הלילה בשעה 2:00 (בין יום חמישי, 28 במרץ, ליום שישי) יוזזו מחוגי השעון בישראל שעה אחת קדימה, והשעה תהיה 3:00. תקופת שעון הקיץ תימשך עד 27 באוקטובר 2024, כיומיים בלבד לאחר תום חגי תשרי. בשל המעבר לשעון קיץ, נאבד שעת שינה הלילה, והשמש תזרח בשעה מאוחרת יותר — אבל נרוויח שעה נוספת של אור יום.
המעבר לשעון קיץ נעשה לפי “חוק קביעת הזמן” מ-2013, הקובע כיום כי שעון הקיץ יימשך בכל שנה מיום שישי שלפני יום ראשון האחרון במרץ בשעה 2:00, עד יום ראשון האחרון באוקטובר בשעה 2:00.
רוב המדינות בעולם ביטלו את החלפת הזמן בקיץ ובחורף, בהן רוב מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. גם בארה”ב יש גורמים הלוחצים להפסיק עם שינוי השעון בחורף. בנוסף, הפרלמנט האירופי הצביע ב-2019 בעד ביטול המעבר העונתי לשעון קיץ — כך שכל מדינה יכולה להחליט אם להישאר כל השנה באזור הזמן הרגיל שלה או לעבור באופן קבוע לשעון קיץ.
מאז דצמבר 2022 מונחת על שולחן הכנסת, ואינה מקודמת, הצעת חוק של ח”כ בועז טופורבסקי (יש עתיד), המבקשת לבטל את שעון החורף, כך שבישראל יונהג שעון קיץ במשך כל השנה. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי “בסקר שהכין האיחוד האירופי בקיץ 2018 נמצא כי הרוב המכריע, כ-84%, תומכים בביטול הזזת השעון”. להצעה של טופורובסקי אין היתכנות פוליטית.
האם בישראל צריך לבטל את הזזת השעון? לפי מכון דוידסון לחינוך מדעי, “בישראל, בשל מיקומה הגיאוגרפי, השמש זורחת בשיא הקיץ כשעתיים מוקדם יותר מאשר בשיא החורף, כך שאם לא היינו מזיזים את השעון, השמש היא הייתה זורחת ביוני בסביבות 4:30 בבוקר. אדם שמשכים מדי יום בשעה 6:00 בבוקר, לדוגמה, היה מאבד לפיכך שעה וחצי של אור. הזזת השעון בקיץ גורמת לכך שהשמש זורחת בסביבות 5:30. אך אם היינו מאמצים את שעון הקיץ הזה גם בחורף, השמש הייתה זורחת בתחילת ינואר בערך ב-7:30 — וכך המשכימים היו מתעוררים כשעוד חשוך בחוץ”.
ניסיונות שלא צלחו
תקופת שעון הקיץ בישראל שונתה כבר כמה פעמים. השינוי האחרון היה הארכה של התקופה, שנכנסה לתוקף ב-2013. מאז נעשו כמה ניסיונות לשנות את אורכו של שעון הקיץ: במארס 2020 ניסה שר הפנים דאז, אריה דרעי, לדחות את המעבר לשעון הקיץ ל-1 במאי, בניסיון לצמצם שהות של אזרחים במרחב הציבורי בימי הגל הראשון של מגפת הקורונה. הניסיון לא צלח.
ב-2021 הציעה שרת הפנים דאז, איילת שקד, להקדים את המעבר לשעון הקיץ לתחילת מרץ, כדי לחסוך עלויות למשק ולאפשר למשפחות זמן פנאי נוסף עם ילדיהן לפני החשיכה. גם הניסיון הזה נכשל.
בעקבות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר עלתה יוזמה להאריך את תקופת שעון הקיץ, שאף זכתה לתמיכת שר הכלכלה, ניר ברקת, אך גם היא נגנזה לבסוף בגלל התנגדותה של סיעת ש”ס. לעומת זאת, ברשות הפלסטינית נדחה המעבר לשעון קיץ השנה ל-20 באפריל, בשל הרמדאן.
המקור ההיסטורי של שעון הקיץ הוא בימי מלחמת העולם הראשונה. “המחסור בפחם שהורגש מאוד בימי מלחמת העולם הראשונה הביא את גרמניה לאמץ בפעם הראשונה את רעיון שעון הקיץ בדומה להצעתו הראשונה של בנג’מין פרנקלין ב-1784, שכיהן כשגריר ארצות הברית בצרפת, והציע לצרפתים לקום שעה אחת מוקדם יותר בקיץ כדי לחסוך בנרות”, אומרת ד”ר נדיה גולדובסקי, ממונה מדידות זמן ותדר, האחראית על הזמן הלאומי במשרד הכלכלה והתעשייה. “רעיון זה הונהג בשטחה של גרמניה ובשטחים שכבשה באירופה באפריל 1916. בריטניה אימצה את הרעיון במאי 1916”.
