכונת קטמונים, תחת אור הזרקורים, ליאור קאסה התאמן עם חבריו בליגת השכונות. הם תקתקו את הכדור, שעבר מרגל לרגל בהרמוניה מאחד לשני, וברקע אפשר היה לשמוע את המאמן גדי כרמלי מתלהב וצועק: “איזה יופי, קדימה. ליאור קאסה אתה נהנה, אתה מרגיש כמו במנצ’סטר סיטי, כמו בטיקי טאקה של פפ גווארדיולה. איזה כדורגל, איזה כיף”.
כבר אז, בהפועל ירושלים ידעו שיש להם בידיים שחקן מיוחד. כמה שנים אחר כך, הוא עולה לקבוצת הבוגרים של המועדון, מהליגה השנייה לנוער, ומקבל מזיו אריה את ההזדמנות לפתוח בהרכב באצטדיון טדי אחרי תקופה קשה – ומסדר בישול במסירה מדהימה שהביאה ניצחון בכורה לעונה זו. מאותו הרגע, הצוותים המקצועיים של מכבי חיפה ומכבי תל אביב החלו לשים עליו עין ולנסות לצרף אותו.
ליאור קאסה ערך רק 13 הופעות בליגת העל, אבל הוא סומן כשחקן מעניין דווקא בגלל היכולות שהציג בליגת העל בזמן כל כך קצר. במכבי תל אביב טוענים שאין שחקן ישראלי ברמה שלו, במכבי חיפה בטוחים שהוא מסוגל להגיע רחוק ומנסים לשכנע אותו להצטרף אליהם – ואין ספק שהוא הצליח להדליק את שתי המוליכות שנאבקות על שירותיו ראש בראש.
אמנם הוא עדיין לא סיים עונה מלאה ואין לו הרבה שערים או בישולים שהופכים אותו לכוכב, אבל כבר עכשיו, באמצע העונה, שתי הקבוצות הגדולות בכדורגל הישראלי מוכנות לשלם 4.4 מיליון שקלים כדי לשים עליו יד. למה הקשר בן ה-18 משגע את מכבי חיפה ומכבי תל אביב, מהיכן הוא הגיע ומה תקבל מי שתחתים אותו?
הנער מליגת השכונות
הפועל ירושלים הבינה שבליגת העל היא לא תוכל להביא רכש איכותי שיימכר בעתיד בכסף גדול לאירופה או לקבוצות המובילות בארץ. בתקציבים נמוכים יחסית, היא הבינה את מקומה בשרשרת המזון וידעה שהיתרון שלה יכול להיות אך ורק עם פיתוח שחקנים כאלה ממחלקת הנוער. לאחרונה היא הצליחה לגדל כמה וכמה שחקנים איכותיים, בהחלטה מערכתית, ונתנה להם לשחק גם אם זה בא על חשבון הצלחות. האקזיט הבא כבר מעבר לפינה, אבל הוא מגיע אחרי עבודה קשה שנעשתה במשך הרבה שנים במועדון כי קאסה הוא תוצר של פרויקט ליגת השכונות שהקבוצה בנתה בעיר הבירה.
פרויקט ליגת השכונות של הפועל ירושלים הוקם ממניע חברתי, אבל אסור להתבלבל. הוא קודם כל נועד כדי להשתלט מחדש על מעוז הכדורגלנים הירושלמים, שכונת קטמונים, ממנה יצאו בשנות ה-70 וה-80 שחקנים גדולים כמו מישל דיין ויעקב בוזגלו שכיכבו בהפועל. בשנות ה-90 השכונה מעט השתנתה והפכה יותר בית”רית, אבל בצד הצהוב של העיר זנחו את הפעילות במקום והאדומים נכנסו בחזרה לתוך הוואקום הזה. הם רצו לתת אכסניה לפעילות חברתית לאוכלוסיות חלשות, אבל גם להחזיר את מחלקת הנוער המפוארת של המועדון ולגדל צעירים שישנו את העתיד שלו ושל העיר.
