עמית סוסנה שיתפה היום (שלישי) לראשונה בתקשורת, בראיון מיוחד לעיתון הניו יורק טיימס, את הפגיעות הקשות אשר עברה בשבי החמאס לאורך 55 ימים, מרגע חטיפתה לעזה ועד לשחרורה ביום 30 בנובמבר, 2023.
בראיון לניו יורק טיימס סיפרה סוסנה כי הוכתה ונגררה על ידי עשרה גברים חמושים במהלך חטיפתה, שתועדה בסרטון. המחבל ששמר עליה, שכינה את עצמו מוחמד, ישן מחוץ לחדר השינה בו הוחזקה. לאחר כמה ימים בשבי, החל מוחמד לשאול על חיי המין שלה כשהיא מוחזקת לבדה בחדר שינה של ילד וכבולה בקרסולה. לדבריה, השומר היה נכנס, מתיישב לידה, מרים את חולצתה ונוגע בה.
במהלך תקופת השבי, כשמוחמד ישן מחוץ לחדר השינה בסלון הסמוך, הוא היה נכנס לחדרה לעתים קרובות כשהוא לבוש בתחתונים בלבד, שואל אותה על חיי המין שלה ומציע לעסות את גופה. כשהוא לקח אותה לשירותים, סירב מוחמד שסוסנה תסגור את הדלת.
המחבל שאל אותה פעם אחר פעם מתי היא צפויה לקבל מחזור, וכאשר המחזור הסתיים, בסביבות 18 באוקטובר, היא ניסתה למנוע ממוחמד לתקוף אותה מינית בכך שהעמידה פנים שהדימום נמשך במשך שבוע שלם.
התקיפה המינית המזעזעת שתיארה התרחשה לדבריה כשבוע לאחר מכן, בסביבות 24 באוקטובר ־ היא מספרת שהמחבל שחרר אותה מהשרשרת שבאמצעותה כבל אותה ברגלה השמאלית, והותיר אותה לבדה בשירותים. היא נכנסה להתקלח באמבטיה, והמהלך שהותה שם המחבל נכנס ועמד ליד הדלת כשהוא מכוון אליה אקדח. סוסנה תיארה שמהר מאוד מוחמד התקרב אליה, הצמיד את האקדח למצחה, הכריח אותה להסיר את המגבת שעל גופה ־ ואז החל לגעת בה.
לאחר מכן, המחבל הושיב אותה על הקצה של האמבטיה והחל להכות אותה באלימות קשה. לבסוף, הוא גרר אותה בכוח לחדר הילדים שבו הוחזקה ־ ושם, תחת איומי אקדח, הוא אילץ אותה לבצע בו אקט מיני. “הוא אמר לי להסיר את המגבת, אחרי מאבק, באמת הסרתי. כשניסיתי לסגור את רגליי הוא הכה אותי וקירב את האקדח יותר ויותר. לאחר מכן, הוא עזב את החדר וכשחזר אמר ‘אני רע, בבקשה אל תספרי לישראל'”.
במהלך תקופת השבי, סוסנה הועברה בין כמה בתים בעזה. כשלושה שבועות לאחר חטיפתה, סוסנה הועברה לדירה עם ארבעה חטופים נוספים. זהותם של החטופים אינה ניתנת לפרסום על מנת להגן על אלו שנותרו בשבי.
כמה ימים לאחר הגעתה לדירה, המחבלים ששמרו על הדירה עטפו את ראשה, הכריחו אותה לשבת על הרצפה, אזקו אותה והחלו להכות אותה באמצעות אקדח. לאחר כמה דקות הם כיסו את אפה ופיה, קשרו את רגליה ותלו אותה על מקל שנמתח בין שתי ספות על מנת להכאיב לה. המחבלים הכו את סוסנה נמרצות, תוך כדי שהם דורשים ממנה מידע. ההתעללות נמשכה כ-45 דקות, במהלכה המחבלים מכים אותה, צוחקים ואף קוראים ליתר החטופים לצפות במתרחש.
ביומה האחרון בשבי, המחבל ששמר על סוסנה אמר לה “עמית, ישראל. את. שעה אחת”. היא הופרדה מחטוף מבוגר עמו שהתה והוסעה דרך העיר עזה. במהלך הנסיעה, הוכנסה לרכב חטופה נוספת, מיה שם. השתיים הוסעו לכיכר פלשתין, שם חיכה להם קהל סוער שהגיע לראות אותן מועברות לצלב האדום. פקידת הצלב האדום הגישה לסוסנה טלפון, בו שמעה חייל ישראלי מברך אותה בעברית: “עוד כמה דקות ואנחנו נפגוש אותך”.
מאז שחרורה, מסרה עמית עדות מפורטת בפני גורמים רשמיים שונים, במטרה לתעד את הפשעים האכזריים שבוצעו ע”י החמאס ולנסות ולהביא לשחרור החטופים שנותרו בשבי, אך נמנעה עד כה, מסיבות ברורות, מלחשוף את סיפורה בתקשורת.
עמית מקווה שפרסום עדותה בעיתוי הנוכחי, עם חידוש המשא ומתן לשחרור החטופים, יסייע בהעלאת המודעות העולמית לפשעי החמאס וישים קץ להכחשות ההולכות וגוברות בעולם לפשעים אלו, במטרה להפעיל לחץ לקידום עסקה שתשיב את 134 החטופים והחטופות הביתה בהקדם האפשרי.
אורית סוליציאנו, מנכ”לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית: “העדות של עמית סוסנה מרסקת את הלב, ומחייבת את העולם לפעול. הבחירה לומר את הדברים בקולה ובפניה היא גבורה אדירה. אנו מבקשות לחזק אותה ולעמוד לצידה בשעה זו, וממשיכות להדהד את הפשעים המיניים והמגדריים שבוצעו במלחמה. 134 חטופות וחטופים נשארו בשבי החמאס, וחשופים להתעללות ולפגיעות מיניות. כל דקה בשבי היא סכנת נפשות. חובה על ממשלת ישראל ועל ממשלות העולם לעשות כל מה שדרוש כדי להחזיר אותם הביתה”.
