בעברית זה עובד מעולה: מותגים הם יקרים ויש אותם לכולם, ככה שבעצם דווקא חיקויים וזיופים הם אלה שיותר נדיר להיתקל בהם. בין אם חולצה של אדידוס, נעלי פראזה, אוזניות שהן לא איי־פודס ושאר המצאות “מקוריות” אחרות.
לרוב מדובר במוצרים שנשחקים מהר וגורמים לנו לחשוב “נו, מוצר בשקל וחצי, מה ציפיתי שיקרה”. רק שלעיתים רחוקות קורה הבלתי ייאמן: החיקוי שרכשתם במחיר מגוחך מ”עלי אקספרס” ונשלח אליכם ארוז בנייר עטיפה בלוי – מתגלה לבסוף כמוצר שעובד טוב יותר מהמקור, ואפילו מתעלה עליו.
חיקוי זול מ”עלי אקספרס”?
אחרי שערוץ 13 איבד ל־12 את הזכויות על “המירוץ למיליון”, הוא קנה לעצמו גרסת חיקוי זולה מ”עלי אקספרס” – את הריאליטי “פקין אקספרס”. מדובר במירוץ תחרותי על מיליון שקל, בתנאים לא תנאים לאורך 5,000 קילומטרים במדינות זנוחות (קמבודיה, לאוס ותאילנד), עם משימות אתגריות וללא תמיכה של ההפקה.
הווה אומר, על זוגות המתמודדים למצוא לבדם מה לאכול, איפה לישון ואיך להגיע הכי מהר מנקודה לנקודה.
זה ריאליטי שבו החזק לא בהכרח מנצח, אלא דווקא מי שמפעיל קסם אישי, תחמנות וחוצפה, יכולות שכנוע וחירטוט על זרים, והכל בלי כסף או שפה. בקיצור, “פקין אקספרס” היא תחרות שבנויה על יזמות של קומבינות, התעלקות על חלשים והבטחות שווא למקומיים שחיים באזורים נידחים ועניים.
זה אמנם ריאליטי הולנדי במקור, אבל אין ספק שהוא הכי תפור על המנטליות הישראלית – זאת שמחבקת ועוקצת בו זמנית.
“הישראלי המכוער” יכול לנצח
בעברית זה עובד מעולה כי פתאום להיות “הישראלי המכוער בחו”ל” זה חלק מהותי מכלי העבודה של השחקנים. מי שיצליח לרכוב על החוצפה הישראלית הידועה, לשים רגל למתחרים ולהרוויח טובות וג’סטות ממקומיים מבולבלים – מגדיל את הסיכוי שלו לנצח במירוץ.
ליהוקי העונה מלאי פוטנציאל, העריכה מזכירה את “המירוץ למיליון” ועוז זהבי מנחה כאילו הוא רון שחר. זה מרגיש כמו המקור, אבל זה לא כי “פקין” זורמת בקצב אחר.
בעולם שבו לריאליטי ישראלי ממוצע יש נטייה למרוח כמה שאפשר את העלילה, “פקין” פתחה עונה בקצב מהיר ואינטנסיבי – והפרק הותיר תחושה כאילו התוכנית הזו באה לתת בראש. אם העונה תימשך כפי שהחלה – “פקין אקספרס” אשכרה יכולה להצליח.