החיים בשכונה הזו לא היו קלים. זו שכונה עם שיכוני עולים, בה הם היו אמורים להתבסס ולהמשיך הלאה, אבל בישראל זה לא עבד למרות שירושלים בנויה בצורה הטרוגנית כך שהשכונות טובות נמצאות במרחק קצר יחסית מהשכונות הבעייתיות. במקום בו ניתן להרגיש את הקיפוח והאפליה של האנשים הפשוטים, שכונת הקטמונים תמיד הייתה מקור לצרות ומוקד משיכה לפשע שהביא איתו כסף קל. בדיוק בחריצים האלה נכנסה הפועל ירושלים, כדי להציל ילדים מהמעגל הזה ולתת להם הזדמנות לעתיד טוב יותר באמצעות הכדורגל.
“גיליתי את ליאור קאסה בגיל 12 בליגת השכונות של הפועל קטמון”, סיפר המאמן גדי כרמלי. “איינאו פרדה ואוואקה אשטה היו השכנים שלו, בית מול בית, ולשמחתי ביחד הם הפכו לשחקנים לגיטימיים בהפועל ירושלים. ליוויתי אותם לאורך כל הדרך. ליאור הוא דוגמה לילד נחוש, כי למרות הקשיים והמשברים, הוא השקיע והצליח, ואין מאושר ממני לראות אותו במקום בו הוא נמצא”.
ליאור חי עם עוד חמישה אחים בדירה קטנה בקטמונים, אבל בזכות הפוטנציאל שלו הוצע למשפחה להעביר אותו לאקדמיה של הפועל ירושלים, בתנאי פנימייה של חוות הנוער הציוני. הפנימייה הזו לא הייתה רחוקה מהבית, אולי מרחק של שתי תחנות אוטובוס סך הכל, וזה עזר לליאור להתרכז בכדורגל ולחמוק מהצרות.
“יש לו אמא מקסימה, אמא לביאה שדאגה לילדים שלה כל הזמן. תמיד היינו רואים אותה מגיעה עם שתי האחיות הקטנות שלו למגרש שלנו מרחוק כדי לראות את ליאור מתאמן. הייתי צריך לשכנע אותה לאפשר לליאור לעזוב את הבית כדי שהוא יוכל לעבור לאקדמיה. רק אחרי שהבינה שהוא ימשיך בלימודים, היא השתכנעה”, סיפר גדי כרמלי. “להפועל ירושלים הייתה מחלקת נוער בבנייה והוא היה חלק מהקבוצה הראשונה של הנערים, שנפתחה עבור שנתון 2004. לא היה קל להשתלב בפרויקט הזה, בי זה אומר לקום בשש בבוקר לאימון ולהמשיך משם ללימודים, אבל לשמחתי בחוות הנוער היו אנשים עם הרבה סבלנות”.
לדבריו של כרמלי, באותה תקופה התגבשה קבוצה של שחקנים בעלי פוטנציאל והפרויקט התחיל להניב פירות. “חלק מההצלחה של ליאור קאסה היא בזכות אוואקה אשטה, הילד הכי מופלא שנתקלתי בו בחיי, שהיה דוגמה לצניעות, לאישיות טובה ולהתמדה. בגלל שהם היו גרים באותו הבלוק, היה להם חיבור טוב, והוא סחף אחריו את ליאור. לראות את אוואקה משחק עם סרט קפטן בירושלים זה הניצחון של הדרך וההשקעה שלנו. בכדורגל הישראלי לא תמיד רצו להקשיב למילים תהליך ודרך, כי לא לכולם היה את הסבלנות לזה, אבל בסוף הוכחנו שהפרויקט הזה הוא הדבר הנכון. נועם מלמוד, עומר אגבדיש, איינאו פרדה ואחרים שגדלו בנוער של הפועל ירושלים הם סמלי ההצלחה של הפרויקט”.
