אפל הפיקו את “רוצחי פרח הירח” של מרטין סקורסזי, ואיפשרו את הפרויקט השאפתני הזה – סרט באורך של כמעט שלוש שעות וחצי, בתקציב של מאתיים מיליון דולר, שעוסק בנושאים לא-מסחריים כמו רצח עם. הם חיכו איתו בסבלנות: הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל קאן בחודש מאי האחרון ועלה לאולמות באוקטובר. רק עכשיו, חצי שנה אחרי הקרנתו הראשונה, הוא עלה בסטרימינג של אפל טי.וי פלוס ברחבי העולם וגם אצלנו, ועושה זאת כשבאמתחתו שלל מועמדויות ופסלונים, וגם אינספור אזכורים במצעדי הסרטים הכי טובים של 2023.
בקרוב, “רוצחי פרח הירח” יככב גם באוסקר, עם שלל מועמדויות וככל הנראה גם עם זכייה של לילי גלדסטון בפרס השחקנית הראשית, וההורים שלו ודאי גאים. אפל יכולים להגיד שיש להם בקטלוג את אחד הסרטים המדוברים של השנים האחרונות, משהו שנטפליקס יכולים רק לקנא בו. ההשקעה השתלמה.
בהתבסס על ספר העיון של דיוויד גראן, הסרט עוסק ברציחות האוסייג’. מדובר באחד מן הסיפורים המזעזעים בהיסטוריה האמריקאית העכשווית: רצח שיטתי של ילידים אמריקאים שהתרחש באוקלהומה בתחילת המאה הקודמת, בניסיון להשתלט על תמלוגי הנפט של שבט האוסייג’.
סקורסזה מציג את הסיפור דרך שלוש דמויות מרכזיות. שתיים מהן לבנות: איש עסקים חסר מעצורים בגילומו של רוברט דה נירו, והאחיין הקל לתמרון שלו, המשתחרר מן הצבא האמריקאי ומיד מצטרף לצבא של דודו, אותו מגלם ליאונרדו דיקפריו. השלישית, בגילומה של לילי גלדסטון, היא בת לשבט האוסייג’, שהופכת לזוגתו ולכן גם לקורבן של החייל המשוחרר.
“רוצחי פרח הירח” אינו הסרט הכי ארוך של סקורסזי – הוא נמשך 206 דקות, כך ש”האירי” ארוך בשלוש דקות, ואם נכלול גם סרטים תיעודיים אז היו לו יצירות ארוכות אף יותר. עם זאת, מדובר ככל הנראה בסרט הכי ציני וביקורתי שלו.
על משקל “הם יורים גם בסוסים”, אפשר לומר כי בסרט הזה יורים גם בסוסים, גם בכלבים, גם בנשים וגם בילדים. לפי הסרט, לאמריקה הלבנה היתה מטרה אחת. המטרה היתה כסף והמטרה קידשה את האמצעים. “רוצחי פרח הירח” מציג את קורות ימיה של אמריקה כהיסטוריה המונחת על שלוש יסודות: הונאה, השמדה וגזל.