רובי קין פתח את קריירת האימון שלו בישראל ובכלל כמאמן ראשי, בצורה חלומית. ניצחון אדיר 1:6 בטרנר בקרב האירופאיות בגביע הטוטו ומשם ריצה נהדרת בליגה ובאירופה.
יותר מזה, גם אחרי עצירת הכדורגל בארץ, אחרי אותו יום ארור בשביעי לאוקטובר, קין ידע להחזיר את הקבוצה שלו לעניינים בצורה מרשימה, כשהיא מפגינה ווינריות ומנצחת ללא הפסקה גם בליגה וגם בשלב הבתים בקונפרנס, שם היא סיימה כראש בית עם 15 נקודות מ-18 אפשריות וניצחון מרשים על גנט במשחק המכריע על המקום הראשון.
שינו זוארץ על ההגרלה של נבחרת ישראל נגד צרפת, בלגיה ואיטליה // ההתאחדות לכדורגל
אחד המבחנים המשמעותיים של מאמן, הוא הדרך שבה הוא מתמודד כשהעניינים משתבשים, בטח כשזה קורה אחרי שכל מה שעשית הלך לך. רובי קין רץ עם שיטה ברורה, רוטציה קצרה, הכל עבד ואז הגיע המשחק מול חדרה בבלומפילד, רגע לפני משחק העונה ומשם הכל השתבש.
מול חדרה קין ניסה לשנות, פתח עם זהבי על הספסל, נקלע לפיגור מוקדם, הכניס את זהבי במחצית, אבל זה לא עזר ומשם מכבי ת”א החלה להסתבך. הפסד בבלומפילד במשחק העונה, מאזן של 2 ניצחונות ב-7 משחקים ואיבוד פער של 10 נקודות מהאלופה מכבי חיפה. מבחינת קין והאוהדים, הכי קל היה לתלות את הנפילה בהיעדרות של מילסון.
מילסון יצא לאליפות אפריקה בתחילת ינואר, אחרי הניצחון על הפועל חיפה ומאז, מלבד המשחקים באשדוד ובדרבי, מכבי ת”א התקשתה לייצר התקפה איכותית. אז כולם חיכו למילסון בתקווה שהחזרה שלו תחזיר את הקבוצה לאותה נקודה שבה הוא עזב, אבל אחרי 40 ימים עם הנבחרת שלו, שבהם שותף בשלושה מחמישה משחקים (סה”כ 29 דקות) מילסון חזר, אבל לא באותו כושר, כמו כל הקבוצה.
מכבי פתחה את המשחק מול סכנין כשהיא הולכת שוב ושוב שמאלה למילסון, כשגם דוידזאדה וגם פרץ מצטרפים אליו, אבל למרות מספר פעולות אישיות יפות, הוא לא הצליח לייצר יותר מידי ומהר מאוד נחשפנו לכך שהבעיות של מכבי ת”א עמוקות יותר משחקן כזה או אחר, טוב ככל שיהיה.
במובן מסויים, “ההישענות” על היעדרותו של מילסון וההשלכה שלה על היכולת של הקבוצה והירידה הדרסטית בצבירת הנקודות, עשתה שקר בליבם של השחקנים ובעיקר של צוות האימון ומנעה מהם לחפש פתרונות אחרים, שאינם תלויים ביכולות שלו ביחס לשחקנים אחרים שנמצאים בסגל.
רובי קין בבעיה לא פשוטה והוא יצטרך לקבל החלטות חדות, שיאלצו אותו להפגין שליטה בסגל ומחשבה טקטית נכונה. אחרי תקופה מאוד לחוצה ועמוסה, למכבי ת”א יש תשעה ימים להתארגן ולקין לחשוב לקראת המשחק הבא, מול האקס גיא צרפתי ומכבי נתניה שלו, שנאבקת על הכרטיס האחרון לפלייאוף העליון. זה לא רק עניין של טקטיקה ומערכים, שקין כבר ניסה לשחק איתם, זה גם עניין פרסונלי וניהול של אנשים.
ההחלטה הכי חשובה שקין צריך לקבל ומשם להתקדם, היא ההחלטה סביב תפקיד החלוץ. ערן זהבי בכושר רע, שום דבר לא הולך לו. למעשה, הוא בתקופה הרעה בקריירה שלו כחלוץ, מאז פאולו סוזה עשה לו שינוי תפקוד, כשהוא כובש רק במשחק אחד (צמד בדרבי) מאחד עשר האחרונים. זהבי נראה תקוע, לא מוצא את השטחים שיביאו לידי ביטוי את היכולות שלו ובעיקר נראה שחייב קצת להוריד מעצמו לחץ, פיזי (בכל זאת, זהבי בן 36, לא ילד) ונפשי ולקבל פרספקטיבה אחרת, להירגע ולחזור ולכבוש כמו שעשה בתחילת העונה.
לקין יש את תורג’מן כ-9 , תפקידו הטבעי, שכרגע בכושר טוב מזהבי ויכול להיות שהורדה של זהבי לספסל, לתקופה קצרה, תגרום לשחקנים אחרים לקחת על עצמם יותר ובעיקר תשחרר את זהבי ובהמשך תחזיר אותו לחדות ולכושר שהוא היה בהם עד לסוף חודש דצמבר. בסוף, קין יהיה חייב לזעזע ולעשות מהלך מנהיגותי כדי להחזיר את הקבוצה למסלול, אחרת, מכבי ת”א תאבד עונה, שעד לפני חודש וחצי, נראתה כחלומית בליגה ובאירופה וזה ממש לא חייב לקרות.
אבל זה בידיים של קין, שצריך לקחת את 9 הימים הקרובים כסוג של טרום עונה (החלטה מצויינת לא לקצר את המנוחה המתוכננת של השחקנים והצוות, לא צריך לשדר פאניקה) ולקבל החלטות אמיצות, לשנות דרך, כדי להחזיר את הקבוצה למסלול, אולי לא לאותו מסלול שהיא הייתה בו בתחילת העונה, אבל למסלול אחר, שונה ולא פחות מוצלח.