הרגע בו התאהבו בקאסה בנבחרת ישראל
קבוצת הנוער של הפועל ירושלים שיחקה בליגה השנייה ולכן היה קשה לעקוב אחריו, אבל קאסה זומן לאימונים של הנבחרת עד גיל 17 תחת גדי ברומר בניסיון להרשים את מאמני הנבחרות הצעירות. כדי להיערך היטב לבניית הסגל החדש של הנבחרת עד גיל 19, שהתכוננה למוקדמות אליפות אירופה בקרואטיה, אופיר חיים והצוות המקצועי הרחב של ההתאחדות הגיעו לשני אימונים של הנבחרת עד גיל 17, שם הם התבוננו בשחקנים הצעירים – והתאהבו בירושלמי.
זה קרה אחרי שבאחד מהאימונים הללו אופיר חיים ביקש להתערב בזמן משחק פנימי. המאמן קרא לקאסה ואמר לו: “אל תשחק לרוחב או אחורה, זה לא מועיל. תנסה לחשוב איך לקדם את המשחק, תמסור קדימה ותנוע קדימה”. הקשר הצעיר הקשיב והפנים. דקה לאחר מכן, קאסה קיבל כדור, סרק את הסביבה, פרץ קדימה ומסר כדור עומק מדהים שהשאיר את כולם פעורי פה. אופיר חיים הסתובב אחורה לעבר הצוות המקצועי שלו ואמר: “איך יכול להיות שהשחקן הזה לא משחק בקבוצה בוגרת בליגת העל? אני רוצה אותו בנבחרת שלי”.
ואכן, במוקדמות אליפות אירופה קאסה פתח בהרכב של אופיר חיים ושיחק באופן קבוע. במערך של 4-3-3, הוא השתלב בעמדת הקשר המרכזי, ביחד עם ירין לוי או ניב יהושע, כך שהנבחרת שיחקה ללא קשר 6 אלא עם שניים ששיחקו בעמדת ה-8 וזה עבד טוב. לאורך כל המשחק הוא עשה הגנה ועזר להתקפה, בין היתר עם מסירות מדהימות והגבהות מדויקות ממרחק גדול, שסידרו אפילו בישול לגול במשחק מול איי פארו. בסיום רצף המשחקים הזה, נבחרת ישראל העפילה לשלב העילית של המוקדמות, הרבה בזכותו.
ההשפעה שלו על הפועל ירושלים
גם בהפועל ירושלים הוא קיבל את ההזדמנות לשחק העונה. בבכורה שלו בהרכב של זיו אריה, במחזור העשירי של ליגת העל מול הפועל חדרה, המאמן הבריק עם ההצבה שלו ב-11 אחרי פתיחת עונה חלשה. קאסה שיחק במרכז הקישור, משם הוא חילק מסירות מדהימות קדימה וידע איך להשתחרר מלחץ בתנועה מרשימה, כפי שעשה במהלך בו הוא בישל מחצי מגרש את הגול לאור רויזמן שקבע 0:1. זה היה המהלך שהביא ניצחון בכורה לקבוצה.
בהמשך זיו אריה ניסה אותו בצד שמאל של הקישור ההתקפי. במשחק האחרון שלו נגד הפועל באר שבע הוא שיחק בכנף שמאל, שם הוא הצליח לאתגר את המגן הימני אנדרה פוקו, אחרי שעבר אותו והרים כדור מהאגף למתן חוזז שהחמיץ מתוך הרחבה הזדמנות טובה לגול.
