כך נראה פורים בגיהנום: האם לחגוג השנה את חג פורים כרגיל או לא? למרות המלחמה והמחירים הכואבים ששילמו אלפי משפחות, התחבטות הציבור הגיעה לשיאה. היו שאמרו שלא צריך לתת לחמאס לנצח, ולשמוח למרות הכל. אך ענבל ז’ורנו, אימה של קארין ז’ורנו ז”ל שלא מצליחה להתאושש מאז השביעי לעשירי מספקת הצצה אישית.
“אמצע הלילה וברור שלא ארדם” כותבת ענבל. “לוקחת כדור שינה ונרדמת לשעה. המחשבות לא מפסיקות. אני נזכרת בימים שלפני ה 7.10, הייתי האדם השמח בעולם”. ענבל מעידה על עצמה “הייתי אדם שצוחק מכל שטות, היו לי מטרות ועשיתי הכל על מנת להשיג אותן. הייתי קמה בבוקר, מרימה את עיניי לאלוהים ופשוט מודה לו על הקיים. מבקשת ממנו – תשאיר ככה. אל תיגע, הכל מושלם”.
ואז הגיע שבעה באוקטובר
“קארין הקטנה, המפונקת אחת משתי בנותיי, חצי מהלב שלי, נרצחה באכזריות במסיבת הנובה ומאז אנחנו מפורקים. המשפחה שלי, שנחשבה למושלמת – התפרקה. ואני, שהייתי הכי חזקה, הכי לביאה, הכי כריזמתית, מאחדת ושמחה, קמה בבוקר, מסתכלת למעלה ושואלת – למה? למה? איפה כל מה שבניתי? למה הרסת לי הכל?”
“ובלילה כמו בכל לילה, המחשבות והדמעות לא נגמרות. בבוקר אני רוצה שהיום ייגמר מהר. פורים הוא יום שצריך לשמוח. צריך להתחפש, ללכת למסיבות, ולשתות עד לא ידע. ואנחנו – עוד בשמחת תורה ב 7.10, וכנראה שנישאר שם לעוד הרבה מאוד זמן. היום אנחנו הכי עצובים בעולם, בתחתית שלנו …”
