מלצר איטלקי במסעדה ליד נאפולי סיפר לעדי שפץ בגאווה על חברו הישראלי ירדן ביבס, והציג לה תמונה שלו ושל אשתו שירי מביקורם במקום • “זה היה רגע נורא”, סיפרה שפץ, “המלצר לא ידע דבר על האסון של המשפחה המקסימה הזו”
N12
| פורסם 04/05/24 17:23
משפחת ביבס
עדי שפץ, ישראלית שנמצאת באיטליה, הופתעה לגלות שמלצר שקיבל את פניה במסעדה באזור נאפולי הוא חבר של ירדן ביבס שנחטף לעזה. בפוסט שפרסמה אתמול (שישי) באינסטגרם, כתבה שפץ כי המלצר לא ידע מה עלה בגורל חברו הישראלי ומשפחתו. המלצר הציג לה תמונה של ירדן ואשתו שירי שביקרו בעבר במסעדה והצטלמו בה.
“איך זה יכול להיות שלא כל העולם יודע?”, כתבה שפץ בפוסט. “את אתמול בערב לעולם לא אשכח. ישבנו במסעדה בכפר קטן ליד נאפולי, מסעדה שצריך לדעת עליה כדי להגיע אליה. נסיעה בדרך עפר צדדית מאחורי הכפר ואז פתאום אור, והיא שם. קיבל את פנינו צוות מסביר פנים ובעיקר מלצר מקסים אחד, היחיד מכל הצוות שדובר אנגלית וליווה אותנו כל הארוחה”.
בסיום הארוחה שפץ וחבריה הודו למלצר, ששאל מהיכן הם. “כששמע שאנחנו מישראל, הוא סיפר בחיוך גאה שיש לו חבר ישראלי, ירדן ביבס, שישב פה במסעדה עם אשתו. ירדן הוא מומחה יין, כך סיפר המלצר. כשישב פה, הם דיברו על יין – חלקו ידע מקצועי ומאז הם חברים באינסטגרם”, כתבה שפץ.
“לרגע חשבנו שאנחנו חולמים או שלא שמענו טוב, כולנו היינו בהלם, ירדן ביבס”, תיארה שפץ. “חשבתי שלא שמעתי טוב או שיש עוד מישהו עם שם דומה, זה לא יכול להיות. כעבור כמה דקות המלצר שב מחויך לשולחננו עם הנייד שלו והראה לי בגאווה תמונה של שירי ביבס יושבת פה ממש במסעדה, מה שלא הותיר מקום לספק, אלוהים, הוא לא יודע”.
“סיפרנו לו מה קרה ונשארנו המומים”
לדברי שפץ, “זה היה רגע נורא. המלצר לא ידע דבר על האסון של המשפחה המקסימה הזו. הוא לא ידע על השואה של המשפחה הזו, על השואה שלנו, פשעים נגד האנושות ברמה החמורה ביותר שיכולה להיות. סיפרנו לו כל מה שקרה ב-7 באוקטובר ונשארנו המומים. איך זה יכול להיות שלא כולם יודעים? הכאב מפלח את הלב, לא משאיר אוויר”.
שפץ סיפרה כי היא מתוסכלת “מהעיוורון שקיים בעולם, ועוד מדובר כאן באדם משכיל, דובר אנגלית, אז מה זה אומר על שאר האוכלוסייה? ממש כמו בשואה שלקח זמן עד שהכול נודע. העצב כל כך גדול”.
היא הוסיפה: “בבוקר המלצר כתב לנו המום שהוא לא נרגע מהחדשות הנוראות של ליל אמש והוא אפילו לא יודע את הקצה. שירי וירדן ישבו במסעדה הקסומה הזו וגם אנחנו. כולנו רקמה אחת”.