גם נגד מכבי חיפה ליאור קאסה שיחק באגף והיו רגעים שבהם הוא הבריק. בסמי עופר הוא הראה שהוא יודע איך להיכנס בין השחקנים לשטחים פנויים, גם אם הוא לא היה מעורב במהלכים יוצאי דופן שהשפיעו על המשחק. במשחק הזה הוא גם שמר על ענאן חלאילי בכדורי הקרן, ואומנם הוא לא מנע מהחלוץ של הירוקים לנגוח בתחילת המהלך שהוביל לשער הראשון, אבל זה רק מראה עד כמה בהפועל ירושלים סמכו על העוצמות שיש לו כל עוד הם בחרו להציב אותו בשמירה על אחד מהשחקנים הכי פיזיים בליגה.
מעבר לזה, לקאסה יש יכולת מופלאה לעבור שחקנים בקלות עם הכדור ולהוציא מסירות מדהימות מיד לאחר מכן. בנוער, לא פעם הוא היה עובר שחקנים יריבים ומבקיע שערים. בליגת העל זה עדיין לא קרה. גורמים בהפועל ירושלים ציינו: “יש לו פוטנציאל גדול, אבל הוא עדיין צעיר ויש עוד על מה לעבוד”.
בצומת דרכים: לעבור למכבי חיפה או למכבי ת”א?
אנשי המקצוע שעבדו עם קאסה בעבר סיפרו: “ליאור הוא שחקן פיזי שמשחק באינטנסיביות ויש לו נתונים של שחקן אירופאי. הוא שחקן חכם שמיישם כל פעולה שמבקשים ממנו לבצע, שקט עם הכדור ולא נלחץ משום סיטואציה מורכבת. על אף שהפיזיות נראית כמו התכונה הכי בולטת אצלו, הוא לא אחד שמתבסס על הכוח שלו, אלא משקיע הרבה מחשבה במשחק. זה חריג. הוא גם לא חושש לבוא ולקבל כדור במקומות ששחקנים אחרים בורחים מהם, כולל באזורים מסוכנים, כדי להוציא את הקבוצה מלחץ של היריבים. אולי אין לו מספרים מרשימים, אבל יש לו איכות בלתי רגילה”.
גדי כרמלי טען: “בגלל שהוא כל כך מוכשר, מגוון, טכני, מהיר וחזק – הוא יכול לשחק בכל תפקיד במגרש. הוא מסוגל להיות בלם, קשר אחורי, לשחק בכנף ואפילו להיות חלוץ. בהתחלה, בקבוצות הנערים הוא שיחק בעמדת החלוץ, אבל הורדתי אותו מדרגה אחת אחורה לקישור בגלל שהוא היה כל כך טכני ועוצמתי. כשהוא בא עם הפנים לעבר השער, יש לו יתרון גדול יותר והוא משפיע יותר, ולכן אני חושב שעדיף לו לשחק בקישור המרכזי בעמדת ה-8”.
מאמן אחר סיפר: “הוא עדיין חייב לשפר כמה דברים, כמו קבלת ההחלטות שלו, לצבור עוד ניסיון ולשפר גם את הבעיטה לשער כי אף כדור לא הלך לו למסגרת עד כה בליגת העל, אבל לא אתפלא אם יהפוך מהר מאוד לשחקן בנבחרת הבוגרת. ליאור שחקן צעיר אבל יש לו את היכולות כדי להגיע רחוק”.
אולי זו ההצלחה של הנבחרות הצעירות ואולי זה בגלל שהרבה שחקנים ישראלים טובים יוצאים די מהר לאירופה, אבל בתקופה האחרונה הכדורגלנים הצעירים מקבלים את הבמה בליגת העל, אפילו במכבי חיפה ובמכבי תל אביב. אצל הצהובים – דניאל פרץ, אוסקר גלוך, רוי רביבו ודור תורג’מן הם ההוכחה לכך. אצל הירוקים – ענאן חלאילי, עילי פיינגולד, חמזה שיבלי ועילאי חג’ג’ מקבלים דקות בבוגרים באופן קבוע. ובקרוב צפוי להצטרף לאחד מהסגלים הללו שחקן צעיר נוסף, ליאור קאסה, שגדל בכלל בירושלים.
