דו”ח מיוחד שמפרסם הבוקר המכון הישראלי לדמוקרטיה אודות הרגלי צריכה ואמון הציבור בתקשורת וברשתות החברתיות מגלה כי אתרי החדשות באינטרנט הם אמצעי התקשורת העיקרי דרכו צורך הציבור הישראלי את החדשות.
63% מציינים כי הם מבקרים ומתעדכנים על בסיס יומי באתרי החדשות השונים. 59.5% צורכים את עדכוני החדשות שלהם דרך הרשתות החברתיות, 58% צורכים חדשות באמצעות הטלוויזיה, 52% מתעדכנים באפליקציות להעברת מסרים דוגמת וואטסאפ וטלגרם, 36% מאזינים לעדכוני החדשות דרך הרדיו ורק 16% צורכים חדשות בעיתונות הכתובה.
חדשות 12 מובילה; ערוץ 14 תופס תאוצה
בקרב ערוצי הטלוויזיה בישראל, 51% ציינו כי חדשות 12 הוא מקור החדשות העיקרי שלהם בעוד 20% מציינים כי ערוץ 14 הוא ערוץ הטלוויזיה בו הם נוהגים להתעדכן בחדשות על בסיס יומי. ערוצי הטלוויזיה של כאן 11 וחדשות 13 זוכים ל-13% בקרב העונים בסקר.
המכון לדמוקרטיה בחן עוד מהו המקור העיקרי והמשני בקרב הצופים לצריכת חדשות. נמצא כי חדשות 12 מובילה בפער ענק עם 72.5%, חדשות 13 עם 45%, כאן 11 עם 37% וערוץ 14 עם 30% – מצויין עוד כי בקרב צופי ערוץ 14 כרבע מהצופים ציינו כי אין ברשותם ערוץ משני לצריכת חדשות.
השיעור הגבוה ביותר של אמון הציבור במידע המדווח בערוצי הטלוויזיה נתון דווקא לכאן 11 (60%) אחריו חדשות 12 (54%), חדשות 13 (46%) וערוץ 14 עם 35% בלבד.
צוקרברג משאיר את אילון מאסק מאחור
כאשר בוחנים את צריכת החדשות ברשתות החברתיות עולה כי פייסבוק היא הרשת החברתית השכיחה ביותר לצריכת חדשות הן כמקור עיקרי והן כמקור משני בקרב הציבור בישראל (72%). אינסטרגם ממוקמת במקום השני עם 46.5%. הרשת החברתית בבעלותו של אילון מאסק (X) הרחק מאחור עם 12% בלבד.
עליית קרנן של האפליקציות להעברת מסרים וואטסאפ וטלגרם וזרימת המידע בהן מקבלות גם הן ביטוי ניכר בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. 65% מכלל המדגם צרכו חדשות באמצעות קבוצות וואטסאפ ו-44% השתמשו ביישומון טלגרם בכדי להתעדכן בחדשות. משתמשי וואטסאפ חברים ב-15 קבוצות בממוצע ואילו משתמשי טלגרם עוקבים אחר כ-10 ערוצים בממוצע.
“מגרש משחקים עקום”
“הטלוויזיה, אתרי החדשות והרשתות החברתיות מתחרים ראש בראש כמקורות עיקריים לצריכת חדשות בישראל”, מסבירה ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט, טכנולוגיה ותקשורת, אשר ערכה את הסקר”.
לדבריה, זוהי תמונת המצב “למרות שעל הטלוויזיה יש רגולציה מאוד כבדה, ואילו על שני האחרים אין בכלל. כך נראה מגרש משחקים עקום, הן במובן של מחויבויות עצומות שחלות על הטלוויזיה וניסיונות בלתי פוסקים להתערבות פוליטית ברגולציה, והן במובן של היעדר מוחלט של אסדרה בנוגע לרשתות החברתיות: ללא מחויבויות תוכן והשקעה כספית ביצירה הישראלית וללא מחויבות למניעת שיח רעיל או פוגעני”.
פייק ניוז? “האחרים אשמים”
במכון הישראלי לדמוקרטיה בחנו מי אחראי ל”פייק ניוז” בישראל וגילו כי כרבע מכלל המרואיינים סבורים שאנשים רגילים שמשתפים תוכן ברשתות חברתיות הם האחראיים העיקריים.
קרוב לחמישית הצביעו על פעילי מפלגות ומקורבים למנהיגים פוליטיים; ואחוז דומה על גורמי חוץ.
בפילוח לפי מחנות פוליטיים, בקרב מצביעי ימין התשובה השכיחה היא “אנשים רגילים” (28%); בקרב מצביעי מפלגות המרכז התשובה דומה במידה כמעט שווה אנשים רגילים ופעילי מפלגות ובקרב מצביעי שמאל מפנים אצבע מאשימה ישירות כלפי פעילי מפלגות ומנהיגים פוליטיים (כשליש כל אחד). 70.5% מהמרואיינים טוענים שלא התחרטו אף פעם על שיתוף בקבוצות או רשתות חברתיות של מידע לא מבוסס.
“הפגיעות שלנו לדיסאינפורמציה של ניוז מאוד גבוהה”, מדגישה ד”ר שוורץ אלטשולר, “יש כאן שרשרת: ישראלים מספרים לעצמם וסומכים על עצמם שהם יודעים להבחין בין אמת לפייק, והם גם לא מתחרטים על תכנים ששיתפו. זאת בניגוד לכל מה שידוע ממחקרים על דיסאינפורמציה, ובניגוד לחרטה של חלק גדול מהציבור על צפיה בסרטוני זוועה”.
“הישראלים”, היא מציינת, “מציגים ביטחון מופרז, חולים בשתפת ולא מודעים לכך”. בהקשר זה, “עלינו לעסוק בקבוצות הוואטסאפ שנופלות מתחת לרדאר של הרשויות ושל המחקר. מה שהופך אותן לאמצעי משמעותי בהעברת תכנים מסיתים, רעילים ושקריים”. מציינת ד”ר אלטשולר.
